נחלת אבות
ביאור לפרקי אבות

הרב פתחיה מנקין


פרק א, משנה ז

נתאי הארבלי אומר:
הרחק משכן רע
ואל תתחבר לרשע
ואל תתיאש מן הפורענות:

א. האדם וסביבתו
הרבה דברים יש הגורמים לאדם להיות טוב או רע חס וחלילה, ומהם אחת שיש לה השפעה רבה עליו, היא הסביבה שהאדם סובב ממנה, אם בין טובים ישים משכנו עיניו תראנה טוב, אזניו תשמענה טוב,וסוף סוף לבו גם הוא ירגיש טוב, וטוב לצדיק טוב לשכנו, ואם בין רשעים ישים משכנו עיניו תראינה רע, אוזניו תשמענה רע ,וסוף סוף לבו גם הוא ירגיש רע, אוי לרשע אוי לשכנו. בוא וראה מה שכתב הרמב"ם1 ז"ל: "דרך ברייתו של אדם להיות נמשך בדעותיו ובמעשיו אחר ריעיו וחביריו נווהג /נוהג/ כמנהג אנשי מדינתו, לפיכך צריך אדם להתחבר לצדיקים ולישב אצל החכמים תמיד כדי שילמוד ממעשיהם, ויתרחק מן הרשעים ההולכים בחשך כדי שלא ילמוד ממעשיהם, הוא ששלמה אומר הולך את חכמים יחכם ורועה כסילים ירוע, ואומר אשרי האיש וגו', וכן אם היה במדינה שמנהגותיה רעים ואין אנשיה הולכים בדרך ישרה ילך למקום שאנשיה צדיקים ונוהגים בדרך טובים, ואם היו כל המדינות שהוא יודעם ושומע שמועתן נוהגים בדרך לא טובה כמו זמנינו, או שאינו יכול ללכת למדינה שמנהגותיה טובים מפני הגייסות או מפני החולי ישב לבדו יחידי כענין שנאמר ישב בדד וידום, ואם היו רעים וחטאים שאין מניחים אותו לישב במדינה אלא אם כן נתערב עמהן ונוהג במנהגם הרע יצא למערות ולחוחים ולמדברות, ואל ינהיג עצמו בדרך חטאים כענין שנאמר מי יתנני במדבר מלון אורחים". רואים אנו מדבריו ז"ל עד כמה צריך להתרחק מאנשי רשע, אף להתבודד במדבר, אף לעזוב את החיים המדיניים.

הורה לנו התנא נתאי הארבלי שעל כל פנים נתרחק משכן רע, שלא לדור בשכונת הרע, כי בהיות שכן קרוב אל הרע, סוף סוף ילמד ממעשיו הרעים, והוסיף עוד שלא רק שתרחיק עצמך מלהיות עם שכן הרע אלא "אל תתחבר לרשע" שאפילו להיות לך רק עסקים של משא ומתן עמו, כי אם אמנם אמרו2 ז"ל "והוי משתדל עם אדם שהשעה משחקת לו" ומי עוד כרשע שדרכו צלחה, שעה משחקת לו, ואפשר תרצה להתחבר עמו למען תתעשר אתה, על זה אמר דוד המלך3 עליו השלום, "אל תתחר" (אל תתחבר) "במצליח דרכו" (במי שהשעה משחקת לו אם הוא) "באיש עושה מזימות". דע לך שמי שנתן לו ה' עושר ואושר אין לו במה לשמוח באמת, כי שמא הוא מאותם שנאמר עליהם "ומשלם לשונאיו וגו'", וכן אמרו באבות דרבי נתן4: "אל תתייאש מן הפורענות, כיצד? בזמן שאדם רואה מה שבידו מצליח, אל יאמר בשביל שזכיתי נתן לי המקום מאכל ומשתה בעולם הזה והקרן קיימת [לי] לעולם הבא. אלא יאמר אוי לי שמא לא נמצאת לי לפניו אלא זכות אחד בלבד נתן לי מאכל ומשתה בעולם הזה כדי שיאבדני לעולם הבא". לכן אל תתחבר לרשע שהשעה משחקת לו ,כי אינך יודע אם העושר שיתן לך ד' לא יהי לרעתך, כמו שהוא לרשע ההוא, ואין לך להשתדל לרעתך.

ב. חיבור לרשע ופורענות
יש לפרש את הסמיכות "ואל תתחבר לרשע" ל"אל תתייאש מן הפורענות" על פי מאי דאיתא5 "ר"א בנו של ר' יוסי הגלילי אומר, אם ראית צדיק יוצא לדרך הקדם על ידך ג' ימים או האחר על ידך ג' ימים כדי לצאת עמו, ואם ראית רשע יוצא לדרך הקדם על ידך או האחר ג' ימים כדי שלא לצאת עמו מפני שהשטן מזדווג לו, שנאמר6: הפקד עליו רשע ושטן יעמוד על ימינו".

