תן דעתך עד שיצא מפיך.
חשוב מעשיך בדרך ארץ, ותן שכר לפסיעותיך.

צדק הדין עליך
והוצא עצמך מן התרעומות.

הוי דן את חברך לכף זכות,
ואל תכריעהו לכף חובה
הוי שש בחלקך והתנאה במיעוטך.
ואל תשנא את המוכיחך.

יהי חלקך מבורך לעולם: עין טובה ונפש שביעה.
למד לשונך לומר 'איני יודע', שמא תתבדה ותאחז.

אם התרפית במצווה אחת -
סופך לרפות באחרת.
כיוצא בה אם הקלות פומך להקל מצווה אחת -
סופך להקל באחרת כיוצא בה.
ואם עברת על דברי תורה ברצונך,
מעבירים אותך ברצונך ושלא ברצונך.

אם נטלת שאינו שלך, את שלך ייטלו ממך.

והוי זהיר בקודשים, בין בנתינתן בין באכילתן.

הוי עלוב ואהוב להשיב ליודעך
ושפל רוח בפני כל האדם,
לאנשי ביתך יותר מכל אדם.
ואם תתרעם ותלחם עם ביתך - סופך לגיהנם.

תחילת נדרים - פתח לאיוולת.
תחלת טומאות - פתח לעבודת כוכבים.
תחילת קלות ראש בנשים - פתח לניאוף.

אם ערבת - ערבת על מנת לשלם;
ואם לוית - לוית על מנת לפרוע;
ואם הלוית - הלוית על מנת לתבוע.
הוי מחשב להפסיק את החשבון.

קנה שם טוב - קנה לעצמו.
קנה לו דברי תורה - קנה לו חיי העוה"ב.

אין הביישן למד
ואין הקפדן מלמד
ואין עם הארץ חסיד
ואין בור ירא חטא
ולא כל המרבה בסחורה מחכים.
ושים עצמך בתורה יותר מכל סחורה.

חמש עשרה מדות נאמרו בתלמיד חכם, ואלו הן:
נאה בביאתו, חסיד בישיבתו, חכם בדעת, ערום ביראה, פיקח בדרכיו, חכם בדרכיו, כונס, וזכרן, מרבה להשיב, שואל כעניין, ומשיב כהלכה, ומשיב על כל פרק ופרק דבר, הולך אצל חכם, ולומד על מנת ללמד, ועל מנת לעשות:

אל תהא כאסקופה העליונה שמנגפת את הרגלים,
ולא כאמצעית שכל היושב על ידה זועף וסופה להסתר.
היה כאסקופה התחתונה שרוב בני אדם דורסין אותה
לסוף כל הבניין כולה נסתר - והיא במקומה עומדת: