מייתי דובי בקרנייהו

מסכת בבא מציעא דפים קה-קיב

הרב חנוך גבהרד

מסכת בבא מציעא דף קו/א
מייתי דובי בקרנייהו

עוד מהתקופה העליזה של גן-הילדים יודעים כולם שהעיזים של רבי חנינא בן דוסא הביאו דובים, כנאמר כאן במפורש "דובי"!

בספר "שיעורים בהגדות חז"ל" כתבתי לתומי "דובי" =זאבים, מתוך הנחה פשוטה שבארמית מתחלפת האות ז' באות ד', וממילא זה קיצור המילה "זאבים".

שהרי פשוט וקל להבין את המאבק ואת הנס, כאשר השלל שהביאו העיזים בקרניהם היה זאבים ולא דובים. אמנם כאשר זה נס, אין לנו כל צורך להבינו, בדרך נס יכול כל תיש להביא עשרה פילים! אך כדי לקרב את הנס אל השכל, יש לדעת שקיימים סוגים אחדים של זאבים. במרחבי השלג של אמריקה הצפונית ישנם זאבי-ענק, שבעונת ציד טובה יכול הבודד להגיע למאה ק"ג ויותר.

אך הזאבים המצויים באזור ים-התיכון ומזרחה, הנקראים כיום "זאבי רמת הגולן", כי רק שם הם נותרו. המבוגרים שבינינו עדיין זוכרים אותם בהמוניהם בפרדסי השרון ובעמקים זבולון ויזרעאל.

זאב זה הוא אמנם מסוכן קצת, ובהחלט טורף כבשים, אך רק כשהזאבים בקבוצות, המתלקטות בזמני רעב של סוף הקיץ. הבודד ניזון על עכברים, צפרים ואף תרנגולות. בעלי-התעוזה מסוגלים להתגנב לדיר צאן ולגנוב טלאים בני יומם.

זאב זה מהוה אמנם איום ממשי על תיש במלחמה בין השניים, אך אם התיש ינעץ בו את קרניו, במאמץ הוא יצליח לגרור אותו עד הדיר, כי משקלו נע בין חמישה עשר עד עשרים ק"ג בלבד.
מאחר ותמונה זו היתה ברור לי, כתבתי בפשטות "זאבים".
אבל זה לא עבר בשקט.

מתוך אלה שנשבר להם מיתוס, היו כמה שטרחו להתקשר ולמחות על הדעה הקדומה שעירעתי.
על כן נאלצתי לנבור בזכרוני, ולהציע הוכחה מהסיפור עצמו המופיע במסכת תענית (דף כה/א), שם כותב רש"י: "דובים - וזאבים בשדות". ניסו להתכווח ולטעון שרש"י מציע גם וגם, למרות שזה טיעון לא נכון, הסכמתי לגייס את מכשירי החיפוש, ולהציע הוכחה שאין עליה תשובה! במסכת סוטה (דף מט/א), מציג רש"י את מעשיהם הטובים של "אנשי מעשה", ועל רבי חנינא בן דוסא, הוא כותב: "עיזים הביאו זאבים בקרניהם"!

על כן יחד עם הרבה הבלים נצטרך להיפרד מעוד דעה קדומה לא נכונה, השמורה לנו עוד מהגננת, ולשמור את זכר הדובים המנוצחים לדוד המלך, והדובים המנצחים לאלישע הנביא.

על פי הספר: "שיעורים בהגדות חז"ל"
של הרב חנוך גבהרד