רבי טרפון אומר היום קצר והמלאכה מרובה והפועלים עצלים והשכר הרבה ובעל הבית דוחק:
ר' טרפון הוא היה "גל של אגוזים", כמו שגל של אגוזים אדם נוטל מהן אחת והן נקבצות ונופלות זו על זו כולן, כך ר' טרפון, בא תלמיד ושאלו דבר היה מביא לו ראיה מקרא מדרש משנה הלכה אגדה הכל ביחד
1.
ובכל זאת כאשר נשאלה השאלה
2 תלמוד ומעשה איזה מהן גדול - א"ר טרפון מעשה גדול!- ואולי אמר כן, כי ידע שיש אשר המעשה קשה על האדם יותר מן התלמוד בגלל נטיותיו הטבעיות, מונעות אותו מלקיים את כל המעשה אשר יעשה האדם.
אולי אמר זאת מן הניסיון, שכן ספרו ז"ל על ר' טרפון, שהיה עשיר גדול ולא היה נותן מתנות לאביונים כראוי (לפי עשרו) וכמו שאמרו
3 גם על נקדימון בן גוריון כדבעי למעבד לא עבד, ורק רבי עקיבא בחכמתו סיבב פני הדבר שיפזר מעות הרבה לצדקה, אמר לו רבי! רצונך שאקח לך עיר אחת או שתיים, אמר לו הן, מיד נתן לו רבי טרפון ד' אלפים דנרי זהב, נטלו רבי עקיבא וחלקן לעניים, לימים מצאו רבי טרפון אמר לו היכן העירות שלקחת לי? תפסו בידו והביאו לביהמ"ד, והביא ספר תהילים והניח לפניהם והיו הולכים וקוראים עד שהגיעו לפסוק זה "פזר נתן לאביונים", אמר לו זו העיר שקניתי לך, - כשהתבונן ר"ט אל המעשה הצדקה הגדול שהביא ר"ע בחכמתו בממונו - עמד ר"ט ונשקו, א"ל רבי אלופי, רבי בחכמה ואלופי בדרך ארץ, והוסיף לו ממון לבזבז
4.
וכן ספרו חכמינו ז"ל
5: רבי טרפון יהב ליה לרבי עקיבא שש מאות קנטרין של כסף, א"ל לך וקנה לנו שדה אחת שנעסוק בתורה ונתפרנס ממנה, לקח אותם וחילקם לסופרים ומשיבים ולאלו שעוסקים בתורה לאחר ימים, שאלו אותו קנית לנו אותו שדה שאמרתי לך? א"ל כן, א"ל ויכול אתה להראותה לי? א"ל כן, לקחו ומשכו והראה לו הסופרים והמשיבים והעוסקים בתורה כו', א"ל כן אמר דוד מלך ישראל "פזר נתן לאביונים וצדקתו עומדת לעד", ועל זה נאמר ובנו ממך חרבות עולם.
ואולי כלפי זה אמר מוסרו הטוב לייסר את עצמו, דהנה בהיות רבי טרפון עשיר גדול
6, ואמר ר' טרפון
7 איזהו עשיר כל שיש לו מאה כרמים ומאה שדות, והנה התבונן ר' טרפון אל עבודת הפועלים, בשדותיו ובכרמיו, וראה כי הפועלים אין כוונתם להועיל לבעל השדה, אלא לעצמם - שיעבור היום ויקבלו שכר היום, ואינם חוששים אם המלאכה לא תהיה נגמרת, התבונן, כי היום קצר והמלאכה מרובה והפועלים עצלים, ורק אם ישב בעל הבית עמהם וידחקם אז יעבדו ולולא זאת הרי הם מאבדים את ממונו, ואת ההתבוננות הזאת לקח לייסר את עצמו ביחס להנהגתו בתבל, וכיון בזה היום קצר - כי הידע אדם את יומו? אם יהיה ארוך או קצר ח"ו, והמלאכה מרובה, כי הרבה עניים ואביונים הנצרכים לתת להם משען לחם, והפועלים עצלים, אין הם עושים מלאכתם לפי כחם, אינם נותנים צדקה לפי עשרם, - ורק בעל הבית דוחק, הוא מצוה ומזהיר: נתן תתן, פתוח תפתח, לא תקמץ ולא תקפוץ.
וכלפי זה חזר ועורר את עצמו "לא עליך המלאכה לגמור", אם אמנם, הרבה הם העניים, נפישי בני מחוזא, לא עליך לכלכל את כולם, מקטן ועד גדול, "ולא אתה בן חורין להבטל ממנה" נתן תתן לפי כחך, בערכך כסף.
יתכון כי ר' טרפון היה עשיר
8, והיה לו פועלים הרבה, והיה רגיל לזרז הפועלים למלאכתם, או אפשר ששמע הנער הניצב על הקוצרים מעיר ומוסר אוזן הפועלים בלשון זה "היום קצר והמלאכה מרובה והפועלים עצלים ובעל הבית דוחק", ודברים אלה עוררו בנפש ר' טרפון מוסר הסכל לענין הרוחניות, והי' רגיל תמיד בפיו מאמר זה לעורר עצמו. וכמו שמספרים על אחד מצדיקי הדורות שעברו בפעם הלך ברחוב וזה היה בערב יום טוב, ואמר לו נכרי, פלוני האם אין לך במה לתקן כלום? ודברים אלה ירדו חדרי בטנו לשוב בתשובה, וכן היה כאן.
הערות:
1. גיטין סז ע"א.
2. קידושין מ ע"ב.
3. כתובות סז ע"א.
4. מסכת כלה פ"א הכ"א.
5. ויקרא רבה פל"ד סי' טז. מסכת כל פ"ב הלכה יג.
6. נדרים סב ע"א.
7. שבת כה ע"ב.
8. שבת כה ע"ב, נדרים סב ע"א.