נחלת אבות
ביאור לפרקי אבות
הרב פתחיה מנקין
פרק א, משנה ז
נתאי הארבלי אומר:
הרחק משכן רע
ואל תתחבר לרשע
ואל תתיאש מן הפורענות:
א. האדם וסביבתו
הורה לנו התנא נתאי הארבלי שעל כל פנים נתרחק משכן רע, שלא לדור בשכונת הרע, כי בהיות שכן קרוב אל הרע, סוף סוף ילמד ממעשיו הרעים, והוסיף עוד שלא רק שתרחיק עצמך מלהיות עם שכן הרע אלא "אל תתחבר לרשע" שאפילו להיות לך רק עסקים של משא ומתן עמו, כי אם אמנם אמרו2 ז"ל "והוי משתדל עם אדם שהשעה משחקת לו" ומי עוד כרשע שדרכו צלחה, שעה משחקת לו, ואפשר תרצה להתחבר עמו למען תתעשר אתה, על זה אמר דוד המלך3 עליו השלום, "אל תתחר" (אל תתחבר) "במצליח דרכו" (במי שהשעה משחקת לו אם הוא) "באיש עושה מזימות". דע לך שמי שנתן לו ה' עושר ואושר אין לו במה לשמוח באמת, כי שמא הוא מאותם שנאמר עליהם "ומשלם לשונאיו וגו'", וכן אמרו באבות דרבי נתן4: "אל תתייאש מן הפורענות, כיצד? בזמן שאדם רואה מה שבידו מצליח, אל יאמר בשביל שזכיתי נתן לי המקום מאכל ומשתה בעולם הזה והקרן קיימת [לי] לעולם הבא. אלא יאמר אוי לי שמא לא נמצאת לי לפניו אלא זכות אחד בלבד נתן לי מאכל ומשתה בעולם הזה כדי שיאבדני לעולם הבא". לכן אל תתחבר לרשע שהשעה משחקת לו ,כי אינך יודע אם העושר שיתן לך ד' לא יהי לרעתך, כמו שהוא לרשע ההוא, ואין לך להשתדל לרעתך.
ב. חיבור לרשע ופורענות
בזה מבואר ואל תתחבר לרשע , כי אם תתחבר אזי אל תתייאש מן הפורענות שיכולה לבוא בגלל שהשטן מזדווג לו .
ג. שמירה מהעושר
ד. התרחקות מדתות זרות
האמונה החדשה, אם כי בעצם טובה היא מן האלילות, שעל כל פנים מודים הם בבורא יחיד, אבל אדרבא בגלל היותה שכנה אל אמונתנו הצרופה בהנהגת אל יחיד ומיוחד, בלי שיתוף כלל וכלל, אין עוד מלבדו בשמים ממעל ועל הארץ מתחת, לכן מסוכנת היא לעם ישראל יותר מן האלילות הקדומה. האלילות הקדומה בהיותה בנויה על יסוד תוהו ואבני בוהו, לא בקל ימשך האדם אחריה, כי גם לפי ראות עיניו הבל הם ואין בם מועיל, אבל האמונה החדשה, מכיון שהיא מכירה בבורא היחיד הרי בכחה למשוך אחריה גם מעדת בני ישראל, בהיותה שכנה אל אמונתנו, ובאמת היו מבני ישראל שנמשכו אחריה.
על כן אין די שלילת ההתחברות, בזה צריך גם הרחקה, ואולי אל זה הוא שנתכוון נתאי הארבלי, בראותו את התחלת פריחת הצרעת הטמאה בקרב העם, עמד והזהיר את בני ישראל, ואמר "הרחק משכן רע" מן האמונה אשר המחזיק בה הוא שכן אל אמונתנו, הרחק ממנו כי "רע" הוא, ואולם מן האמונה הקדומה שהם בבחינת "רשעים" גלוי וידוע, לכל בר דעת כי הבל הוא, ממנו אין צריך להתרחק, אלא די לך ש"אל תתחבר לרשע".
אתה המתרחק מן השכן הרע, ואינך מתחבר עם הרשע לא תחוש פן חלילה תאבד ברעה כי ירדפוך וישמידוך, כי ברוח קדשו חזה את הצרות שיסבלו בני ישראל מן האמונה השלטת בארץ. לכן אמר שבכל זאת אל תתייאש מן הפורענות, כי אפילו חרב חדה מונחת על צווארו של אדם אל ימנע עצמו מן הרחמים7.
"הרחק משכן רע" - כי כתוב8 "טוב שכן קרוב מאח רחוק". וזה "הרחק משכן" להתרחק משכן - זה רע, כי טוב שכן קרוב, ומכל מקום אם הוא רשע "אל תתחבר לרשע".
"ואל תתיאש מן הפורענות" - יאוש שייך רק בדבר שהיה אצל האדם, וזה כי החולי הבא על האדם כבר ישנו בכח מיום הולדו, כן כתב בספר הברית. ולכן "אל תתיאש מן הפורענות" שיכלה לבוא עליך, ולא תדע יום בואו.
הערות:
1. הל' דעות פ"ו ה"א.
2. פסחים קיג ע"א.
3. תהילים לז, ז.
4. נוסח א, פ"ט ד"ה ואל תתייאש.
5. תנחומא (ורשא) וישלח סי' ח.
6. תהילים קט.
7. עיין מדרש שמואל.
8. משלי כז, י.
