חשיבותה של הקביעות בחייו של האדם

מסכת בבא מציעא דפים קיב - קיט

הרב חנוך גבהרד

מסכת בבא-מציעא דף קיב/א

קבע את קובעיהם
"קבע" =גזל

בעברית שלנו 'קבענו' מקום של כבוד ל'קבע', קבוע ומקובע.

זו אמנם אינה מילה תנכי"ת, אבל היא לא הומצא עתה, אלא כמו לכל המילים מהמשנה והתלמוד, יש לה עוגן במקרא ובהיסטוריה, אפילו שאיש מכל הנביאים לא השתמש בה בספריו.

הגזלן קובע! יותר נכון רוצה לקבוע.
במקום שהקב"ה יקבע את העושר של לכל אחד, מבקש הגזלן לעשות זאת בעצמו ולקבוע שחלק מנכסי הזולת, יעבור לרשותו.

כדי להתקבל לעבודה מפוצלת בשכר מינימום, יש צורך בהרבה טפסים, שאלונים, קורות חיים בכתב יד דווקא, ועוד הרבה מכשולים ומהמורות.

אבל כדי להגיע לעולם הבא - הנצחי, יש לענות אך ורק על שש שאלות קלות ופשוטות.
אחת מהן היא: "קבעת עיתים לתורה"? (שבת לא/א).

ההסבר הפשוט הוא לעשות קביעות, מעלתה היא "כל קבוע - כמחצה על מחצה".
קביעות מעניקה מנטאליות של לומד.

בבית יכולה המשפחה להתגאות בשעה שעונים לטלפון:
"אבא"? - עכשיו בשיעור תורה! כל יום בשעה זו הוא שם!

זה לא רק האשה והילדים, גם הלב של לומד התורה בקביעות, מקבל מימד אחר על החיים ועל הצבת סולם עדיפויות וקיטלוג ערכים.

זה בהחלט נכון, אבל הנאמר כאן מוסיף עוד מדרגה.

"קבע = גזל". "לקבוע = לגזול"!
"קבעת עיתים לתורה = גזלת עיתים לתורה"?
מהיכן לגזול?
מהיכן לא?

השינה צריכה כנראה להיות הכתובת המועדפת ל"השלמת-ציוד", כפי שאומרים חז"ל: "לא נברא הירח אלא ללמוד לאורו" (ערובין סה/א).

אבל כבר נאמר: "לֵב יוֹדֵעַ מָרַת נַפְשׁו" (משלי יד/י), וההצעות מהיכן לקצץ, הינן כמספר בני האדם בעולם, כפול מספר ימיהם, כשבכל יום ויום נולדות הזדמנויות חדשות, ומתגלה שעל דברים רבים שעד אתמול חשבתי שהם חשובים, עבר עוד יום, התבגרנו בעוד כמה שעות, ואנו מבינים שהם אינם חשובים כמו לימוד תורה.

על פי הספר: "שיעורים בהגדות חז"ל"
של הרב חנוך גבהרד