|
|
|
| אתר דעת | אגדות חז"ל | שערי האגדה | מפרשים | מאמרים | אגדה בראייה עכשווית | מסכת אבות | מאמרים נוספים | אודות | צור קשר |
הערות למאמר סיפור יוסף כמקור לעבודת הכהן הגדול ביום הכיפוריםיצחק (ז'אק) בנטאטה |
|
[2] על מוטיב הירידה והעליה בסיפורי יוסף, ראו התיאור אצל מ"ד קאסוטו, "יוסף", אנציקלופדיה מקראית, ג, מוסד ביאליק, ירושלים, 1965, עמ' 615. [3] כאמור בפרשת אחרי מות, ויקרא טז. [4] מסכת יומא. [5] התלמוד הבבלי על מסכת יומא, בעיקר בפרקים ג,ד,ה,ו.
[6] רש"י על ויקרא טז,ד: אותו היום טעון טבילה בכל חליפותיו (בבלי, יומא, ל ע"א), וחמש פעמים היה מחליף מעבודת פנים לעבודת חוץ ומחוץ לפנים ומשנה מבגדי זהב לבגדי לבן ומבגדי לבן לבגדי זהב ובכל חליפה טעון טבילה [7] בראשית לז,ג [8] בראשית לז,כג [9] בראשית לט,יב [10] בראשית מא,יד [11] בראשית מא,מב [12] הבגדים שבהם הלביש פרעה את יוסף מתוארים בתורה כ"בגדי שש" (בראשית מא,מב). הן אונקלוס והן יונתן תרגמו זאת "לבושין דבוץ". בפרשת אחרי מות (ויקרא טז,ד) התורה מפרטת את הבגדים שעל אהרן הכהן הגדול ללבוש ביום הכיפורים בבואו אל הקדש : "כתנת בד ... ומכנסי בד ... ובאבנט בד ..ובמצנפת בד ...", אונקלוס תירגם בד כ"בוץ" בעוד יונתן תירגם "בוץ מילת".
מכאן שקיים דמיון רב בין הרכב הלבוש שהלביש פרעה את יוסף לבין בגדיו של הכהן הגדול ביום הכיפורים. יתרה מכך, המשנה במסכת יומא ג.,ו. מציינת, כי לפני לבישתו את בגדי הלבן, היו פורשים בין הכהן הגדול לבין העם "סדין של בוץ" כדי להזכיר לו שעבודת היום בבגדי לבן ולא בבגדי זהב כשאר הימים (ראה מסכת יומא לה ע"א).
[13] יונתן מתרגם את "ארץ רעמסס" המופיע בראשית מז.יא בביטוי : "ארעא דפילוסין". [14] על השאלה, מדוע טרחה התורה לציין פעמיים את הגיל של יוסף, ראו גם מאמרם של יניב ודביר הלר, ""ויחלם עוד חלום אחר" – חלומו השני של יוסף", מגדים לט (תשס"ד), עמ' 41-46. כדברה אל יוסף יום יום", יום יום – שנים עשר חודש. [16] אף במדרש בראשית רבה, סדר מקץ, פרשה פט סימן ג מודגש כי נוספו לו שנתיים על עשר
השנים הראשונות, כי לא שם מבטחו בה' בכך ש"פנה אל רהבים", כלומר לשר המשקים,
בבקשה כי יסייע לו. תכלית הוא חוקר אבן אפל וצלמות" ואף כשנחבש יוסף, קץ שם לו, שנאמר: "ויהי מקץ
שנתים ימים". וכן ראה מדרש רבה, סדר מקץ, פרשה פט סימן א. [19] בראשית לז,כח [20] בראשית לז,לב [21] בראשית לז,לג [22] בבלי, יומא, לה ע"א-ע"ב [23] יש לשים לב לכך שמתוך ארבעת בגדי הלבן: כתנת, מכנסיים, אבנט ומצנפת (ויקרא טז,ד) הגמרא מתמקדת רק בכותונת. [24] רש"י רמז לכך בפירושו על הגמרא כשהעיר על עבדיו של אלעזר בן חרסום כי חשבו שהוא מאלה "שעבודת אדוני הארץ מוטלת עליהם", והרי הביטוי "אדוני הארץ" הוא אותו ביטוי המתאר את יוסף (בראשית מב,ל). [25] בראשית לז,כד [26] בראשית לז,כח [27] בראשית לט,א [28] ראה פירושיהם של ספורנו וכלי יקר על בראשית לט,יב ד"ה "וינס ויצא החוצה". [29] היציאה הרגילה של יוסף אינה יכולה לבדה להועיל לה לכן כתוב "וינס ויצא החוצה" . [30] כוונתה בקריאה היא להקדים את יוסף ולהפריך את טענות הנגד שעלול להעלות. ושקריה ניכרים לעין : פסוק יד פותח בתיאור סתמי: "ותקרא" ומסתיים בהפלגה "ואקרא בקול גדול". לא היתה הרמת קול. [31] בפסוק טז ובפסוק יט פוטיפר לא נקרא בשמו ובתואר בעלה אלא בכינוי אדוני יוסף. וראו להלן. [32] אשת פוטיפר אינה אומרת "ויצא" אלא רק "וינס החוצה" בראשית לט,יח (לעומת פסוקים יב,טו). [33] פעמיים מופיע הביטוי "כדברים האלה" (בראשית לט:יז,יט) להדגיש כי ניתן להיווכח בקלות באמיתות דבריה. השקר הגלוי של הרמת קולה נבלע בקלות בקריאה אשר אנשי ביתה שמעו. [34] אונקלוס תירגם "במרמה" (בראשית לד,יג) "בחוכמתא".
