|
התוכן: הקדמה פרק א א. מבוא ב. תאור השיחות עם רכזים ומורים בבתי הספר סיכום שיחה עם מ', רכז לימוד הגמרא בתיכון לבנות: סיכום שיחה עם ע' - מורה לגמרא בתיכון דתי לבנים: סיכום שיחה עם ד', רכז לימוד גמרא בתיכון דתי לבנים סיכום שיחה עם הרב ג' שהוא רכז בישיבה תיכונית ג. סיכום השיחות עם הרכזים והמורים ד. סיכום שיחה עם מפמ"ר תושב"ע במשרד החינוך, הרב שמעון לוי חומר הלימוד אופן הלימוד כלי עזר וחומרי עזר ה. סיכום פרק ב א. הקדמה ב. ניתוח תוכניות לימודים לבגרות 'המפקיד' - תלמוד מבואר פרק כהן גדול פרק תפילת השחר לשנת השמיטה ג. רשימה מקוצרת של חומרי עזר להכנה לבחינות הבגרות חטיבת הביניים תלמוד תורה שבעל פה החטיבה העליונה תורה שבעל פה תלמוד ספרים במחשבת ישראל שעניינם מחשבת התורה שבעל פה אתר האינטרנט "דעת" תקציר: סקירת שטח לגבי מצב ההוראה במקצוע תלמוד ותורה שבעל פה, לפי שיחות עם מרכזי מקצוע ומפקחים. מילות מפתח: הוראת תלמוד, הוראת תושב"ע |
|
|
"תלמוד גדול, שהתלמוד מביא לידי מעשה" (קידושין מ:)
|
|
בחירתנו הראשונית בפרוייקט זה באה מתוך רצון לעזור למורים לתלמוד באיתור חומרי עזר להוראתם. מטרה מעשית זו אכן באה לידי ביטוי בפרק השני של עבודה זו, בה ריכזנו את עיקר החומר הקיים. אולם, תוך "עבודת השטח" שלנו, שיחותינו עם המורים ואנשי משרד החינוך וכן באיתור החומר על סוגיו השונים, התברר לנו כי אנו עוברים מסע של הבנה לעומק של יסודות הוראת התלמוד ותורת החינוך בכלל. כך, שמתוך העיסוק ב product"" (תוצר) הגענו לידי תהליך למידה של "process"' (תהליך), שבא לידי ביטוי בפרק הראשון.
תקותנו היא כי קוראי מחקר אלו יפיקו תועלת משני היבטים אלה. |
|
בין מדיניות לביצוע הקשר בין משרד החינוך לבין בתי הספר בתחום הוראת הגמרא שיחות עם מורים ועם המפמ"ר לתושב"ע א. מבוא ב. תאור השיחות עם רכזים ומורים בבתי הספר אל המורים והרכזים פנינו כאשר לפנינו שאלון, אשר שימש לנו קו מנחה בזמן הראיונות: 1. האם הנכם מחויבים לתכנית הלימודים של משרד החינוך? האם ידוע לכם על צורך באישורים או תיאום עם משרד החינוך בקביעת החומר הנלמד בתלמוד (מסכת, דפים וכדומה)? האם קרה לכם שתכנית שהצעתם בפני משרד החינוך לא אושרה? 2. מהם הקריטריונים שלכם (לא של משרד החינוך) לקביעת המסכת (והדפים) הנלמדים? מהי מטרת לימוד הגמרא על-פי תפיסת העולם של בית הספר? האם קיימת אצלכם תכנית לימודים קבועה - אם כן, האם ישנם חומרי עזר פנימיים (שפותחו על ידכם) בהם אתם עושים שימוש (כמו חוברות או ספרי לימוד, או תוכנת מחשב)? עד כמה מחויב כל מורה לתלמוד לתכנית הלימודים הנקבעת על-ידי בית הספר? כמה שעות שבועיות ניתנות בכל כיתה (יא, יב) ללימוד תלמוד? 3. כיצד מכינים את התלמידים לבגרות? מהי צורת דירוג ההישגים של התלמידים (ציונים, הערכות)? 4. האם יש בידכם אמצעי עזר לתלמידים, או אמצעי עזר אותם אתם מבקשים מהתלמידים להכין (פנקסי מילים בארמית, מושגים)? מה המדיניות שלכם לגבי "תלמוד שטיינזלץ"? 5. האם לדעתך הצוות מושפע מהמחקר האקדמי בתלמוד? מהם מקורות השפעה זאת? האם לדעתך במשרד החינוך מכירים ב'משבר" בלימוד הגמרא? האם לדעתך הם עושים מספיק בנדון? מה הן המלצותיך בעניין זה? סיכום שיחה עם מ', רכז לימוד הגמרא בתיכון לבנות: המסכתות עצמן נבחרות מתוך הרשימה של משרד החינוך כאשר מלבד המטרה המרכזית מלווה את הבחירה הרצון כי לכל תלמידה תהיה טעימה מכל "סדר". כמו כן מתבססת הבחירה על רצון שהנושאים שיעלו וידונו יהיו כמה שיותר קרובים לחיי התלמידות (לכן, למשל, נלמדת מסכת ברכות). המסכתות הנלמדות על פי רוב הן: בכיתה ט' סוגיות ממסכת ברכות, בכיתה י' - פסחים, בכיתה יא - גיטין או קידושין ובכיתה יב - סנהדרין, למעט מורים המתעקשים ללמד חומר אחר. בבית הספר שני מסלולי בגרות בגמרא, מסלול מוגבר, של 5 יחידות ומסלול רגיל של 3 יחידות. כל מסלול כולל יחידה אחת של הלכה הנלמדת מתוך החוברת "תורה מסיני" שהיא חוברת של משרד החינוך. שעות הלימוד הם בין 4-6 שעות בשבוע, והמסלול המוגבר לומד 8 שעות, לדעת רכז המקצוע 10 שעות שבועיות הן כמות אידיאלית, אך אין לעבור אותה. מעבר לשני מגמות הבגרות ישנה גם מגמה מוגברת הלומדת עוד מסכת קטנה שלמה כגון תענית, ביצה, מכות וכדומה. אין לבית הספר חומר עזר כגון חוברת פנימית. רק לכיתות המקדמות יש חוברות. בשאר הכיתות, מכין כל מורה דפי עבודה והנחיה לפי צורכו. כל תלמידה אמורה לבנות לעצמה מילון ארמי-עברי. כלי עזר אפשרי ומותר בבית הספר הוא התלמוד בהוצאתו של הרב שטיינזלץ. מלבד חומרי עזר ישנן צורות לימוד שכל מורה מתבקש ונדרש להשתמש בהם. למשל, הרבה זמן מוקדש ללימוד בחברותות. כמו כן, חלק מהלימוד נעשה על ידי הטלת מטלות על התלמידות. כגון: העברת שיעור או הצגת מושג, חזרה וקריאה מן הדף נדרשים אף הם באופן קבוע. כמו כן ישנם מעין "משחקי גמרא" ותחרויות שמטרתן להפוך את לימוד הגמרא לחלק מהווי בית הספר וחלק מהווי החיים של התלמידות, זה שמעבר לארבע כותלי הכיתה. הישגים נמדדים על ידי מבחנים, הכוללים לא רק ידע בקיאות של הגמרא אלא גם מושגים וכן התבוננות עיונית-מרחבית בגמרא. בכיתות ט-י המבחנים הם עם גמרות פתוחות ובכיתות יא-יב עם גמרות סגורות. נראה לרכז כי יש הצלחה בהוראת הגמרא, הוא מציין כי ציוני הבגרות טובים וכן כי מהתרשמותו התלמידות אוהבות ללמוד גמרא. סיכום שיחה עם ע' - מורה לגמרא בתיכון דתי לבנים: העקרונות המנחים את בחירת המסכתות