בזה מבואר ואל תתחבר לרשע , כי אם תתחבר אזי אל תתייאש מן הפורענות שיכולה לבוא בגלל שהשטן מזדווג לו .

ג. שמירה מהעושר
נתאי הארבלי אומר הרחק משכן רע ואל תתחבר לרשע ואל תתיאש מן הפורענות - אולי גם הוא דיבר על דבר העושר באיזה אופן ישמור רגלו מהלכד בעבירות, ואמר שירחיק עצמו משכן רע ומחבר רע, כי הרבה חברים רעים עושים, והוסיף ואמר שתמיד ישווה לנגד עיניו כי לא לעולם חוסן, וכי גלגל הוא החוזר בעולם זה ירים וזה ישפיל - לכן אל תתיאש מן הפורענות.

ד. התרחקות מדתות זרות
בימי נתאי הארבלי חברו של יהושע בן פרחיא, נצנצה הכת הידועה על ידי אותו האיש, תלמידו של יהושע בן פרחיא, האמונה החדשה, אם כי בעצם הרימה את העמים מאשפות אמונת האלילים אל אמונת בורא יחיד, בכל זאת עדיין מות בה, כי עשתה את הנהגת הבורא היחיד משותפת, ויחסו לו בן אדם שנולד מאשה על ידי רוח קדושה כידוע.

האמונה החדשה, אם כי בעצם טובה היא מן האלילות, שעל כל פנים מודים הם בבורא יחיד, אבל אדרבא בגלל היותה שכנה אל אמונתנו הצרופה בהנהגת אל יחיד ומיוחד, בלי שיתוף כלל וכלל, אין עוד מלבדו בשמים ממעל ועל הארץ מתחת, לכן מסוכנת היא לעם ישראל יותר מן האלילות הקדומה. האלילות הקדומה בהיותה בנויה על יסוד תוהו ואבני בוהו, לא בקל ימשך האדם אחריה, כי גם לפי ראות עיניו הבל הם ואין בם מועיל, אבל האמונה החדשה, מכיון שהיא מכירה בבורא היחיד הרי בכחה למשוך אחריה גם מעדת בני ישראל, בהיותה שכנה אל אמונתנו, ובאמת היו מבני ישראל שנמשכו אחריה.

על כן אין די שלילת ההתחברות, בזה צריך גם הרחקה, ואולי אל זה הוא שנתכוון נתאי הארבלי, בראותו את התחלת פריחת הצרעת הטמאה בקרב העם, עמד והזהיר את בני ישראל, ואמר "הרחק משכן רע" מן האמונה אשר המחזיק בה הוא שכן אל אמונתנו, הרחק ממנו כי "רע" הוא, ואולם מן האמונה הקדומה שהם בבחינת "רשעים" גלוי וידוע, לכל בר דעת כי הבל הוא, ממנו אין צריך להתרחק, אלא די לך ש"אל תתחבר לרשע".

אתה המתרחק מן השכן הרע, ואינך מתחבר עם הרשע לא תחוש פן חלילה תאבד ברעה כי ירדפוך וישמידוך, כי ברוח קדשו חזה את הצרות שיסבלו בני ישראל מן האמונה השלטת בארץ. לכן אמר שבכל זאת אל תתייאש מן הפורענות, כי אפילו חרב חדה מונחת על צווארו של אדם אל ימנע עצמו מן הרחמים7.

"הרחק משכן רע" - כי כתוב8 "טוב שכן קרוב מאח רחוק". וזה "הרחק משכן" להתרחק משכן - זה רע, כי טוב שכן קרוב, ומכל מקום אם הוא רשע "אל תתחבר לרשע".

"ואל תתיאש מן הפורענות" - יאוש שייך רק בדבר שהיה אצל האדם, וזה כי החולי הבא על האדם כבר ישנו בכח מיום הולדו, כן כתב בספר הברית. ולכן "אל תתיאש מן הפורענות" שיכלה לבוא עליך, ולא תדע יום בואו.

הערות:



1. הל' דעות פ"ו ה"א.
2. פסחים קיג ע"א.
3. תהילים לז, ז.
4. נוסח א, פ"ט ד"ה ואל תתייאש.
5. תנחומא (ורשא) וישלח סי' ח.
6. תהילים קט.
7. עיין מדרש שמואל.
8. משלי כז, י.