מיקום המאמר: צבא ומלחמה, מאמרים <-- ביצוע ע"י ענת 20.09.06 --> פגיעה באוכלוסייה אזרחית בעת מלחמה / הרב יעקב מדן

פגיעה באוכלוסייה אזרחית בעת מלחמה

הרב יעקב מדן

מעט מן האור, גיליון שס"ג, כ"ב באלול התשס"ו


מילות מפתח: מוסר במלחמה. אזרחים במלחמה.

נשאלתי על ארבעה מקרים הקשורים למלחמה הנוכחית בלבנון:
א. ירי אל עבר מחבלים היורים על כוחותינו מתוך בתים שאזרחים, נשים וילדים שוהים בהם.
ב. ירי אל עבר מחבל שהחזיק טיל נ"ט בידו האחת, וילדה בידו השנייה.
ג. השמדת אמצעי לחימה המצויים בבתי מגורים של אוכלוסייה בלתי לוחמת, כשכל הבית עלול להתפוצץ.
ד. כנ"ל, כשבתים נוספים עלולים להיפגע.

להלן תשובתי:
1. לכתחילה, יש להימנע מפגיעה באוכלוסייה אזרחית בלתי לוחמת שאינה עוינת של נוכרים, ככל שניתן. פגיעה מכוונת בהם מוגדרת בפוסקי הדורות האחרונים כעבירה על איסור רציחה [עיין למשל שו"ת משפט כהן לראי"ה קוק סי' קמ"ה, וכך ביארו גם הרב ש' ישראלי ב'עמוד הימיני']. מקור הדבר הוא בפסוק "כי בצלם א-לוהים עשה את האדם".

2. להערכתי נכנסת בהגדרה זו בעיקר אוכלוסיית הילדים והתינוקות. האוכלוסייה האזרחית בלבנון, כולל נשים, תומכת ברובה המכריע במחבלי החיזבאללה ובשולחיהם בסוריה ובאיראן. הדברים הוכחו היטב בסקרי דעת הקהל האחרונים בלבנון [התמיכה בחיזבאללה הייתה בשיעור 87%]. אוכלוסייה זו יודעת שבעצם מציאותה בבתים מלאי אמל"ח, היא נלחמת למעשה נגד תושבי ישראל, גם אם בדרך פאסיבית.

מבחינה תורנית היא מוגדרת כ'תומכת לחימה', שאינה עונה על הגדרים של סעיף 1. אך אין אנו פטורים מלדון באחריותנו לילדים והתינוקות, שאינם מבחינים בין טוב לרע, וכן לאוכלוסייה המתנגדת במפורש לחיזבאללה. הנאמר עד כאן מתייחס לפגיעה לכתחילה באוכלוסייה אזרחית.

3. יש לדון בפגיעה מחויבת המציאות באוכלוסייה אזרחית בעת מלחמה באויבינו הרוצים להשמידנו - משלוש נקודות מבט:
א. נקודת המבט התורנית הטהורה.
ב. השפעת הפגיעה באוכלוסייה האזרחית על 'רוח צה"ל', ומשמעותה של השפעה זו על הגישה התורנית.
ג. השפעת הפגיעה באוכלוסייה אזרחית על מעמדנו המדיני בעולם, ומשמעותה של השפעה זו על הגישה התורנית.

4. מנקודת המבט התורנית הטהורה, המלחמה נגד אויבינו הזוממים להשמידנו היא מלחמת חובה ומצווה, והיא חובתו של השלטון ושל מיצגיו, וחובתה של המדינה כלפי תושביה. אין להתפשר על חובה זו ולא ליטול סיכון על חייהם של תושבי המדינה ושל חייליה בשל שום סיבה. כשהתורה התירה מלחמה באויב, היא ידעה שהמלחמה עלולה להביא לפגיעה באוכלוסייה אזרחית, ולמרות זאת היא התירה אותה וגם חייבה אותה.

מבחינה עקרונית, התורה לא הציבה כל גבולות בצורך של המדינה להגן על עמה ועל חייליה, מעבר לגבולות ההיגיון והסבירות, שנראה שהם מחייבים בכל מקרה. לפיכך, הפגיעה באוכלוסייה אזרחית, בילדים ובתינוקות, היא תוצאה בלתי נמנעת של פעולה מוצדקת של כוחותינו, ויש להגדירה, עם כל הצער הכרוך בכך, כפעולה מוסרית ונכונה.

