|
|
|
| אתר דעת | אגדות חז"ל | שערי האגדה | מפרשים | מאמרים | אגדה בראייה עכשווית | מסכת אבות | מאמרים נוספים | אודות | צור קשר |
לכמה נחש מוליד – נעוץ סופו בתחילתוהרב יחזקאל רבינוביץ |
אמר לו הקיסר לרבי יהושע בן חנניה: נחש לכמה זמן מתעבר ומוליד? אמר לו: לשבע שנים. אמר לו הקיסר: והרי חכמי אתונא הרביעום, והולידו לשלוש שנים? אמר לו: אלו כבר היו מעוברים ארבע שנים. אמר לו הקיסר: והרי שימשו [הנחשים, באותן השנים] (וחשב שנחשה מעוברת לא משמשת). אמר לו: גם הנחשים משמשים כבני האדם. אמר לו הקיסר: והרי חכמים הם? אמר לו: אנחנו חכמים מהם. אמר לו הקיסר: אם חכם אתה, לך ונצח אותם והביאם אליי...[1]1. לכמה נחש מוליד נסיעתו של רבי יהושע בפקודת הקיסר החלה בויכוח. האם נחש מוליד לאחר שלש שנות עיבור וכך סברו 'סבי דבי אתונא'. או שרק לאחר שבע שנים, כדעתו של רבי יהושע. לפני שנפתח את הדיון בעניין הנחש והעומק המסתתר תחתיו, נביא מדרש דומה להשוואה[2]:
פילוסופוס אחד בקש לידע לכמה הנחש מוליד. כיון שראה אותם מתעסקים זה עם זה, נטלן ונתנן בחבית, והיה מספיק להם מזונות עד שילדו. כיון שעלו הזקנים לרומי שאלו את רבן גמליאל. אמר ליה: לכמה הנחש מוליד? ולא יכול להשיבו, ונתכרכמו פניו. פגע בו ר' יהושע ופניו חולניות. אמר לו: למה פניך חולניות? אמר לו: שאלה אחת נשאלתי ולא יכולתי להשיבו. אמר לו: מה היא? אמר: לכמה נחש מוליד. אמר לו: לשבע שנים. אמר לו: מנא לך? אמר לו: הכלב חיה טמאה ומוליד לחמישים יום, ובהמה טמאה יולדת לי"ב חודש, וכתיב: "ארור אתה מכל הבהמה ומכל חית השדה", וכשם שהבהמה ארורה מן החיה שבעה, כך נחש ארור מהבהמה שבעה. כמפני רמשא סלק ואמר ליה. התחיל מטיח ראשו לכותל. אמר: כל מה שעמלתי שבע שנים, בא זה והושיט לי בקנה אחד.
מדרש זה מציג גרסה שונה במעט לויכוח בין חכמי ישראל לחכמי אתונא. אך, נשאלת השאלה האם זהו ויכוח מדעי גרידא, או שמא זהו ויכוח בין תפישות עולם[3]. רש"י בתורה מביא את דרשת חז"ל בעניין קללתו של הנחש[4]:
מכל הבהמה ומכל חית השדה - אם מבהמה נתקלל מחיה לא כל שכן העמידו רבותינו מדרש זה במסכת בכורות: ללמד שימי עיבורו של נחש שבע שנים[5]:
2. הנחש כמכשול ותקלה הנחש הוא סמל למכשול ותקלה[6]:
...ואחר כך אמר ולא הזיק נחש ועקרב בירושלים. כי הנחש ועקרב יש כח להם להעדיר ולהמית, ולכך אחר שאמר שהיו משתחוים בהרחבה אמר ולא הזיק עקרב ונחש בירושלים. כי אותם שיש להם כח על העדר יש להם כח עליון כמו נחש ועקרב שהם ממיתים ויש להם כח על העולם שהרי הם ממיתים האדם ואלו דברים לא הזיקו בירושלים.
דוגמה נוספת[7]:
...ולכך כתיב ישכנו נחש, כי הנחש הביא מתה לעולם והנחש מוכן אל זה ביותר כמו שהביא מיתה אל העולם. וזה שהוא פורץ הגדר שהוא לשמירה ולקיום, ראוי בעצמו אל המיתה להיות בטל לגמרי מן העולם.
