רבי טרפון אומר: היום קצר והמלאכה מרובה, והפועלים עצלים, והשכר הרבה, ובעל הבית דוחק.

רבי יהודה הנשיא עורך המשנה בחר לסיים פרק זה בדברי ר' טרפון, כיוון שהם מכילים את היסוד החשוב של חשיבות ה'דרך'. נגד עיני האדם, בכל פעולותיו, צריכה לעמוד כאמור 'הדרך', (שלא כמו במלאכות העולם הזה, הנמדדות בהתאם ליעד של תוצאה מעשית). בעניינים שברוח הדרך היא היא התוצאה! כזכור פתח רבי את הפרק ברעיון זה, ומרבית המימרות שבפרק זה עסקו ב'דרכים' ישרות ו'דרכים' טובות. לכן בחר רבי גם לסיים בכך את הפרק.


עיקר דברי רבי טרפון, שאף שהקב"ה יודע את מגבלות כוחו והישגיו של האדם, וכן את טבעו העצל, בכל זאת דוחק הקב"ה באדם לפעול ככל יכולתו, כיוון שהדרך היא העיקר! השכר – אינו מוגדר, אלא: 'הרבה', כלומר, לא לפי התוצאה כי אם לפי העמל ולפי הכוונה, בדרך בה הולך האדם.