והסוגיות הן רלוונטיות לחיי התלמיד מחד, (לכן, למשל, מלמדים את סוגיות "מצוות הבן" שבקידושין) והרצון ללמד מסכתות "רציניות" מאידך. כל התלמידים כולם עושים בגרות ברמה של 5 יחידות: בכיתה יא נבחנים על 2 יחידות, אחת של 10 דפי גמרא עם כל ה"תוספות" שעליהם, ושניה של 15 דפים בלי פירוש זה. בכיתה יב נבחנים על 3 יחידות שאחת מהם היא דינים, מתוך המשנה ברורה. עוזי פוקס מציין כי בבית הספר לומדים רק דפים לבגרות ואין לימוד "לשמה". באופן כללי נבחרות מסכתות מתוך הרשימה המוצגת ב"חוזר המנכ"ל", רשימה אשר הורחבה בחוברת המנכ"ל האחרונה. בארבע או חמש השנים האחרונות נלמדה מסכת קידושין בכיתה יא וסנהדרין בכיתה יב. ישנו גם רעיון לשלב את מסכת סנהדרין בתכנית בין-תחומית עם אזרחות, אך רעיון זה טרם זכה ליישום. ע' מספר כי הוא רצה ללמד בבא בתרא השנה בבית הספר, אך "בית הספר לא הסכים". בשנים האחרונות כאחת מיחידות הבגרות נבחרה יחידת "ספרות השו"ת"3, הכוללת 21 תשובות. לדעת ע' יחידה זו והחוברת המנחה אותה מעולות. מלבד חוברת השו"תים, מכינים המורים את חומרי העזר בעצמם. הישגים נמדדים בעזרת הבגרות, זאת גם לאור העובדה שאין מבחנים ארציים בתלמוד, ובאופן פנימי נמדדים הישגים על ידי מבחנים, מבחנים שבועיים בהלכה, ובכיתות מסוימות גם במשנה. ישנם מדי פעם מבחנים שכבתיים. סיכום שיחה עם ד', רכז לימוד גמרא בתיכון דתי לבנים ממטרות בית הספר היא כי בוגרים יוכלו להשתלב בהצלחה במוסדות המשך של חינוך תורני ובקהילה הדתית המשכילה בכלל. ישנה מודעות גדולה לבעיית המוטיבציה בהקשר של לימודי התלמוד, ולכן ישנו ניסיון ללמד סוגיות בהם הנושא הנלמד אקטואלי לחיי התלמידים. ההרגשה היא כי לשם כך חשוב לחשוף את הדיון הערכי אשר עומד תחת הדיון המשפטי ובבסיסו, דבר זה גם מאפשר יצירת מפגש בין דגשים רוחניים נבחרים לבין התלמידים. בכיתות הנמוכות, ט-י, בחירות מעין אלו ניכרות לעיתים בלימוד שהוא ממשנה למשנה, ולאו דווקא פרק שלם או מסכת שלימה. כמו כן ישנה התחשבות ברמת הקושי של הסוגיה הנבחרת. עם זאת, בית הספר מחויב לתכנית של משרד החינוך, ומתאם את תכניתו עם המפמ"ר, לו מגישים את התכנית בתחילת כל שנה. בכיתות ט-י ישנו חופש רב, ואף התכנית לבגרות גמישה, לדעת ד' הדבר קשור גם להיות הבגרות בגמרא בגרות שהיא בעל פה. גמישות זו מתבטאת בצורות שונות, למשל: ביחידה שהיא מספר מסוים של דפים עם רש"י, ניתן יהיה לבחור דפים שאינם דווקא רציפים וכדומה. ד' מספר כי לא היה מקרה בו משרד החינוך לא נתן את אישורו לחומר שנבחר לבגרות. ההחלטה הסופית תמיד נעשית בשיתוף פעולה. באופן כללי, ישנה תכנית לימודים קבועה אשר בה גמישות רבה, כלומר: המורה יכול לבחור מתוך רשימה מומלצת ותוך שיח עם רכז המקצוע את תכנית הלימודים אותה ילמד. חומרי עזר הם דפי עבודה של מורים קודמים, ובעיקר חומרי עזר רבים של רכז המקצוע, אך אין ספר פנימי. כיתות יא-יב לומדות חומר לבגרות כפי שמוחלט על שנה ושנה על ידי מורי כל שכבה ורכז המקצוע, שם, כצפוי, יש פחות חופש לכל מורה ומורה. נושאים בהם מנסים לגעת בכיתות יא-יב הם: כיבוד הורים, מלך וסדרי שלטון, הלכה ומוסר, הגנה עצמית וקידוש ה', פיקוח נפש, תשובה וכפרה, תיקון עולם וכיו"ב. הישגים נמדדים על ידי מבחנים, בעיקר לקראת הבגרות, בכתב ובעל-פה. מותר להיעזר בשטיינזלץ בבית המדרש ובבית אך המדיניות היא לא להשתמש בו בכיתה, בעיקר בכיתות הגבוהות. לכיתות יא-יב ישנן 12 שעות לימוד, בהם הכיתות מתחלקים לשני קבוצות גדולות יחסית וקבוצה אחת קטנה יותר, בה הקצב איטי מעט יותר. כמו כן ישנם 4 שעות בבית המדרש בהם גם לומדים יחידת בגרות, השונה מזו שלומדים בכיתה, שם יושבים בחברותות ועל כל קבוצה של כעשרה תלמידים אחראי מורה4. התלמידים ניגשים לבגרות ברמה של 5 יחידות, בגרות הכוללת יחידות עם תוספות, ויחידה מ"תכנית השו"ת" (חוברת בהוצאת מעלות). אמירה ביקורתית אחת שציין ד' כלפי יחידות ה"דפים עם תוספות" היא כי היחידה, לאור היותה עשרה דפים עם כל התוספות שעליהם, יש בה בעייתיות כי ההתעמקות בכל כך הרבה סוגיות אחרות, הנדרשת על מנת להבין את כל "התוספות" כראוי, היא כמעט בלתי אפשרית, וכך הדבר כמעט מעודד חוסר התעמקות לפחות מפעם לפעם, ואולי עדיף היה בכל זאת לבחור מפירושי התוספות ולא לעמוד על הלימוד הרציף של כולם. ישנה יחידה אחת שהיא ייחודית לבית הספר, בה במקום לעשות יחידה נוספת של עשר דפים עם כל התוספות שעליהם, ממירים את התוספות בעשרה פרקי רמב"ם המקבילים לדפי הגמרא הנלמדים. סיכום שיחה עם הרב ג' שהוא רכז בישיבה תיכונית לדבריו, כמעט ואין קשר בין הישיבה לבין משרד החינוך. אמנם, הרמ"ים מגיעים לכנסים של ראשי הישיבות התיכוניות, אך אין לכך השפעה על המציאות בישיבה. כמו כן, אמנם, נבחרות הסוגיות הנלמדות בישיבה מתוך רשימת המסכתות של משרד החינוך, אך אין בכך הגבלה משמעותית. יתכן ודבר זה נובע מעמדה אחרת שהרב ג' מציג והיא כי לא ניתן לכתוב תכנית אחידה לכל התיכונים וזאת לאור ההבדלים הרבים והמהותיים הקיימים בין בתי הספר. אולם, החופש שיש למורי הגמרא בישיבה מתבטא לא רק ביחס למשרד החינוך אלא גם מבחינה פנימית בתוך הישיבה,כלומר, כל מורה עושה פחות או יותר מה שהוא רוצה עם כיתתו. כך היה עד היום. עם זאת, הרב מציין כי לאחרונה שינו זאת ומנסים לשפר את תכנית הלימודים בגמרא על ידי יצירת אחידות גדולה יותר, כלומר על ידי יצירת תכנית לימודים נוקשה יותר. השינוי והשיפור מתבטאים גם