...והמן הפך זה שנרמז כמה שכתוב המן העץ וגו'. כי אכילה הזאת הביא המיתה לעולם ועץ הדעת מוכן למיתה מיום שנברא וכך המן היה מוכן לאבד ולהרוג מיום שנברא והאכילה הזאת שהביא המיתה היה על ידי נחש הקדמוני. וכן המן שהוא מזרע עמלק המעוקל והוא נחש עקלתון וממנו המיתה בא לעולם. ולכן המן שהוא מזרע של עמלק שכל ענינו להשמיד ולהרוג נרמז בתורה בלשון זה שאמר הכתוב המן העץ וגו' כי עץ הדעת היה מביא המיתה לעולם. והמן היה רוצה לאבד את ישראל שהם עיקר העולם וכאלו היה רוצה לאבד כל העולם ולכך ראוי שיהיה נרמז המן בלשון המן העץ וגו' ויש לך להבין דבר זה מאוד.
3. שלש או שבע הויכוח הוא האם נחש מוליד לשלש שנים או לשבע. שני מספרים אלו מרמזים ומובילים אותנו למאמר חז"ל אחר, המעניק קצה חוט לפתרון החידה[9]:
דריש רב עוירא ואי תימא רבי יהושע בן לוי ז' שמות יש לו ליצר הרע:
הקב"ה קראו רע שנאמר: כי יצר לב האדם רע מנעוריו.
משה קראו ערל שנאמר: ומלתם את ערלת לבבכם. דוד קראו טמא שנאמר: לב טהור ברא לי אלהים מכלל דאיכא טמא. שלמה קראו שונא שנאמר: אם רעב שונאך האכילהו לחם ואם צמא השקהו מים כי גחלים אתה חותה על ראשו וה' ישלם לך אל תקרי ישלם לך אלא ישלימנו לך. ישעיהו קראו מכשול שנאמר: סולו סולו פנו דרך הרימו מכשול מדרך עמי, יחזקאל קראו אבן שנאמר: והסירותי את לב האבן מבשרכם, יואל קראו צפוני שנאמר: ואת הצפוני ארחיק מעליכם. שבעה שמות יש ליצר הרע. שם הדבר מורה תמיד על מהותו[10]. המהר"ל מסביר ששבע השמות הם שבע דרגות של יצר הרע[11]:
....וכאשר תבין כי באלו המדריגות פוחתים והולכים מעליון עד התחתון. ויש לך להבין דברים אלו כי ההעדר והוא יצר הרע מגיע עד ז' מדריגות ולא יותר, וכמו כן הגיהנם שהוא הרע יש ג"כ אליו שבעה שמות כמו שמבואר במסכת עירובין: והכל הוא ענין אחד.
ובענין זה מדריגות בני אדם, יש אדם כאשר רואה חטא אינו נחשב לו ואינו מתפעל מן החטא כלל, ויש אדם כאשר רואה חטא לפניו קשה עליו עשיית החטא, ויש שהוא נחשב לו מכשול, ויש מתנגד לחטא ושונא לו לגמרי, ויש שאומר אל החטא סורו סורו טמא, ויש יותר גדול שנחשב ערל כי מעשה החטא בעיניו בריה זרה ומאוסה, ויש שבעיניו עושה החטא כאלו אינו אדם וכאלו היה נעדר, וזה ענין הרע שהרי הרע הוא דבר שאין לו מציאות.
ויש בזה במה שיש שבעה שמות ליצר הרע, רמז מופלג כי שבעה מלשון שביעה כמו שבארנו במקום אחר כי לכך נקרא שבע מלשון שביעה, ולכך יש ליצר הרע ז' שמות כמו שאמרו ז"ל: אבר קטן יש באדם משביעו והוא רעב מרעיבו והוא שבע, לכך יש לו שבעה שמות כי עיקר יצר הרע כאשר הוא שבע מיצרו ואז יצרו יותר מושל בו:
כלומר, ניתן לחלק לשני סוגים את שמותיו של היצר הרע[12].
-ארבעת השמות הראשונים: רע, ערל, טמא, שונא – שמות אנושיים יותר, או בהגדרה אחרת רוחניים ואינם טבעיים.
-שלשת השמות האחרונים: מכשול, אבן, צפוני – שמות טבעיים ונמוכים יותר.
