מבחר מספרות השאלות והתשובות לתקופותיהן,
בתוספת מבואות, מקורות, מקבילים והרחבות

"וכבר היה רבי טרפון וזקנים מסובין בעליית בית נתזה בלוד,
נשאלה שאלה זו בפניהם: תלמוד גדול או מעשה גדול?
נענה רבי טרפון ואמר: מעשה גדול.
נענה רבי עקיבא ואמר: תלמוד גדול.
נענו כולם ואמרו: תלמוד גדול, שהתלמוד מביא לידי מעשה"
(קידושין מ', ע"ב).

בספרות השו"ת בא לידי ביטוי הרעיון "תלמוד שמביא לידי מעשה". אחד הענפים העיקרים של התושב"ע הוא ספרות השו"ת. ענף זה הוא גם הגדול בכמות, בהשוואה לשאר ענפי התושב"ע.

התורה שבעל פה נלמדת כיום בשתי דרכים עיקריות: לימוד התלמוד עם מפרשיו, או לימוד ההלכה מתוך ספרי הפוסקים.

הלומד תלמוד זוכה בלימוד מעמיק, אך לרוב לימודו מנותק מן ההלכה. לעומת זאת, הלומד פסקי הלכה אינו עוסק בדרך כלל בעיון במקורות ההלכה. כדי לקשור בין השניים מוצעת כאן דרך לימוד מסודרת של מבחר שאלות ותשובות מתוך ספרות השו"ת. דרך זו ייחודה בכך שהקשר בין הלימוד המעמיק לבין ההלכה ברור וגלוי לעין, והלומד רואה לנגד עיניו כיצד ה"תלמוד מביא לידי מעשה". מלבד זאת קיימים בספרות השו"ת גורמים נוספים היכולים ליצור עניין רב אצל הלומד: מבנה השו"ת, המציב בעיה קונקרטית ותשובה ישירה לבעיה; העובדה שספרות השו"ת עוסקת בכל תחומי ההלכה, וכל אחד יכול למצוא בה את תחום התעניינותו; העובדה ששאלות רבות בספרות זו עוסקות בעניינים הלקוחים מהחיים ומהמציאות.

מבנה העבודה

האוסף כולל קשת רחבה של בעלי שו"ת, החל מתקופת הגאונים ועד לחכמים בדורנו. השאלות והתשובות עוסקות בנושאים שונים.

כל שאלה כוללת עניינים אלה:

1. תולדות חייו

תולדות חייו של המשיב: פרק זה מתאר את עיקר פעילותו של החכם ואת חיבוריו. (לעתים מובאות בחוברת מספר תשובות של אותו חכם. במקרה כזה יופיע הפרק " תולדות חייו" לפני התשובה הראשונה שלו בחוברת.)

2. הקדמה לתשובה:

מבוא קצר לשאלה ולתשובה.

3. השאלה והתשובה:

לרוב השו"ת מובא כלשונו, ללא שינויים, כפי שהוא מופיע בדפוסים (בתחילת כל שו"ת מצוין המקור שממנו הוא נלקח). עם זאת, נעשו שינויים קלים כדי להקל על הלומד:

א. בכמה תשובות קיצרנו, והבאנו רק חלק מן התשובה.

ב. לעתים הבאנו תרגום או הסבר קצר בתוך התשובה עצמה. תוספת זו נרשמה באותיות סגולות - והוכנסה לתוך סוגריים.

ג. בתשובות מסובכות הוספנו כותרות לסעיפים, ונתנו סיכומים. הכותרות שהוספנו, וכן הסיכומים, מופיעים באותיות סגולות והוכנסו לסוגריים מרובעות.

ד. השלמנו מלים מקוצרות ופתחנו ראשי תיבות.

ה. פיסקנו את השאלה ואת התשובה.

ו. הוספנו מראי מקומות מדויקים.

ז. הבאנו את התשובות בכתיב מלא.

מאחר ויש כאן העתקה מדויקת מספרי השו"ת, ייתכן שהשו"ת מביא מקור בגרסה אחת, אך במקורות שהבאנו לאחר התשובה נמצאת גרסה שונה.

4. מושגים:

מתוך השאלה והתשובה הוצאו מושגים ומונחים קשים, וניתן להם הסבר רחב ומפורט בסוף התשובה.

5. מקורות:

דרכו של המשיב שהוא מביא מקורות כדי לענות על השאלה. לא פעם המשיב מציין בקיצור רב את המקור, או שאינו מפרשו כלל. המקורות היסודיים, שבלעדיהם יהיה קשה להבין את התשובה, הובאו בסוף התשובה בשלמותם (לאחר ה"מושגים"), ובמקרה הצורך אף ביארנו את המקורות. במקרים אלה לחיצה על שם המקור תוביל למקור בשלמותו.

6. צריך עיון:

לעתים מצאנו לנכון להצביע על נקודה למחשבה או על בעיה העולה מתוך התשובה אשר כדאי לדון בה.