בכך שיש לבחור בסוגיות פחות קשות מבעבר (למשל, פרק א בבבא מציעא קשה ברמת הלמדנות שבו ומתאים יותר לישיבה גבוהה, לעומת בבא בתרא שהוא כבד פחות). ישנן ועדות שעוסקות כעת בכתיבת תכניות לישיבה. התכנית בנויה כך שישנו לימוד מסכת משותפת ע"י כל הישיבה כולה, והיא בנויה על כן במחזורים של 4 שנים: א. מתוך סדר נשים - מסכת קידושין: (הרב ג' מסביר כי מקדישים הרבה זמן למצוות הבן על האב וכו, כי הם נושאים חשובים ומעניינים.) ב. מתוך סדר נזיקין - לומדים ממסכת בבא מציעא: (השנה החליפו זאת בבבא בתרא: יש שם נושאים מעניינים ורלוונטיים בהלכות שכנים, וכן יש בו נושאים אקטואליים נוספים ואגדתא.) ג. מסדר נזיקין - לומדים ממסכת סנהדרין ד. מסכת מסדר מועד. מטרתן של בחירות אלו היא גם שהתלמיד יתנסה בחלקי הש"ס, ומתוך כך בחלקי ההלכה, השונים. אין בישיבה חלוקה לרמות, אבל לכל כתה צמוד ר"מ מישנה, סטודנט להוראה, אשר לפעמים מלמד חלק שרירותי של הכתה, וישנה בישיבה קבוצה מוגברת למצטיינים. בישיבה לומדים גמרא שעות רבות ולומדים דפים רבים, רק מיעטתם הוא חומר שאכן נבחנים עליו במבחן הבגרות. לומדים עיון כ-3 שעות כל בוקר, (אולם, חושבים לצמצם זאת ל- 2.5), לומדים בקיאות 5 ימים כשעה בסדר לילה, וכן 2 דפים בשבוע - סדר וחברותא, על כל הדברים האלו נבחנים ומקבלים ציונים. באופן כללי לכל הלימודים הללו אין אמצעי עזר, גם לא תלמוד שטיינזלץ, אך יוזמת תלמיד המרגיש כי הוא זקוק לכך לא נשללת. הרב סבור כי הצוות מושפע מהלימוד האקדמי של הגמרא על אף שלא למדו תלמוד באוניברסיטה, ואכן ישנו שימוש בחומר כללי לשם הבנת הגמרא, כגון מורה שמלמד רקע היסטורי. הרב ג' מסביר כי לדיון במשבר לימוד הגמרא יש השפעה על מורי הישיבה כגורם משפיע חיצוני. משרד החינוך מכיר במשבר (עשו כנס על כך) אך לא היתה התקדמות רבה. בתוך בית הספר משתקף הדבר בצורות שונות. למשל, יש חילוקי דעות בישיבה באשר למינון שעות לימוד הגמרא ביחס לשעות לימוד מחשבת ישראל. אולם הוא סבור כי יחסית בישיבה נמצאים במצב טוב מאד, זאת לאור העובדה שהתלמידים שלו רוצים ללמוד. אך, בכל זאת, רמת ההתעניינות בעיקר בכתות הגבוהות נמוכה יחסית, וישנו מאמץ לשפר מצב זה. הוא מציין כי לימוד הבקיאות הוא הפופולרי ביותר , זאת בניגוד ללימוד בעיון. ג. סיכום השיחות עם הרכזים והמורים רוב בתי הספר מגדירים כחלק ממטרתם בהוראת הגמרא יצירה של אהבת גמרא אצל התלמידים. המורים והרכזים אומרים זאת תוך מודעות לקושי בו שרוי מקצוע הגמרא כיום. מודעות זו מלווה את עבודת המורים ונדמה שמודעות זו משפיעה על הוראתם. מקום נוסף בו מתבטא דבר זה הינו בעקרונות אודות בחירת חומרי הלימוד, שכן עיקרון ה"רלוונטיות" עולה אצל כל הנשאלים כמעט, תוך תיאור העקרונות המנחים את בחירת המסכתות. כלומר, מן העקרונות המנחים המשותפים הוא לימודן של סוגיות אשר משמעותיות לתלמידים, סוגיות אשר נוגעות בחייהם באופן זה או אחר. כדוגמא, ברמה המעשית ביותר, ציינו רוב המורים כי סוגיות "מצוות הבן" שבקידושין נמצאות בחומר הלימוד שלהם. למול המודעות לקשיים בהם נמצא הוראת התלמוד עומדת המודעות ל"הילה" שבהוראת הגמרא ולמשקל הרב שיש לעצם הוראת התחום בקרב הציבור שבוחר לשלוח את ילדיו לבתי ספר תורניים.5 הילה זו משפיעה בצורות שונות: על התכנים הנבחרים ("מסכתות רציניות"), על מספר השעות הנלמדות, ובעיקר, בהבעת תסכול למול מיעוט השעות. יתכן ותופעת הלימוד בחברותות או במסגרת בית מדרש גם בבתי הספר אשר אינם ישיבות מעידה גם היא על הרצינות שבתפיסת מקצוע התלמוד . מן המטרות הנוספות שעלו יחד עם הבאת התלמידים לאהבת הלימוד, מטרות אשר לאו דווקא היו משותפות לבתי הספר כולם, היו ידיעת נרחבת בתורה, הבאת התלמידים לנקודה של יכולת למידה עצמאית, הבאת התלמידים לנקודה של רצון ללימוד עצמאי, ועוד כיוצא באלו. חשוב לציין כי מטרות אלו לאו דווקא הלכו יד ביד. לדעתנו חשוב לשים לב כי הבאת התלמידים ליכולת לימוד עצמאית אינה מן המטרות המרכזיות של כל בתי הספר. נדמה שהמודעות לחוסר הרצון ללמוד גמרא ובעקבותיה הצבת אהבת הגמרא והוראת "סוגיות רלוונטיות" עלו במשקלן על השאיפה להקניית עצמאות למול דף הגמרא כמטרה מרכזית. מן הקריטריונים הנוספים לבחירת מסכתות וסוגיות אשר עלו בשיחות השונות היו הרצון שתלמידים יכירו כל אחד ואחד מן הסדרים, אך דבר זה הולך יד ביד עם רשימת נושאים אשר בהם בחר בית הספר, ולעיתים דברים אלו מביאים לבחירות שונות. נקודה מעניינת נוספת העולה מן ההשוואה בין בתי הספר נוגעת לסוגיית מספר שעות הלימוד, נושא מורכב ומעורר מחלוקת. נדמה שהצורך לעמוד בכללי משרד החינוך אודות מספר השעות שיש להקציב לכל נקודת בגרות וזאת בניגוד למודל לימוד הגמרא בישיבות, שם כל שעות הלימוד כולן מוקדשות לגמרא, מעמידים את בתי הספר מול דילמה. דילמה זו באה לידי ביטוי גם בכך שיש בתי ספר שמונחים על ידי הרצון ללמד מסכתות "רציניות" ויש שמונחים דווקא על ידי הרצון ללמד סוגיות קלות יותר6, ועוד. דילמה זו משקפת את המתח בו קיים החינוך הדתי בין חילון לדת, בין העולם הישן בו לימודי התלמוד היוו כל ומלאו כל לבין החיים בתוך עולם חילוני וקבלת חלק מן הערכים החילוניים וראיית החינוך החילוני כבעל ערך גם הוא. אחד מהגילויים המפתיעים ביותר היה המודעות לכך שהקשר עם משרד החינוך למעשה מתבטא כמעט רק במבחן הבגרות. מיעוט הקשר עם המשרד מתבטא בצורות שונות. למשל, ישנו מעט מאוד שימוש בחומרי הוראה של משרד