איסורי התורה אינם כפופים לנימוקים!

מסכת בבא מציעא דפים קיב - קיט

הרב חנוך גבהרד

מסכת בבא מציעא דף קטו/א
מאלמנה אסור לקחת משכון (דברים כד/יז).

איסורי התורה אינם כפופים לנימוקים!

באופן טבעי ניתן היה להסיק שהסיבה היא, בגלל שבדרך כלל אלמנה היא עניה וחסרת משען, כפי שאכן מבואר בתחילת אותו פסוק: "לא תטה משפט גר יתום". על כן היה דיון: אם מותר לקחת משכון מאלמנה עשירה, והאם מה שכתוב בתורה כפוף להסברים, ואז, היכן שההסבר לא קיים, גם לכתוב אין תוקף, או שהחוק אינו כפוף לטעמים ולנימוקים כלשהם, ואז הוא תקף גם במקרה שהנימוק נעדר.

שאלה זו היא כללית וקשורה לנושאים רבים, ולא רק למשכון אלמנה.

כדוגמא לדבר הביאה הגמרא אחת מההלכות המיוחדות של מלך: "ולא ירבה לו נשים, ולא יסור לבבו" (דברים יז/יז). כלומר: למלך אסור לשאת נשים רבות, כדי שהן לא תסרנה את ליבו מעם ה'. גם כאן ניתן לחקור - מה יהיה הדין אם המלך רוצה לשאת נשים צדקניות רבות? אם ננתח את סיבת האיסור ונראה שבמקרה מיוחד אין איסור - האם אכן יהיה מותר למלך לשאת, או שחוקי התורה אינם כפופים להסברים, אפילו במקומות שהתורה עצמה נימקה הסברים, ואפילו נשים שתהיינה המשגיחות השומרות על רמתו הרוחנית הבעל,
אפילו צדקנית כאביגיל, אחת משבע הנביאות (מגילה יד/א), גם כן אסור למלך להרבות (סנהדרין כא/ב).

מתוך דיון זה יש להרהר בחרם דרבינו גרשום, שלא לשאת שתי נשים, כי אין די פרנסה עבורן, אבל אם הן אלה אשר מביאות את הפרנסה, אזי אולי אין החרם תקף.

אם הן המפרנסות היחידות, אולי עוד יותר, דווקא מטעם החרם יהיה מותר לשאת כמה נשים.
אלא שסיבות אחדות היו לרבינו גרשום, וכשאחת הסיבות מתבטלת, נותרות השאר.

כמו כן הבאת הפרנסה מעניקה לה מעמד שווה-זכויות, ובודאי שלא ניתן להביא עוד שותף!
מלבד זאת אין לקבוע מהלכים בהיסטוריה על פי מאורעות זמניים וקצרי-מועד.


על פי הספר: "שיעורים בהגדות חז"ל"
של הרב חנוך גבהרד