|
|
|
| אתר דעת | אגדות חז"ל | שערי האגדה | מפרשים | מאמרים | אגדה בראייה עכשווית | מסכת אבות | מאמרים נוספים | אודות | צור קשר |
מדרש |
|
א
מדרש
מדרש תהלים[1]
"כי לא יבינו אל פעולת ה' ואל מעשה ידיו, יהרסם ולא יִבְנֵם" –
חזקיה אמר: אלו התקופות "היודע לחשוב בתקופות ומזלות ואינו חושב, עליו הכתוב אומר (ישעיהו ה, יב) 'ואת פועל ה' לא יביטו'" (שבת עה.).
ר' יהושע אמר: אלו האגדות היודע לדרוש באגדה ואינו דורש, עליו הכתוב אומר: ואת פועל ה' לא יביטו.
ורבנן אמרי אמרו: זו קריאת שמע, שמברכין לפניו יוצר אור, וחותמין "ברוך אתה ה' יוצר המאורות" ...
ב
מדרש
במדבר רבה[2]
"שבעים שקל בשקל הקדש" (במדבר ז, יט) למה? כשם שיין חשבונו בגימטריא שבעים, כך יש שבעים פנים בתורה.
למה נאמר בקערה "אחת" (במדבר ז, יט)? כנגד התורה הצריכה להיות אחת, כמה דתימא כמו שנאמר (במדבר טו, טז) "תורה אחת ומשפט אחד יהיה לכם".
למה נאמר במזרק "אחד" (במדבר ז, יט)? אשתשר שדברי תורה שבכתב ודברי תורה שבעל פה כולם נתנו מרועה אחד, כולם אל אחד אמרן למשה מסיני.
ג
מדרש
"בחדש השלישי", זה שאמר הכתוב "הלא כתבתי לך שָׁלִישִׁים בְּמוֹעֵצֹת ודעת" (משלי כב, כ) – אמר ר' יהושע ברבי נחמיה: זו תורה שאותיותיה משולשים: אל"ף, בי"ת גימ"ל[4], והכל היה משולש:
תורה משולשת – תורה, נביאים וכתובים.
משנה משולשת – תלמוד, הלכות ואגדות.
הסרסור משולש – מרים, אהרן ומשה.
תפלה משולשת – ערב, ובקר וצהרים.
קדושה משולשת – קדוש, קדוש קדוש ...
ד
מדרש
קהלת רבה[5]
... "כָּנַסתי לי גם כסף וזהב וּסְגֻלַּת מלכים והמדינות, עשׂיתי לי שָׁרים וְשָׁרוֹת ותענוגת בני האדם שִׁדָּה ושִׁדות" (קהלת ב, ח) – 'כנסתי לי גם כסף וזהב' - אלו דברי תורה, שנאמר (תהלים יט, יא) "הנחמדים מזהב".
'וסגֻלַת מלכים' - שנאמר (משלי ח, טו - טז) "בי מלכים ימלוכו ... בי שרים ישֹׂורו",
'והמדינות' - אלו תלמידי חכמים שמִדּיינין בהלכה,
'עשיתי לי שרים ושרות - אלו התוספתות,
'ותענוגות' - אלו האגדות שהן ענוגו של מקרא,
שדה ושדות – דיינין זכרים ודיינות נקבות.
ד
מדרש
ילקוט שמעוני[6]
... דבר אחר: "יום ליום יביע אומר" (תהלים יט, ג - ה) - זו תורה, נביאים וכתובים,
"אין אומר ואין דברים" - אלו הלכות,
"בכל הארץ יצא קַוָּם" - אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות,
"ובקצה תבל מִלֵיהם" - זה ארץ ישראל, שהיא תבלו של עולם. דבר אחר: "ובקצה תבל מִלֵיהם" - אלו ההגדות שמקדשין שמו של הקב"ה בהן.
[4] ספר אבודרהם, תפילת שמונה עשרה, קדושה "פירוש אותיות אבג"ד שהתורה כלה יוצאת מהן הם משולשות כיצד, אחדים עשרות ומאות. והאחד ג' פעמים ג' וכן העשרות וכן המאות. פירוש אחר, אב"ג בי"ת שליש של שלשתן. בג"ד גימ"ל שליש. גד"ה דל"ת שליש. וכן עד סוף האותיות. עוד שמעתי פירוש אחר בשם הרא"ש אב"ג יעלו ששה והם משולשים שלש אותיות ושני פעמים שלשה בג"ד הם תשעה והם משולשים. גד"ה הם י"ב והם משולשים. וכן עד סוף האותיות".
[5] מהדורת וגשל, ירושלים תשס"א, פרשה ב, י , עמ' לז.
[6] ילקוט שמעוני, ר' שמעון מפרנקפורט, ירושלים תשכ"ז, תהלים רמז תרעב.
|
|
כדי להוסיף הערה על מאמר זה לחץ כאן. |