5. מכיוון שהותרה מלחמת הגנה נגד אויבינו בלא הגבלת אמצעים מצדנו, מי שמכניס ילדים לזירת הלחימה - דמם בראשו, והאחריות נופלת עליו. מכל מקום, מן הראוי לעשות מאמץ להגיש למוגדרים כאוכלוסייה בלתי לוחמת שנפגעה - טיפול רפואי.

6. כאמור, לכתחילה, יש להימנע מפגיעה באוכלוסייה אזרחית בלתי לוחמת ככל שניתן. אך אין להתחשב בסכנה לאוכלוסייה הבלתי לוחמת, כולל הילדים, כשהאלטרנטיבה היא הימנעות, ולו חלקית, מלחימה נחרצת בכל מחבל ובכל אמל"ח של מחבלים העלולים לסכן את כוחותינו או את תושבי מדינת ישראל. והמתרפה מכך, כל דמי ישראל תלויים בצווארו [הביטוי נטול מן הרמב"ם, מלכים ומלחמות ז: סו].
בסוגיה זו האריך בזמנו גדול הפוסקים בסוגיה זו בדורותינו, הרב ש' 'שראלי במאמרו על פעולות תגמול לפי ההלכה בקובץ 'בצומת התורה והמדינה' כרך ג' עמ' 253-289 ומסקנתו כרוב דברינו.

7. הבחינה התורנית של המלחמה כוללת בתוכה גם את 'רוח צה"ל'. שהרי גם דבר הנכון מבחינה תורנית טהורה, אם הוא עלול לשבור את רוח הלחימה המוסרית בצבא, זוהי סיבה גם על פי התורה, לעיתים, להימנע ממנו. שהרי שמירת רוח הלחימה נזכרה בתורה כחיונית (דברים פרק כ'). אך אין כל סיבה ליישר קו עם רוח הלחימה של אחרון החיילים העשוי להיות רגיש לפגיעה באוכלוסייה אזרחית.
אני מניח שחייל ממוצע שלנו מסוגל להבין את ההבדל בין פגיעה באוכלוסייה כדי להציל את אנשינו, לבין פגיעה בלתי מוצדקת באוכלוסייה, ולכן אינני רואה את שבירת 'רוח צה"ל' באבחנה זו. אך בכל מקרה יש להיות רגיש לצורך ש'החייל הסביר' יבין את מוסריות הפעולה.

8. הבחינה התורנית של המלחמה כוללת בתוכה גם את השאלה המדינית. השפעת הפגיעה באוכלוסייה אזרחית על מעמדנו המדיני בעולם חשובה גם מבחינה תורנית, ואין לזלזל בה. שהרי מטרת התורה היא ניצחון במלחמה, ולא 'מלחמה לשמה'. הפגיעה באוכלוסייה אזרחית, גם אם היא מוצדקת לחלוטין מן הסיבות שהבאנו לעיל, אם היא מנוף תעמולתי בידי האויב שלא לאפשר לנו את המשך הלחימה, יש לה משמעות אסטרטגית. מניעת מלחמת תעמולה של אויבינו העלולה לפגוע ביכולתנו להמשיך בלחימה - חשובה וחיונית כמו כל פעולה מלחמתית אחרת.

9. גם כאן אסור להפריז ברגישות זו. לעניות דעתי יש לשקול גם את הנזק המדיני הנגרם מהצלחתם הצבאית של אויבינו להחזיק מעמד ולהכות בנו. מכל מקום, יש צורך ברגישות בנושא זה ובשקלול נכון של רווח מול הפסד.
בסוגיה המדינית אין בכוחי להכריע. אם כי דעתי נוטה לכך שהיה צורך לירות במחבלים בכל ארבעת המקרים.

10. בשאלה התורנית הטהורה ובשאלת רוח הלוחמים אני נוטה להכרעה ברורה, שהיה על חיילי צה"ל לפגוע במחבלים ובאמצעי לחימה למרות הסכנה שנשקפה לאוכלוסייה האזרחית.