החינוך, אם בכלל. חוברות וספרי לימוד שנכתבו על ידי משרד החינוך או שאושרו על ידו, תוכניות לימוד ספציפיות, ספרי ההדרכה למורים וספרי הלימוד לתלמידים, כל אלו כמעט ואינם באים לידי ביטוי בשטח.7 לאמירה זו מספר יוצאים מן הכלל, ראשית יחידת ההלכה, אשר על פי רוב נלמדת מחוברות של המשרד, וכן בציון לשבח, כמעט גורף, אודות יחידת השות"ים שמשמשת חלק מבתי הספר ליחידת בגרות אחת8, אך חומרי ההוראה של המשרד, כמעט לא מוצאים מקום בקרב הלומדים לבגרות בתלמוד. נסיים פרק זה ברושם אשר ראיון פנים מול פנים מאפשר: בעוד השיח על מטרות הוראת התלמוד מעלה ברק בעיני המרואיינים, הרי שהשיח על מבחן הבגרות מעלים אותו. דבר זה העלה בנו עצב, בעיקר לאור המחשבה כי רבים ממורים אלו עוסקים בהכנה לקראת מבחן הבגרות. אך, כל המורים כולם מודעים לגמישות הרבה שמשרד החינוך מאפשר בתחום לימוד הגמרא, ודבר זה מוערך מאוד ונותן פתח להתרגשויות חדשות, ברק חדש אשר מאפשר יצירה ויצירתיות, כגון: תכנית למידת גמרא עם פרקי רמב"ם מקבילים, יצירת קבוצה מוגברת שלהן מטרות משל עצמן מעבר לבגרות כגון סיום מסכת בשנת לימוד או סיום הש"ס בסוף התיכון, הוראת פרק האהוב על המורה ועוד. ד. סיכום שיחה עם מפמ"ר תושב"ע במשרד החינוך, הרב שמעון לוי הגענו למפגש עם שאלון שהכנו מראש, אולם השיחה התגלגלה בחופשיות רבה: המפמ"ר פתח במספר אמירות כלליות אודות מקצוע התלמוד.9 ראשית, זהו מקצוע מרכזי בחינוך הדתי, מבחינת משאבים, סדר יום10, והן מבחינת המטרותיו החינוכיות. באמצעות הוראת המקצוע משפרים הישגים חינוכיים, דתיים וערכיים,11 כפי שהסביר המפמ"ר בית הספר לא רק מלמד אלא גם מחנך ותלמוד הוא כלי לעשות זאת. במהלך השיחה עלתה אמירה כללית נוספת הנוגעת לזהות החברתית בו רואה המפמ"ר את תלמידיו. המפמ"ר הסביר כי המגזר הממלכתי דתי הוא שאמור לספק את כל הצרכים הדתיים של האוכלוסיה בישראל: להכשיר "כלי קודש" דיינים, רבנים, סופרים, שופטים דתיים ועוד כיוצא באלה. לכן, תכנית הלימודים בבית הספר הממלכתי הדתי כוללת גם מקצועות חול בצד מקצועות הקודש, שילוב שלא נעשה על ידי המגזר החילוני או על ידי המגזר החרדי. אולם, המפמ"ר מודע לכך שבראש סולם הערכים החברתי, אף זו של החברה הדתית, עומדת ההישגיות: כלומר, להורים חשובים במיוחד מקצועות המתימטיקה והאנגלית ולא לימודי הקודש אשר אינם מקדמים בעולם הקריירה. חומר הלימוד כסיכום הסביר המפמ"ר כי לדעתו, אקטואליה תתכן בכל מסכת, הדבר תלוי בכך שהמורה יודע ללמד בצורה רלוונטית. לכן, מוכן המפמ"ר לתת אישור ללמד כל חומר רלוונטי (למשל, הישיבה התיכונית במצפה רמון ביקשה ללמד יחידה בנושא מרחב), הוא מאפשר עבודות גמר ומעודד תכניות בין-תחומיות (כגון תכניות של משפט עברי בעריכת רקובר) אך המורים לא מעונינים בתכניות אלה כי הן דורשות השקעה מרובה). נוחיות המורה היא שיקול פסול בבחירת מסכת לדעת המפמ"ר. מנגד, סבור הוא כי אין לפתח ציפיות מוגזמות ביחס ליכולת התלמידים, שמא יביא הדבר לידי אכזבה. אופן הלימוד כלי עזר וחומרי עזר - ישנם כשלושים מדריכים המופקדים על בתי הספר ומפוזרים הרחבי הארץ ועוזרים ומנחים בהוראת הגמרא. - לדעת המפמ"ר: "שטיינזלץ משאיר אותך בלי עבודה, אין לתלמיד יותר מה לעשות אם הוא לומד במהדורה זו" ולכן הוא מתנגד לשימוש בה. - ישנם מספר תקליטורים, גמרא ערוכה של רחל ריינפלד - בה התלמיד אמור לנתח את הטקסט ולפסק אותו וגמרא ערוכה בהוצאת מכללת ליפשיץ (במהדורת ניסוי, תש"ס) שכולל ספר עזר ותקליטור עזר. - ישנן חוברות הנחייה למורים ולתלמידים, כדוגמת החוברות של הרב סבתו - חוברות אשר מפרקות את הסוגיות לסכמות וטבלאות. כמו כן, פרופ' שליזינגר כתב מספר חוברות בשם "פרקי תלמוד" בהוצאת משרד החינוך.12 נוסף לכל אלו ישנם מאמרים וניתוחים של חומרים הוראה ואופני הוראה בחוברת מיוחדת של "שמעתין" אשר הוקדשה לנושא13. ישנה גם עבודת פיתוח של חומרי הוראה חדשים. למשל, משרד החינוך מממן כעת פרוייקט באוניברסיטת בר-אילן בהחנייתו של פרופ' פנחס היימן בהוראת האגדה. באופן כללי ציין המפמ"ר כי "הנושא התקציבי" מקשה על פיתוח חומר למורה לתלמוד. למשל, הוא הציע למנהלי המכללות לכתוב תכנית לימודים כוללת בה תהייה חלוקה של הגמרא ליחידות לימוד, בחירת נושא מעניין, הוספת דברים מעשיים. אולם, הדבר טרם בוצע. ה. סיכום ניתן להסביר זאת בכך שכל בית ספר עומד למול אוכלוסייה ייחודית אשר הרלוונטי לה יוגדר באופן ייחודי ולכן אין טעם ביצירת אחידות מצד משרד החינוך. עם זאת הרושם הוא שכאשר ישנה תוכנית לימודים טובה אז משתמשים בה ולכן ייתכן וישנו מקום ליצירת עוד תוכניות שכאלו. דבר זה נכון גם כאשר בית ספר מסוים מייצר תוכנית לימודים טובה, אנו רואים כי משרד החינוך עוזר לתוכניות מעין אלו לבא לידיעת מורים וללמוד תוכניות אלו, אך יש מקום לעבודה נוספת בתחום זה. נקודה נוספת למחשבה היא שכרגע הרבה עבודה מקבילה וחופפת שכן כל בית ספר מייצר חומרי הוראה שמטרותיו דומים. לאור העובדה שכמעט כל בתי הספר מתמודדים עם בעיות דומות בהוראת מקצוע התלמוד ייתכן וישנו יותר מקום לשיתוף ואולי זה תפקיד שמשרד החינוך יכול לקחת על עצמו בתחום הוראה זה. |
|
חומרי עזר להוראת התלמוד ותורה שבעל פה לחטיבת הביניים והחטיבה העליונה א. הקדמה ב. ניתוח תוכניות לימודים לבגרות
'המפקיד' - תלמוד מבואר
פרק שלישי ממסכת בבא מציעא - נספחים, פתיחות, מבואות, טבלאות וסיכומי סוגיות
