הורדוס שמע בת-קול שקראה למרד

מסכת בבא בתרא דפים ב-ח

הרב חנוך גבהרד

מסכת בבא בתרא דף ג/ב
הורדוס שמע בת-קול שקראה למרד

בת-קול כזו אינה מרעימה בשמים לאזני כל, אלא כדוגמת כל בנות-הקול, חרישית ונשמעת רק בלב היא מדברת ממוקד, הוא לבדו שומע.

בת-קול אינה הודעה שמיימית הבאה על ידי מגיד או מלאך טהור צח-כנפיים, אלא זו תחושה, הרגשה, אינטואיציה ודמיון (דירוג סוגי ה"בת-קול" ראה שיעורים בהגדות חז"ל על מגילה לב/א).

החכמים לא בארו כיצד התממשה בת-הקול.

אך בתקופה בה כיהן הורדוס היתה שינאת-חינם הגורמת להתפוררות.

ממילא לא קשה להצביע על דגמאות הממחישות את בת-הקול שגונבה לאזני הורדוס.

בזמן שנאת חינם פתוח ערוץ האפשרויות, אין בודקים את מקור המידע, אפילו דברים היוצאים מפי עבד חסר זהות, גורמים לצהלה במחנה האחד ומהומה במשנהו, הופכים את המידע, וגורמים צהלה שם ומבוכה באחר.

בזמן שינאת חינם כרויות האזנים לשמוע כל מידע שלילי, בלי לבדוק את מהימנותו.
כך עשה הורדוס עם הידיעה המעורפלת:
"עכשיו הזמן למרוד".

הוא ראה תככים בין שליטי הארמון, והבין שבקלות ניתן לספק נשק בידי שני הצדדים היריבים, ולדאוג להצלחת כל הצדדים הניצים.

בנקל אפשר להעביר מידע כוזב לשני היריבים, ולהוסיף שמן למדורה.
כעבד קל לו להתגנב למטבח ולהרעיל את המזון.

כל הצעה יכולה להיכנס בהגדרה "בת-קול", שהיתה גילוי הזדמנות להצליח במרד.
גם אם היה שומע זאת מאסטרולוגים ומשאר בעלי-דמיון, או ממציא גימטריה וראשי תיבות, גם אז היה סבור שזו בת-קול מהשמים ומסתמך עליה (בן-יהוידע).

על פי הספר: "שיעורים בהגדות חז"ל"
של הרב חנוך גבהרד