הוא היה אומר: לא עליך המלאכה לגמור, ואי אתה בן חורין לבטל ממנה. אם למדת תורה הרבה, נותנים לך שכר הרבה. ונאמן הוא בעל מלאכתך שישלם לך שכר פעולתך. ודע מתן שכרן של צדיקים לעתיד לבוא.

בנוהג שבעולם, כשאדם אינו יכול להשלים המלאכה, הוא פוטר את עצמו ממנה. אך כאן, כיון שהעיקר הוא ה'דרך', דווקא היא זו שהופכת אותו לבן חורין. כל דרך אחרת, שאינה דרך התורה, מוליכה לעבדות ולא לחירות. האדם בטבעו נברא ל'עמלה של תורה', המתאימה למכלול הנתונים שלו. רק כאשר האדם ממלא ייעודו באמצעות המכלול, אזי הוא מגיע לחירות. הידיעה שהשכר 'הרבה' ובלתי מוגדר, דווקא היא המוכיחה לאדם שמטרתו להשקיע ב'דרך', לא בהישגים.