הקב"ה מדקדק עם הצדיקים כחוט השערה

מסכת בבא מציעא דפים קה-קיב

הרב חנוך גבהרד

בבא מציעא דף קז/ב
מי שקצץ - יקצצו ענפיו!

אחר שהקוצץ יחוש בעצמו את הצער בנזק חסר התועלת, להבא הוא לא יזדרז להטיל פקודות מבלי לבדוק תחילה את הרקע ואת הסיבה.

אילו היה חושב, לא היה נחפז לצוות על אנשיו לקצוץ עצי הפרי, שהרי היה צריך להבין שגם אני יודע ומבין שאסור להזיק את הרבים, ואם בכל זאת משתרגים ענפי העצים כלפי חוץ, אין זה מפני שאינני יודע מה קורה עם רכושי, אלא בגלל איזו סיבה מוצדקת.
כל זאת הוא היה צריך לחשוב טרם חרץ את דינו, ואם לא חשב זאת, משמע שהוא לא חוה באופן אישי עד כמה פוגעת קביעה פזיזה.

מעשי שטן פגעו ברבה בר רב נחמן יותר משרבה בר רב הונא התכוין (בן-יהוידע).
אכן במשך כל השנים של רבה בר רב הונא, לא היו ילדים לרבה בר רב נחמן, בגלל הקפדתו של רבה בר רב הונא, וכשהוא אמר: "ענפים", התפרשה קללה זו על ילדיו, שהם דומים לענפים היוצאים מהגזע - מההורים (ראה ב"ק צא/ב, מה אירע בגורלו של הקוצץ עץ תאנה מניבה פרי, ובספרנו שב"ח שם: "קציצת פרות האדם בגלל קציצת עצי-פרי").

עונש זה מתאים לכלל: "סביבותיו נשערה מאד" (תהילים נ/ג), מלמד שהקב"ה מדקדק עם הצדיקים כחוט השערה (יבמות קכא/ב). הצדיקים אינם רוצים שהקב"ה יעלים עין מטעויותיהם ושגיאותיהם, ולוא הקטנות ביותר, אלא מבקשים לעמוד על דרך האמת בכל מחיר, על כן מדקדק הקב"ה איתם כחוט השערה. כי זה מיסב להם עונג, שרק את שלמות נפשם הם רוצים, וכשרואים שאין ההשגחה העליונה מעלימה את עיניה כשהם טועים, גורם להם הדבר לעונג רוחני כביר, ויודעים בבירור שיד האמת מנחה אותם בדרכם, והם מוגנים מפני שגיאות וטעויות, ככל שהסבל מהטעות הוא גדול יותר, כן יש שהות ארוכה יותר להתבונן במעשים וליישר אותם לגמרי (הרהגר"י קרסנייצקי ז"ל).

על פי הספר: "שיעורים בהגדות חז"ל"
של הרב חנוך גבהרד