מדרש שיר השירים רבה הוא מדרש קדום המלקט מדרשים ואגדות ממקורות קדומים לו.
המדרש מסודר כסדר מגילת שיר השירים, והוא מחולק לשמונה פרשות, שהן למעשה שמונה פרקי המגילה.

המהדורה מבוססת על תקליטור "חלמיש", ותודתנו על הרשות להשתמש בקבצים מתקליטור זה. בתרגום קטעי הארמית נעזרנו במהדורת "מדרש רבה המבואר", ירושלים תשמ"ו.

שיטת ההדרה של מהדורה זו

עיצוב המדרש במהדורה זו נותן לקורא דרך להבין את מבנה הדרשות, ובכך את משמעותן.

שמות הדרשנים הובאו באות מודגשת, ובשורה נפרדת, והפסוקים אותם דורש הדרשן הובאו בצבע שונה, כדי להבחין בין הפסוק לדרשתו.

דוגמה:

אמר ר' יצחק:

אלו שנים עשר חדש, שעשו ישראל לפני הר סיני, מתמתקים בדברי תורה.
מה טעם? ופריו מתוק לחכי
לחכי היה מתוק, אבל לחיך אומות העולם היה מר כלענה.

(ד)

"מאהל מועד"

אמר ר' אלעזר:

אף על פי שנתנה התורה מסיני,
לא נענשו ישראל עליה, עד שנתפרשה להם באהל מועד.

לדיוטגמה שהיא כתובתה ומחותמת
ונכנסה למדינה ולא נתחייבו עליה בני המדינה,
עד שנתפרשה להם במדינה.

ביאורי מילים זרות הובאו בתוך הטקסט, בסוגריים מרובעים, וכמוהם גם תרגומי קטעים מארמית הובאו בתוך סוגריים.

תוכן המדרש הובא בקובץ מיוחד, והקשה על כותרת בתוכן תביא את הלומד לדרשה עצמה.
כמו כן הוא תוכן כל פרשה בתחילת הפרשה, וגם שם הקשה על כותרת תוכן תביא למסך את המקום במדרש בו מופיעה הכותרת.

בדרך כלל הכותרות הן הפסוקים מתוך שיר השירים הנדרשים על ידי המדרש. במקרים בהם דורש הדרשן עניינים שאינם קשורים ישירות לדרשת הפסוקים, הוספנו כותרות לדרשות, וסימנו אותן בסוגריים מרובעים.
דוגמה:
כותרת זו היא משל המהדירים, ואינה בנוסח המדרש.