אנשים שמנצלים אחרים לא שורדים לאורך זמן.

מסכת בבא מציעא דפים קה-קיב

הרב חנוך גבהרד

מסכת בבא-מציעא דף קה/ב

נזקים של מכת מדינה
במכת הברד שנחתה על מצרים נאמר: "וְהַחִטָּה וְהַכֻּסֶּמֶת לֹא נֻכּוּ כִּי אֲפִילֹת הֵנָּה" (שמות ט/לב).

את הטעם ציינה התורה, שהרי זו מכת מדינה, וממילא כל המינים צריכים ללקות, כמבואר שם בפסוק הקודם: "הפשתה והשעורה", ובכל זאת לפתע מגלים שבלים שלא לקו, היה זה בגלל סיבה מיוחדת - "כי אפילות הנה".

חכם הרואה את הנולד מצביע על סיבה זו, וממליץ להתנהג בהתאם, שהרי אפילו בשעה של מכה כללית, הנחבאים בפינות נותרים באופן פלאי. כפי שממליצים חז"ל: "לעולם הוי קבל וקיים" (סנהדרין יד/א). שם זה נלמד מדבר אחר, אבל החוק נותר זהה, ומשאיר את זכות ההישרדות לענוים.

פתגם ציני של אנשים רעים אומר: "פראיירים לא מתים, אלא מתחלפים".
זה שקר! הם אינם מתים ואינם מתחלפים!
אלה שמנצלים אותם מתים ומתחלפים!

זקן מופלג מספר:
הלכתי בבוקר לתפילה, מולי עבר מישהו לכל רוחב הדרך, ולא השאיר מקום, ירדתי מהשביל ואיפשרתי לו ללכת במרכז.
כשחזרתי מהתפילה ראיתי מישהו עובר באמצע הדרך, נאלצתי ללכת על האבנים, כדי לאפשר לו לעבור במרכז.
למחרת ראיתי מישהו משתלט על כל הדרך, צעדתי בקוצים.
כך היה גם ביום השלישי והרביעי, בשבוע השני והשלישי, בשנה החמישית והשישית.
עכשיו אני כבר זקן, והתמונה ברורה. בכל פעם היה זה מישהו אחר שצועד באמצע - הם התחלפו.
בכל הפעמים היה זה אני, שירדתי הצידה - לא התחלפתי!

על פי הספר: "שיעורים בהגדות חז"ל"
של הרב חנוך גבהרד