המוציא לאור: אדמור, טל' 6288882-02 הפצה: עולם הספר התורני, טל' 6535506-02 שנת הוצאה: תשנ"ח מחבר: אברהם משה נפתל ספר זה מיועד למורה הגמרא ומטרתו להקנות למורה תמונה מקיפה של היצירה התלמודית, על רבדיה ההיסטוריים והתוכניים. הספר מכיל 505 עמודים, ומחולק למעשה ל-3 חלקים: חלק ראשון: 40 עמודים, מבוא כללי. המבוא כולל הסברי רקע קצרים על: תורה שבכתב ושבעל פה, פרק המפקיד, מקורות בתורה לדיני שומרים, ארבעה שומרים, אחריות, מתה מחמת מלאכה, תשלומים. חלק שני: 374 עמודים, חלקו העיקרי של הספר, המוקדש לפירוש מקיף על פרק המפקיד. הפירוש כולל את לשון הגמרא, רש"י, ביאור והערות ומילואים. הביאור מפרש את פשט הגמרא (בלי לציין מקורות בראשונים או אחרונים) באופן ממצה ומשתדל להתעמק בכל הסוגיות המתעוררות עד כמה שניתן במסגרת כזאת, אך באופן בהיר ובלי פלפול למדני. חלק זה בא למעשה להכין את המורה לדיון כמעט בכל אספקט של פשט הגמרא. בפתיחה לכל קטע אורגני במשנה או בגמרא ישנו הסבר כללי על המושגים ועל הסוגיה שבנדון. בחלק ההערות והמילואים באות הערות מקיפות וממוקדות כאחת, הן בהפניה למקורות נוספים, בין בגמרא, בראשונים או באחרונים. ראוי לציין כי המחבר הינו גם מחברה של הסדרה 'התלמוד ויוצריו', והדבר ניכר בכל פועלו. חלק גדול מסקירתו המקיפה ב"הערות ומילואים" מוקדשת לדיון בהיסטוריה שברקע הנאמר בתלמוד. הוא מביא ומתמצת מספרו זה פעמים רבות. חלק שלישי: הנספחים 1) מבוא כללי לתורה שבעל פה (שלשלת הקבלה, המשנה, משנה וגמרא, ישיבות בבל), סך הכל 23 עמודים. 2) מתולדות החכמים שהוזכרו בספרנו, ובו כ-30 ערכים, 52 עמודים. 3) ביאורי מונחים ומושגים, 14 עמודים. 4) מפתח ללשון חכמים ופנינים מדבריהם. בסוף הספר 2 מפתחות, מסודרים על-פי אישים ועניינים. כמו כן מציע הספר 3 מפות של בבל בתקופת התלמוד. יצויין כי קיים ספר דומה עבור פרק 'אלו מציאות', פרק שני במסכת בבא מציעא, מאת אותו המחבר: אלו מציאות: תלמוד מבואר: פתיחות מבואות וסיכומי סוגיות (דביר-זמורה-ביתן, תשכ"א, מהדורה אחרונה: תשמ"ז), 341 עמודים. המתכונת דומה מאד, אך ללא נספח של 'תולדות חכמים'. פרק כהן גדול נערך על-ידי: אוניברסיטת בר אילן/הפרוייקט לתושבע"פ מ"ד שנת הוצאה: תשנ"א עורך ראשי: יהודה אייזנברג תכנית זאת כוללת שתי חוברות לימוד: חוברת עבודה לתלמיד: סקירתנו תעסוק רק בחלק זה. חוברת למורה הערה פותחת: פרק כהן גדול הינו פרק בעייתי מצד שיתופו בתכנית הלימודים של משרד החינוך, שכן תכנית זאת מטרתה להביא את התלמיד להכרה בכל השתלשלות הלימוד התורני מן המשנה ועד ספרות ההלכה בת זמננו (במינונים שונים כמובן. קשה יהיה לומר כי פרק כהן גדול, העוסק בחלקו הגדול בדיני המלוכה (וכן בסטטוס המשפטי המיוחד של כהן גדול)14 , יוכל להוביל למטרה זו. המקור ההלכתי היחידי כמעט לדינים אלו הוא הרמב"ם, ולפיכך למותר לציין שחלק גדול מהשתלשלות הדיון ההלכתי חסר עבור הנושאים הנדונים בפרק. החוברת לתלמיד: החוברת מחולקת לשני חלקים, תוכניים, בצירוף צילום של הפרק מתוך מהדורת וילנא, וחלק שלישי אליו מצורף צילום משנה תורה להרמב"ם הל' מלכים. בסוף החוברת מופיעה ביבליוגרפיה היסטורית של כל הספרים המופיעים בחוברת. סקירה קצרה של הביבליוגרפיה מעידה, שאכן למעט השולחן ערוך (המובא בהקשר לעניינים אחדים בפרק) אין איזכור של חיבורים תורניים מהדורות האחרונים, שוב בגלל אופיו של הפרק. יצוין לעומת זאת שרשימת הראשונים המופיעים בביבליוגרפיה מרשימה בהיקפה. החלק הראשון שכותרתו "לימוד שיטתי של הפרק" כולל עבודות קצרות על נושאי הפרק, על הסדר. סך הכל מופיעים 35 נושאים (34 על הגמרא וכן עבודה אחת על המשנה), כשבכל נושא בין שאלה ל-19 שאלות. חלק זה מוקדש בעיקר להבנת 'פשט' הגמרא. מטרה זאת מושגת בעיקר בעזרת פירוש רש"י. במקום אחד בלבד נעשית השוואה בין פירוש רש"י לפשטן אחר (בעל הערוך). חלק זה עושה גם שימוש נרחב ברמב"ם; וב'תוספות' באופן משני. מוזכרים מספר פעמים גם ראשונים אחרים. בחלק זה מוזכרת הספרות ההלכתית של האחרונים רק פעם אחת (שלחן ערוך וש"ך) בהקשר למצות כתיבת ספר תורה. יצוין שחלק זה עשיר בהשוואה עם מובאות ממסכתות אחרות, כאשר מן התלמיד נדרשת הבנה באותן מובאות. החלק השני כולל 12 עבודות להעמקה בחלק מן הנושאים שהובאו בחלק הראשון. כל העבודות מתוכננות להכנה על פי רצף עם העבודות הקצרות בחלק הראשון. חלקן (7) הנן הרחבה על מה שנלמד בחלק הראשון, וחלקן (5) מתוך רצף הגמרא, אך ללא התייחסות ישירה לעבודות הקצרות. בעבודות בחלק השני ישנה התייחסות למקורות רבים יותר. למרבה הפלא, בחלק זה של החוברת אין התייחסות לאנציקלופדיה התלמודית או לדיונים בזמננו לסוגיות הנלמדות. מאמרים רבים הדנים במדינת ישראל מהאספקט ההלכתי עשו שימוש בנושאים אלו והרחיבו עליהם. פרק תפילת השחר הוצאה לאור: ישיבת בני עקיבא רעננה שנת הוצאה: תשנ"ט (מהדורה שניה) מחבר: חיים אפרתי חוברת זו הנה למעשה ספר מקור לעבודות בפרק הגמרא הנדון. העבודות מתאימות לעבודה עצמית של התלמיד. החוברת מכילה 214 עמודים, ובראשם פקסימיליה של פרק 'תפלת השחר' מן התלמוד. יצוין שצילום זה של הפרק הוא ממהדורת תלמוד ללא רש"י מודגש. שאר החוברת מחולק ל-4 חלקים: חלק ראשון: בו 41 עבודות לתלמיד. רוב העבודות בנות 3-2 עמודים בחוברת וכוללות בין 10-6 שאלות. חלק קטן מהעבודות משתרעות על אורך גדול יותר מפאת ריבוי העזרים המובאים בהן. ככלל העבודות כוללות חומר עזר חיצוני רב ולכן עושות רושם