[35] את הביטוי "מחתה פיה" (משלי ל,כ), תירגם יונתן "ומכפרה פומה". [36] ראה לעיל הערה 30. [37] בדומה לדיון במסכת מגילה על הביטוי "המלך" המופיע במגילת אסתר, המורה הן על אחשורוש והן על הקב"ה. [38] ראה בראשית לט.יא "ויהי כהיום הזה ויבא הביתה לעשות מלאכתו" - ורש"י על אתר: רב ושמואל, חד אמר מלאכתו ממש וחד אמר לעשות צרכיו. [39] "בזאת יבא אהרן אל הקדש" (ויקרא טז,ג). [40] על ההקבלה העקרונית בין ביאה למקדש לתשמיש ראה מסכת שבועות פרק ב, משנה א.
רש"י, על הצירוף "ויהי כהיום הזה" (בראשית לט,יא) הפותח את המפגש שבין יוסף ואשת פוטיפר, מפרש: יום צחוק, יום איד שלהם, שהלכו כולם לבית עבודת אלילים; אמרה אין לי יום הגון להזקק ליוסף כהיום הזה.
כנגד אמירה זו של אשת פוטיפר, ביום הכיפורים - המזקק ומזכך את בני ישראל - הכהן הגדול עובד את השם, בקדושה ובטהרה. [41] בבראשית לט,יט נאמר: "ויהי כשמע אדניו את דברי אשתו אשר דברה אליו לאמר כדברים האלה עשה לי עבדך ויחר אפו". רש"י פירש: בשעת תשמיש אמרה לו כן... כדברים האלה ...ענייני תשמיש אלה. [42] בדומה לרבי אלעזר בן חרסום, שכאשר היה לבוש בכותונת שעשתה לו אמו, היה "נראה כערום". [44] ראה תרגום יונתן ופירוש רש"י על אתר. [45] הכהן הגדול לבוש בגדי בד בעוד בזמן המכירה, יוסף כבר בלי כותנתו. [46] ראו ספר היובלים פרק לד, שם נקשר מכירת יוסף ביום הכיפורים. [47] ראה רש"י על בראשית לז,לא. [48] המדרש בבראשית רבה פרק ד סימן ח , ד"ה: "ועשה לו כתונת פסים": פסים, שהפיסו עליה, איזה מהם יוליכה לאביו, ועלת ליהודה, מתאר כי בני יעקב הטילו גורלות מי ילך ויודיע ליעקב על העלמו של יוסף – גורלות, פיס בלשון המשנה, שהניחו את המסד הרעיוני לגורלות שבאמצעותן נבחרו השעירים – מי לה' מי לעזאזל. [49] ההשלכה במדבר, רמז לדברי ראובן (פסוק כא): "השליכו אתו אל הבור הזה אשר במדבר ויד אל תשלכו בו". המקום בו נמצאו יוסף ואחיו – דותן – מכונה כאן "מדבר". [50] ראו למשל שבת, דף י ע"ב: לעולם אל ישנה אדם בנו בין הבנים שבשביל משקל שני סלעים מילת שנתן יעקב ליוסף יותר משאר בניו, נתקנאו בו אחיו ונתגלגל הדבר וירדו אבותינו למצרים. [51] בבלי, יומא, לה ע"א [52] אומנם מובא בפסוק" כי בן זקנים הוא לו" (ברשית לז,ג) אבל בנימין הוא בן הזקונים או לפחות גם הוא. מכאן שהפסוק מביא את סיבת המעשה של יעקב בעיני האחים. [53] וגם אירועים נוספים בחייו של יוסף. כך לדוגמא השוואת נוסח הווידוי מצד הכהן הגדול ביום הכיפורים לזה של האחים אל יוסף:
אנא ה'--עוו פשעו וחטאו לפניך עמך, בית ישראל; אנא ה'--כפר נא לעוונות ולפשעים ולחטאים, שעוו ושפשעו ושחטאו לפניך עמך, בית ישראל: (בבלי, יומא, פרק ו, משנה ב),
אנא שא נא פשע אחיך וחטאתם כי רעה גמלוך ועתה שא נא לפשע עבדי א-להי אביך, ויבך יוסף בדברם. (בראשית נ,יז). [54] ראה הערה 1.
|
|
כדי להוסיף הערה על מאמר זה לחץ כאן. |