ארבעה דברים גנאי לתלמידים:

לא יהא אדם מחשיך בדרך,
ולא יצא לשוק כשהוא מבוסם,
ולא יכנס לבית הכנסת באחרונה,
ולא ירבה בישיבת של עמי הארץ.

לכניסה - הגדול קודם;
ליציאה - הקטן קודם.
לעליית הסולם - הגדול קודם;
לירידת הסולם - הקטן קודם.
לבית הוועד - הגדול קודם.
לבית הכלא - הקטן קודם.
לברכה - הגדול קודם.
והמהלך שואל בשלום היושב.

לא יהא אדם מיסב בפני מי שגדול ממנו.

בא לפרוס את הכיכר,

בוצע ממקום הצלי.

ואם בא לאכול את הצנון ובצל,

אוכל ממקום העלים.

ולא ייטול את הכיכר

ויתלוש ויחזירנו על השולחן.

בא לשתות ברבים,

הופך פניו לצד אחר וישתה.

ולא יהא אדם לא נוקדן ולא עומקן ולא גרגרן,
ומוותר על קלקלתו
ואינו מתכבד מקלון חברו.

תחילת עבירה הרהור הלב.
שניה לה ליצנות.
שלישית לה גסות הרוח.
רביעית לה אכזריות.
חמישית לה הבטלה.
שישית לה שנאת חנם.
שביעית לה עין הרע.
הוא שאמר שלמה: "כי יחנן את קולו אל תאמן בו" וגו' (משלי כו).