שמנסות בעיקר להרחיב על המובא בתלמוד עצמו. השאלות הן מסוג המענה הקצר, נימוק ארוך יותר וטבלאות. החוברת אינה מתאימה לשמש גם כמחברת תשובות. חלק שני: בו מבוא קצר (8 עמודים) לתורה שבעל-פה. סקירה קצרה של התורה שבעל-פה ושלשלת היווצרותה. חלק שלישי: ובו פקסימיליה של לקט פרקים מהלכות תפלה לרמב"ם. בחלק הרביעי: "מלון מילות מפתח ומונחים להבנת המשא ומתן שבש"ס המופיעים בפרק תפלת השחר. תורה מסיני: השתלשלות התורה שבכתב ובעל פה המוציא לאור: ספרית השכל - המפיצים - לילנבלום 14 תל אביב נערך על-ידי: אוניברסיטת בר אילן/הפרוייקט לתושבע"פ מ"ד שנת הוצאה: תשכ"ז, מהדורה עברית חמישית תשנ"ה (ישנה גם מהדורה רוסית) מאת: יהודה אייזנברג ועמירם דומוביץ תכנית זאת כוללת למיטב ידיעתנו חוברת אחת, למורה ולתלמיד יחדיו (ואף המורה ודאי ימצא בה דברים חדשים שיעמיקו את ידיעותיו בהתפתחות התורה שבעל-פה). החוברת כוללת 192 עמודים, המחולקת לנושאים הבאים: התורה שבכתב מתורה שבכתב לתורה בעל פה תנאים אמוראים וגאונים מפרשים פוסקים ומשיבים האגדה בסוף החוברת לוח כרונולוגי של חכמי ישראל, הכולל את חיבוריהם, וקונטקסט היסטורי של זמנם, המשתרע על 5 עמודים. כמו כן בסוף החוברת אינדקס ממצה הכולל נושאים שמות מחברים ושמות ספרים ביחד. בחוברת 24 פקסימיליות של דפים מתוך ספרים הנדונים בחוברת, וכן 3 מפות (שניהם אינם מסודרים בתוכן). החוברת מתאימה לשמה "השתלשלות התורה בכתב ובעל פה", בצורה מלאה. על-פי סדר הסטורי-התפתחותי היא סוקרת נושא זה באופן ממצה. לכל אורך החוברת נעשה שימוש אך ורק במקורות תורניים, ואין היא מזכירה את שיטות המחקר החדש. כך למשל, נציין לשבח את ציטוט הגמרא בבבא בתרא יב הסוקרת את ספרי התנ"ך ומציינת את מחבריהם על-פי חז"ל. לכל אורך החוברת נעשה שילוב בין מקורות (גמרות, מדרשים וספרי ראשונים) ובין חומר הסברי של המחברים. בחלק הראשון המוקדש לתורה שבכתב, מתואר המקרא, תוך התעכבות על כל פרטיו: ספרים, מחברים, מסורה, ניקוד, וטעמים. בחלק השני, דנה החוברת באי-כתיבתה של התורה שבעל פה שנמסרה למשה בסיני. משם היא עוברת לדון בסמכותו של הנביא ושל בית הדין (סנהדרין), עמידה על מהותה של המחלוקת והכרעת הדין. בסוף חלק זה ישנו פרק ארוך ומלא על המידות שהתורה נדרשת בהן, הן של הלל, הן של ר' ישמעאל. החלק השלישי מוקדש לתקופת התנאים, האמוראים והגאונים ובו נסקרים לא רק דורות חז"ל והגאונים כי אם גם מובאים דף משנה ודף תלמוד, ומבניהם מוסברים. ישנה סקירה מלאה של הספרות המדרשית ההלכתית, ממדרשי ההלכה מכילתא, ספרי וספרא ועד למשנתו של רבי והברייתא. החלק הרביעי מוקדש לפרשני המשנה והתלמוד, הפוסקים וספרות השו"ת, ומשתדל לתת תמונה כללית ואחר כך לרדת לפרטי המחברים וספריהם. יש לציין שבניגוד לחלקים הקודמים, בחלק זה ישנה התרכזות בפרטים ופחות סקירה כוללת של כל תקופה. החלק החמישי והאחרון מוקדש לספרות האגדה ובכלל זה כולל התייחסות למדרשו של רבי שמעון בר יוחאי, הלא הוא ספר הזהר. יצויין שמחבר קטע זה הדן בקבלה מציין רק את מסורת ישראל שמחברו של ספר הזהר הוא רשב"י. חסרים: בחלק המוקדש לתורה שבכתב חסרה התייחסות להבדל שבין שלשת חלקי התנ"ך, הן מתוך ההיבט ההלכתי, הן מתוך ההיבט של מקור הדברים, ואופן ניסוחם-נבואת משה (תורה), נבואה (נביאים), רוח הקדש (כתובים). אין התייחסות למפרשי המקרא, אם כי ניתן לדון בשייכותה של התייחסות כזאת בחוברת מסוג זה. לשנת השמיטה נערך על-ידי: אוניברסיטת בר אילן/הפרוייקט לתושבע"פ מ"ד שנת הוצאה: תשנ"ג עורך ראשי: יהודה איזנברג מאת: רות אבידן החוברת סוקרת את נושא שנת השמיטה עבור תלמידי התיכון במסגרת דתית. החוברת כוללת 113 עמודים, בשני צבעים. תוכן העניינים של החוברת: מצות השמיטה, שבת בראשית ושבת הארץ, השמיטה מדאורייתא, המלאכות האסורות בשנת השמיטה מהתורה, איסורי דרבנן בשנה השביעית, "לאכלה", "מה נאכל?", ספיחין, קדושת פירות שביעית, אוצר בין דין, הטיפול בגינות נוי בשנת השמיטה, הטיפול בעציצים שבבית בשמיטה, "כי תבואו אל הארץ", גבולות ארץ ישראל לעניין השמיטה, השמיטה בתקופתנו, "גיבורי כח עשי דברו", שמיטת כספים. בחוברת גם שני נספחים: טעמי מצות שמיטה, היתר השמיטה ותולדותיו (מאמר מאת הרב נריה זצ"ל). החוברת לתלמיד משלבת מקורות, דיון ועבודות. שלושת המרכיבים שלובים זה בזה באופן אורגני ורציף. מקור מיוחד בחוברת זו הם 'סיפורי חקלאים' מישובים שונים בארץ המקפידים באופן חלקי או מלא על דיני שמיטה; סיפורים אלה מוסיפים מימד חי ורלוונטי לדיון היבש לעתים בנושא השמיטה. בחוברת צילומים רבים (13 במספר) אך אין הם מוסיפים בדרך כלל להבנת החומר הנלמד. כמו כן, ישנם פקסימיליות של מספר מסמכים ותעודות הקשורות לשמיטה כגון אישורי שביעית, אישורי אוצר בית דין, היתר המכירה מהרבנות הראשית (לשנת תשכ"ו), ושטר פרוזבול. החוברת עושה מאמץ מיוחד ליצור אצל התלמיד מודעות לטעמיה של מצות השמיטה. ג. רשימה מקוצרת של חומרי עזר להכנה לבחינות הבגרות |
|
