מהו גדר 'אמירת אמת'?

מסכת בבא מציעא דף כג

צוות האתר

אָמַר רַב יְהוּדָה, אָמַר שְׁמוּאֵל: בְּהַנֵּי תְּלַת מִילֵי עָבִידֵי רַבָּנָן דִּמְשַׁנּוּ בדבוריהו: בְּמַסֶּכְתָּא, בְּפוּרְיָא וּבְאוּשְׁפִּיזָא.

הגדר של "אמירת אמת" אינו ברור וחד משמעי. סביב כל דבר אמת קיימים 'מעגלים' של סיבות, אנשים, ומניעים שונים, ואין כל אפשרות לנתק את העובדות היבשות מן התהליכים והעובדות שקרו בסמוך אליהן. דבר נחשב ל'אמת' רק כשהוא מתחשב בכל הנתונים המצויים ב'רקע', ומציג את התמונה השלימה.

משפט דוגמת: 'פלוני הרג מישהו'- יחשב אמת, רק כשנוודא האם אולץ לבצע את הפעולה, האם לא היתה זו פעולת התגוננות מהנרצח וכד'.

האמת נקבעת לא רק על ידי המציאות בשטח, אלא גם ע"י מוסר וערכים, המקנים תפיסה רחבה ועמוקה יותר של המציאות.

אדם הנשאל, לדוגמא, לגבי זהותו של דייר בבית מסוים, כשהוא יודע שמעונינים להתנכל ליושב הבית, יחטא לאמת הערכית אם יענה בתשובתו את האמת הפשוטה. במקרה דוגמת זה מכוונים ערכי המוסר והצדק את האדם לאמת 'אחרת', שהיא גדר אמירת האמת.

תלמידי חכמים ,האמונים על ערכים ועל ראייה מקיפה, שוקלים את הצדדים השונים הנוגעים לכל מעשה , ומדייקים בדבריהם.

בסוגיא זו באים חז"ל ללמדנו מהם שלוש הצדדים בהם צריכים להתחשב בבואנו לומר דבר אמת:

בְּמַסֶּכְתָּא – הדוגמא המובאת כאן, בו עלול הסיפור על לימוד המסכת להביא לידי גאווה, כוללת את כל המקרים בהם האמת אינה מתאימה לערכי האדם האומרה, ואם ימנע מלומר את האמת, ישמור על עצמו.

בפוּרְיָא – הדוגמא כוללת את כל המקרים בהם האמת אינה מתאימה לדיבור עצמו, כאשר הנושא הוא עם תוכן שלא ראוי לדבר בו. (כמו כאן שהדיבור נוגד את ערכי הצניעות.)

בְאוּשְׁפִּיזָא – הדוגמא כוללת את כל המקרים בהם האמת אינה מתאימה לאנשים אחרים. (כמו כאן שהיא יכולה להביא נזק לבעל הבית שהיה מארחו.)

אמירה אמיתית לוקחת בחשבון את האדם האומר, את עצם הדיבור, ואת האנשים הסובבים, המושפעים מהדיבור. כששלוש הפרמטרים הנ"ל מאשרים את אמירתה- אזי לאמירה זו גדר של 'אמירת אמת'.