למצוא את המפתחות

אברהם קריב
למצוא את המפתחות

מורשת חז"ל כולה, שבכל המקורות גם יחד, מתחלקת כידוע לשני ענפים גדולים - הלכה ואגדה, המקבילות לשתי הספירות של הוויית אדם - ספירת העשייה בכל תחומיה ושלוחותיה וספירת החיים הפנימיים בעתרת גווניהם, וכשם שהספירות שלהן שונות כן שונות דרכיהן וכלי הבעתן.

ההלכה - מונחיה מסויימים, קביעותיה מוצקות, ובכמה מתחומיה היא בנויה על אדני הגיון חמור וכפופה להבחנותיו הדקות מן הדקות. על ידי העיסוק השקוד בהלכה במשך דורות הושחז המוח היהודי והוא מראה כוחו גם בהיותו מופנה לתחומים חדשים, שמוח משונן עשוי להפרותם.

בעולמה של האגדה, כנגד זה, ניתן חופש לכנפי הרוח, למעיינות הנפש, להמיות הלב, למיפרשיו של הדמיון. בעוד שההלכה תוחמת תחומים וקובעת שיעורים, מקפידה על כל תג שיהיה כדקדוקו, האגדה בספירה שלה כמו ששה לבטל שיעורים, לדלג על תחומים, למתוח נימים מקצה מרחקים אל קציהם. ודווקא בניגודן של הלכה ואגדה חיותן ההדדית. ההלכה היא שלדם המוצק של חיי ישראל, האגדה נופחת בהם רוח ונשמה.

נרחבים הם תחומיה של ההלכה, כדבר הכתוב בתהילים: "רחבה מצותך מאוד". הלכות והליכות נגזרו משורש אחד. מכלול ההלכות מקיף כל הליכות החיים של היחיד מישראל ושל כלל האומה. יתירה מכן האגדה, שהיקף נושאיה אין גבול לו. אין זאת ספרות דתית בצמצומו של מושג זה, אלא במשמעותו הרחבה והענפה ביותר, מלוא תרבות שלימה. דברים עמה על מערכי שמים וארץ, מעגלי ימות עולם, דרכי הנהגת העולם, דיוקניהם של אישי הדורות, יחודו של עם ישראל, נתיבו וגורלו ותקות גאולתו. מעייניה של האגדה נתונים גם לאדם בכלל, הנברא בצלם, בוחנת כוחות ותכונות שבו, תוהה על קלקלותיו, מתווה דרכי תקנתו. אלה ראשי ענפים הם בה, ומכולם יוצאים זלזלים לאין ספור. אך הנושאים הרבים שהאגדה הופכת בהם לא עניינים נפרדים הם, זה לעצמו וזה לעצמו, אלא כולם שלובים ומשולבים זה בזה ומהווים יחד מערכה אלוהית אחת.

אך אין משמעו של דבר, שאנו פונים אל המקורות ולפנינו מתנוסס שם היכל השקפותיה של האגדה, החובקות אפסי עולם. חכמי האגדה לא השאירו לנו שיטה ערוכה בכללותיה ופרטותיה. אותם הדורות לא היו בנאי שיטות. דבריהם נתונים דרך כלל רסיסים רסיסים ועל דרך הפיזור המופלג. במקורות לא נזקק שום חכם לסידורה של האגדה, דבר שעשה ר' יהודה הנשיא בחומר ההלכה. האגדה לא זכתה למשנה שלה. המאמרים הקצרים של דברי האגדה פזורים ומפוזרים ברחבי התלמודים השניים והמדרשים הרבים ועניין בשאינו עניינו מעורבים יחד, כצמחי שדה הללו שלפופים אלה באלה. עם זאת כמעט אין לך בעיה שלא ניתנה עליה תשובתם של החכמים באחד המאמרים. וכשמצרפים מאמר למאמר ממקומות פיזורם וחודרים לעומקם, או-אז מתגלית לפנינו שיטה מקיפה, שפרטים שבה נובעות מתוך כללים שבה, וכל מאמר הריהו לבינה שמקומה מסויים בבנין הכולל. אמנם, כדרך שנחלקו החכמים בדברי הלכה כן נחלקו גם בעניינים שונים שבאגדה, וניתן להבחין בה כמה זרמי מחשבה, אך אלה אינם אלא גוונים בתוך מערכת רוחנית אחת, שהיא השקפת-עולם והרגשת-עולם של היהדות.

...ספרות האגדה במקורותיה איננה כספר הפתוח. דבריהם של בעלי האגדה מנוסחים בצורה מקופלת שמסתירה את הגרעין הפנימי של מחשבתם. גם עצם דרך זו של מחשבתם ושפת מחשבתם שונות הן משלנו וטעונות העתקה למערכת מושגים אחרת. אף יש שהאגדה כמו חדה חידות ומגרה את המחשבה לירד לעומקו של ענין. "דברי חכמים וחידותם" מטבע מקראי הוא, והיכן אנו מוצאים אלה? בעיקר באגדת חז"ל! אך כל הקשיים האלה עוד הוסיפו בדורות עברו טעם וחשק להתעמק בדברי חז"ל, שמפיהם אנו חיים. רווח היה בעמנו המושג מדרש פליאה, אך לא היה במושג זה משום ערעור על דרכי מדרש. הפליאה אך תבעה התרתה וישובה, ומחשבות רבות נתחדשו בישראל מתוך בקשת פשרם של מדרשי פליאה, בין נמצא פשרם האמיתי בין לא נמצא. אם כך ואם כך היו הדורות הקודמים שרויים בתוך אגדת חז"ל פנימה והיא היתה מקור חיותם. אך משרחקנו הימנה כימי דור ושני דורות כמו נטרק השער לפנינו וכבר נזקקים אנחנו להתקין מפתח חדש, ולא מפתח אחד בלבד אלא כמה וכמה מפתחות לצדדים שונים שבאגדה. אך שכבה עתירה זו של תרבות עמנו ראויה לכל מאמץ, בשביל שנשוב להיות בני בית בתוכה.

והלב לוחש שגם שערים חדשים אליה עוד מזומנים לנו, אם נתור אחריהם בתשובה נכונה.

עם זאת יש להדגיש, שכשם שאי אפשר להעלות רישומיו האמיתיים של שטח שקערורי על מפה שטוחה, כן קשה במקרים רבים להערות מחשבתם הנפלית של חז"ל לתוך דפוסי המחשבה שלנו. ואין לראות בהרצאת רעיונותיהם אלא מאמץ להתקרב אל כוונתם, ולא דברים חתומים, שנהא רשאים לומר בלשון הכתוב: הנה זאת חקרנוה, כן היא!

לבסוף אין להתעלם מכך שמצויים באגדה סתומות, שנבצר למצוא להן פשר. גם חכמי הדורות לא יכלו להן. ואלה דברי אחד האחרונים, ר' משה מקוברין: "אם הגענו עד היום למשהו בתורה - הגענו רק בהלכה, אבל טרם הגענו להבין את המדרשים והאגדות של חכמינו ז"ל, כי אלו יתגלו רק בימות המשיח".

מסוד חכמים, בנתיבי אגדות חז"ל