סנהדרין, חוברת לתלמיד, לבית הספר הממלכתי דתי, כיתות ו-ח, הוצאת מעלות, תשנ"ג, מספר הזמנה 18210 נושא: חוברת משניות ממםכת סנהדרין בתוספת ביאורים והרחבות. בסוף כל פרק, אחרי ביאור המשנה והעיון בה, מופיעות שאלות. בית דין (מהדורה מחודשת), חוברת לתלמיד, לבית הספר הממלכתי דתי, כיתות ו-ט, הוצאת מעלות, תשנ"ו, מספר הזמנה 18180 נושא: חוברת העוסקת בנושא סדרי משפט ובית דין לפי משניות ממםכת סנהדרין ולפי מקורות מקבילים ממשנה תורה לרמב"ם מהתורה למשנה, חוברת לתלמיד, לבית הספר הממלכתי דתי, כיתות ו-ט, הוצאת מעלות, תשמ"ח, מספר הזמנה 19220 נושא: מבוא לתורה שבעל-פה לתלמידים חסרי רקע בלימודי יהדות. בחוברת השתלשלות ההלכה ממתן תורה ועד לסידור המשנה. חמישים שנות לבטים, חוברת למורה, לבית הספר הממלכתי דתי, הוצאת מעלות, תשמ"ח, מספר הזמנה 18072 נושא: תכניות הלימודים בתורה שבעל-פה בבית הספר הממלכתי-דתי בחמישים השנים האחרונות. |
|
פסח, מרכז למידה למורה, לבית הספר הממלכתי, הוצאת מעלות, תשמ"ז, מספר הזמנה 42012. נושא: הערכה מיועדת ללמידה פעילה בנושאים הבאים: קערות פסח, יציאת מצרים וארבעה בנים שמחת בית השואבה והושענה רבה, חוברת לתלמיד, לבית הספר הממלכתי, כיתות ז-ט, הוצאת מעלות, תשמ"ח, מספר הזמנה 17030 נושא: חוברת ובה הלכות ומנהגים הקשורים בשמחת בית השואבה ובהושענא רבה. החוברת מדגימה דרך אפשרית להוראת פרק החגים שבתכנית הלימודים לחטיבת הביניים. השבת אבידה, חוברת מקורות ועבודה, לבית הספר הממלכתי, כיתה ט, הוצאת מעלות, תשל"ד, מספר הזמנה 17100 נושא: סוגיות מתוך פרק אילו מציאות שבמסכת בבא מציעא ותרגילים הקשורים בפרק, הסברי מונחים ומושגים, אינפורמציה בנוגע לחכמים הנזכרים בפרק ועיבודים דידקטיים. דיני עבודה, חוברת מקורות ועבודה, לבית הספר הממלכתי, כיתה ט, הוצאת מעלות, תשל"ו, מספר הזמנה 17110 נושא: חוברת ובה סוגיות ממסכת בבא מציעא העוסקת ביחסי עבודה - ביאורים, תרגומים, עיבודים דידקטיים ותרגילים. דיני שומרים, חוברת לתלמיד, לבית הספר הממלכתי, כיתה ט, הוצאת מעלות, תשל"ח, מספר הזמנה 17090. חוברת ובה סוגיות ממסכת בבא מציעא בענייני שמירה ופיקדון - תרגומים, ביאורי מושגים ועיבודים דידקטיים. לשנת השמיטה, לתלמיד, לבית הספר הממלכתי דתי, כיתות ז - ט, הוצאת מעלות, תשל"ח, מספר הזמנה 19120. נושא: חוברת המסבירה את דיני השמיטה ואת המלאכות האסורות והמותרות בשמיטה. החוברת עוסקת בכל הנושאים הקשורים לשמיטה, כולל גינות נוי, השמיטה בתקופתנו ושמיטת כספים. לבית אבותם, לתלמיד, לבית הספר הממלכתי דתי, כיתות ז - ט, הוצאת מעלות, תשל"ח, מספר הזמנה 19020 נושא: חוברת ובה דיון במצוות שבין האב לבנו. חובות האב לילדיו וחובות הבנים להוריהם, וכן פרק על חיוב נשים במצוות. מגוון מקורות החוברת אינו מכיל סוגיות תלמודיות. אבות ובנים, לתלמיד, לבית הספר הממלכתי דתי, כיתות ח - ט, לבנים, הוצאת מעלות, תשנ"ב, מספר הזמנה 19070 נושא: חוברת ובה דיון במצוות שבין האב לבנו: חובות האב לבנו וחובות הבן לאביו. החוברת בנויה על מקורות מן התלמוד. עבודה שבלב, לתלמיד, לבית הספר הממלכתי דתי, כיתות ח - ט, לבנים ולבנות, הוצאת מעלות, תשנ"א, מספר הזמנה 19040. נושא: חוברת ובה עיון במהות התפילה ובמקורה: מקור מצוות התפילה, זמני התפילה, ברכות השחר ופסוקי דזמרה, קריאת שמע וברכותיה, זמן קריאת שמע בשחרית, תפילת עמידה, חובת נשים בתפילה, תפילה בציבור. |
|
מבחר פרקי משנה א, לתלמיד, לבית הספר הממלכתי והממלכתי דתי, מהדורה חדשה, הוצאת מתניתין, רח' לילנבלום 14 תל אביב טל 656049 נושאים: חמש עשרה פרקי משנה מהמסכתות הבאות: ברכות, פאה, יומא, ביצה, סוטה, ואבות עם פירוש רבי עובדיה מברטנורה (ועיקר תויו"ט) בצרוף תרגום המלים הארמיות שבפירושו, ביאור מושגים יסודיים בפירושו, הסבר קשיים במשנה שנתבארו על ידו, ומבחר מבחני בגרות ופתרונם. מבחר פרקי משנה ב, לתלמיד, לבית הספר הממלכתי והממלכתי דתי, מהדורה חדשה, הוצאת מתניתין, רח' לילנבלום 14 תל אביב טל 656049 נושאים: חמש עשרה פרקי משנה מהמסכתות הבאות: חלה, ביכורים, שבת, ראש השנה, סנהדרין ואבות עם פירוש הרע"ב (ועיקר תויו"ט) בצרוף תרגום המלים הארמיות שבו, ביאור מושגים יסודיים בפירושו, קשיים במשנה שנתבארו על ידו ומבחר מבחני בגרות ופתרונם. לקט מצוות מספר החינוך, חוברת לתלמיד, לבית הספר הממלכתי והממלכתי דתי, מהדורה חדשה, הוצאת מתניתין, רח' לילנבלום 14 תל אביב טל 656049 נושא: כולל חלוקת המצוות לפי נושאים, ביאורים, מקורות, הערות, טבלאות ומבחר שאלות ממבחני הבגרות. בית נאמן, לתלמיד, לבית הספר הממלכתי והממלכתי דתי, מהדורה חדשה, הוצאת מתניתין, רח' לילנבלום 14 תל אביב טל 656049 נושא: כולל את כל החומר ליחידת "אישות ומשפחה" בצירוף מבחר שאלות ממבחני הבגרות. החוברת נפסלה לשימוש על ידי הוועדה לתכנון תכניות לימודים במשרד החינוך. נתיבות הכשרות, לתלמיד, לבית הספר הממלכתי והממלכתי דתי, מהדורה חדשה, הוצאת מתניתין, רח' לילנבלום 14 תל אביב טל 656049 נושא: הכשרות בבית ומצוות התלויות בארץ לפי תכנית הלימודים החדשה. |
|
אלימות, חוברת לתלמיד,לבית הספר הממלכתי והממלכתי דתי (כיתות ט - יב), הוצאת מעלות, תשמ"ט, מספר הזמנה 20050, נושא: חוברת ובה דיון בבעיות אלימות ותגובת ההלכה להתנהגות אלימה. תוכן העניינים של החוברת: אלימות מילולית, לשון הרע, איסור להקניט, איום, כיצד לחייב אלים בדין? עדות שלא בפני הנאשם, אדם רשאי לעשות דין לעצמו?, חוק המדינה בעניין לשון הרע. מן המקורות עד החקיקה, חוברת לתלמיד, לבית הספר הממלכתי והממלכתי דתי, לבית ספר הכללי, הוצאת מעלות, תשנ"ח, מספר הזמנה 17130. נושא: שאלות הקשורות לתשתית החוקיות של משפט העברי: הסכמות לחוקק חוקים שונים ולשנות חוקים קיימים, גבולות החוק ודרכי החקיקה. עבודה ומסחר, חוברת לתלמיד, לבית הספר הממלכתי, כיתות ט-י, הוצאת מעלות, תשנ"ד, מספר הזמנה 20090, נושאים: עבודה, עובד ומעביד, מצוות הלוואה, שטרות, שעבוד נכסים, ערבות, ריבית, גניבה וגזילה, תקנת השוק, הונאה. פרק כהן גדול, חוברת לתלמיד, לבית הספר הממלכתי, כיתות י"א תורנית, לבנים, מהדורה חדשה, הוצאת מעלות, תשנ"א, מספר הזמנה 20030 נושא: עבודות על פרק כהן גדול שבמסכת סנהדרין. החוברת כוללת עבודות על פשט הגמרא וכן עבודות להעמקה. (הצגה מפורטת ניתן לעיל בחלקו הראשון של חלק זה). מאי חנוכה?,חוברת לתלמיד, לבית ספר הממלכתי דתי, כיתות י"א י"ב, הוצאת מעלות, תשל"ט, מספר הזמנה 20010, נושא: סוגיות מתוך מסכת שבת כ"א, א-כ"ד, א' העוסקות בענייני חג החנוכה ספרות השו"ת - לתלמיד, לבית ספר הממלכתי דתי, כיתות יא - יב, הוצאת מעלות, תשנ"ב, מספר ההזמנה 20060 נושא: מבחר מספרי השאלות והתשובות לדורותיהם. הספר כולל תשובות בתחומים שונות של ההלכה ומציג את התמודדות הפסיקה עם שאלות מתחדשות. שנת שבתון, לתלמיד, לבית ספר הממלכתי דתי, כיתות יא - יב, הוצאת מעלות, תשנ"ג, מספר ההזמנה 20070 נושא: ניתוח מפורט של עקרונות דיני השמיטה. החוברת כוללת: מבחר משניות ממסכת שביעית, רמב"ם הלכות שמיטה ויובל, דיני גינות נוי בשביעית, הלכות שמיטת קרקעות של הרב קלמן כהנא, מבחר מדברי ר' יוסף קארו, המבי"ט, להמהרי"ט, החזון איש, רש"ז אוירבך בעניין פירות שביעית ודיון בהיתר מכירת הקרקעות בימינו. אישות ומשפחה, חוברת לתלמיד, לבית ספר הממלכתי דתי, כיתות יא - יב, הוצאת מעלות, תשנ"ח, מספר ההזמנה 20100 נושא: ספר לימוד לבחינת הבגרות בנושא מחשבת היהדות: אישות ומשפחה. בספר סקירות הלכתיות, מקורות וניתוחים. |
|
תורה שבעל פה, לבית ספר הממלכתי דתי, כיתות א - יב, הוצאת מעלות, תשמ"ז, מספר ההזמנה 81072 נושא: התוכנית כוללת: הנחות יסוד, מטרות בתחום האמונה והרגש, מטרות בתחום ההכרה, עקרונות לבחירת החומר ודרכים לארגונו, הנחות לגבי שיבוץ הנושאים ובחינות בגרות בלמוד ובתורה שבעל פה. תורה שבעל פה ומחשבת ישראל, לבית ספר הממלכתי דתי, כיתות י-יב , הוצאת מעלות, תשל"ח, מספר ההזמנה 81052. נושא: מטרות: הכרת ערכים יסודיים של התורה שבעל-פה, הכרת אורכות חיים יהודיים, הכרת מושגים ותופעות, דרכי חשיבה וביטוי הגיוניים, תודעתה במציאותה של רציפות תרבות ישראל, זיקה לערכים יהודיים. |
|
הוצאה לאור: מינהל החינוך הדתי/פרוייקט התקשוב נערך על-ידי: אוניברסיטת בר אילן/הפרוייקט לתושבע"פ מ"ד שנת הוצאה: מתעדכן עורך ראשי: יהודה איזנברג בנוסף לכל העזרים המוזכרים למעלה חובה עלינו להוסיף חידוש נוסף בתחום החינוך הדתי בכלל, והוראת תושב"ע בפרט, והוא אתר האינטרנט של דעת (www.daat.ac.il) , שבהנהלת הפרופ' יהודה איזנברג. האתר ככלל כולל נושאים רבים ביהדות ובמדעי הרוח היהודיים, ולעניננו רלוונטי במיוחד החלק על תושב"ע (אם כי המורה לתושב"ע ימצא גם את החלקים על שבת ומועד, שמיטה, ארץ ישראל ותפילה שימושיים לצרכיו). תחת תושב"ע ישנו מגוון רחב מאד של עזרים ומשאבים, ביניהם: גירסה מקוונת של: תכניות הלימודים בתושבע"פ ובדינים, מבחנים (משנים עברו) במקצועות תושב"ע השונים, טקסט מלא של ספרי לימוד שונים בנושאי התושב"ע, ומדריכים למורה. בנוסף ישנה רשימה של ספרי לימוד (חלקית ביחס לביבליוגרפיה המופיעה כאן) בתושב"ע, בעיקר אלה שבפיתוח 'פרוייקט תושב"ע מ"ד' שע"י אוניברסיטת בר-אילן. באתר גם גרסאות מקוונות של מאמרים שונים העוסקים בהוראת התושבע"פ וכו'. באופן כללי יכול המורה לתושב"ע למצוא כאן עושר גדול של אינפורמציה ועזרה בכל הקשור להוראת התושב"ע. |
הערות: 1. אם כי לא דיברנו עם אולפנות 2. הצמצום היה כורח זמן ומסגרת העבודה, זהו כמובן אך מדגם קטן ביותר ונתח מסוים של אוכלוסיית לומדי התלמוד בבתי הספר, אך מדגם זה היה מספק מבחינת העלאת השאלות הבסיסיות והקשיים שישנם בקשר בין בתי הספר למשרד. 3. פרטים על חוברת זו ניתן למצוא בחלק השני של הפרק הבא 4. ד' מציין כי בגרות 5 יחידות במתמטקה יש 5 שעות שבועיות, כלומר מספר השעות לא פרופורציוני מבחינה זו, יותר מפי 2 5. מעניין לראות כי הילה זו גם הופכת, לעיתים, את אופן הלימוד בישיבות, כפי שהוא נתפס סטריאוטיפית, לאידיאל, ובמתח זה, בין קשיי הזמן לאידיאל, עומדים בתי הספר התורניים. מתח זה עולה, למשל, באמירות אודות מספר שעות הלימוד, אמירות אשר מדברות בחיוב על הגבלת מספר שעות הלימוד כגורם משפר מחד אך אמירות הבאות יד ביד עם הבעת תסכול למול מיעוט שעות הלימוד מאידך. 6. אלו אמנם עקרונות סותרים אך ייתכן והם מובילים לבחירתם של אותם מסכתות ואותו מספר שעות לאור נקודות המוצא השונות של הדוברים. 7. נושאו של פרק ב' הוא ספרים וחומרי הוראה אלו. 8. דבר זה חשוב גם כי הוא מעיד כי כאשר ישנם חומרי עזר טובים שמקורם משרד החינוך אז בתי הספר משתמשים בהם. 9. מיד בפתח דבריו הבחין הרב לוי בין תלמוד לאגדה, והסביר כי במערכת החינוך אין מספיק מורים היכולים ללמד אגדה ועל כן תחום זה הוא תחום שעליו מדלגים. 10. שיעור תלמוד נלמדים על פי רוב בשעות הבוקר, שנחשבות לשעות הוראה טובות יותר. 11. המפמ"ר לא פירט את רשימת הערכים אליה התכוון 12. הפרק השני של עבודה זו עוסק בחוברות אלו. 13. " שמעתין - אהבת תורה ומאמרים על תושב"ע" - המאכזב בחוברת זו היא כי רבים מן המאמרים בה אינם חדשים אלא פרסומים מחודשים של מאמרים ורעיונות ישנים. 14. על-פי חלק א בחוברת עצמה, רק 9 מתוך 25 נושאים אינם קשורים למלך או לכהן גדול |