הזכרנו שהנחש הוא סמל למכשול. אם כן, ניתן לומר שמחלוקתם היא אודות סוגי המכשולים הקיימים בעולם: חכמי אתונא סברו שנחש מוליד לשלש שנים, כלומר בעולם קיימים רק שלשת סוגי המכשולים האחרונים – המכשולים הטבעיים: האבן המכשול והצפוני. כיוון שהם כופרים בעובדה שהנשמה אצולה מן העליונים וממילא יש לה מפריעים ומונעים שאינם טבעיים. לעומת זאת, רבי יהושע בן חנניה טען שנחש מוליד לשבע שנים והם משמשים כבני אדם: כלומר המכשול קיים גם ברמות שאינם טבעיות: רע, שונא, ערל וטמא. הדבר נובע מכך שנשמתו של האדם אצולה מן העליונים וממילא יש לה גם מונעים ומפריעים עליונים בדרך להגשמת מטרתה[13].
על רקע ויכוח זה נסובה כל אגדת 'סבי דבי אתונא': רבי יהושע מוכיח פעם אחר פעם את מקורה העליון של הנשמה, נגד המצב הנראה לעין ואת ההתנהגות הראויה הנגזרת עקב כך.
[2] בראשית רבה פרשה כ אות ד [3]הערה: היו שניגחו את התורה באמצעות מאמר זה וטענו שהריון של הנחש איננו נמשך שבע שנים. לאחרונה התגלה שהדבר נכון מדעית. אין זה מעניינו, המהר"ל כתב שהאגדה היא: 'שכל מופשט מן הגשמי' [4] רש"י על בראשית ג', יד. [6] גבורות השם פרק עא. ראה גם דרך חיים פרק ה משנה ב [7] נר מצווה עמוד לב [8] אור חדש עמוד נא [9] סוכה דף נב ע"ב [11] נתיבות עולם נתיב כוח היצר פרק א. [12] על ההבדל בין המספר ארבע לשבע ראה למשל בדרך חיים - פרק ה משנה טו: ... ובשביל כך תבין למה התחיל לשנות שבעה דברים נאמרו בחכם, וזה כי כבר אמרנו כי מספר שבעה מורה על הצירוף דבר הבלתי חמרי עם החומר כמו שהתבאר, וזהו מדריגת החכם כי השכל של חכם הוא מצורף אל החומר אשר על ענין זה מורה מספר שבעה... [13] ראה באריכות בנתיבות עולם נתיב כח היצר. וגם למשל בנצח ישראל פרק ב: ...וקאמר שמניח אומות עולם ומתגרה בישראל. ואמר אביי בתלמידי חכמים ביותר. כל זה הוא מבואר ממה שבארנו לך, כי הדברים האלהיים אינם בשלימות הראוי להם, לכך דבק בהם החסרון ביותר, ודבר זה הוא מצד עצם מעלתן. כי מצד שהעולם הזה הוא עולם הטבע, ואין הדברים אלקיים נמצאים בו בשלימות. ודבר שיש בו חסרון דבק בו הרע, והוא מביא לפעל את הרע, כי מרע יצא רע. ואין לשאול, אם כן לפי זה היה ראוי שימצאו באומות צדיקים גדולים, כאשר אין היצר הרע מגרה בהם. כי אין זה שאלה, כי האומות לפחיתותם אין זה נחשב [רע] כל הדברים שהם רעים, ולכך ימשכו אחר הרע מצד עצמם לפחיתותם. וזהו ההפרש שיש בין ישראל ובין האומות, כי ישראל מצד שהם בשלימות, רק כי היצר הרע מגרה בהם ומביא אותם אל הרע, ואין הרע בהם מגרה בהם. אבל האומות הם בעצמם בחסרון, ודבק בעצם שלהם, ואינו רק במקרה בשביל היצר שהוא בהם הרע, ומצד זה ימשכו עצמם לגמרי אל הרע, שהם פחותים ורעים, והרע להם טבעי. ונמצא כי לפי מדרגתם הפחותה שלהם ימצא הרע בעצמם בלא גרוי:
משל למה הדבר דומה, לשכל האדם, שימצא בו הטעאה ושבוש יותר ממה שימצא לחוש העין. ודבר זה מפני שהשכל אינו טבעי, ודבק בו החסרון יותר, כי הוא עומד באדם הטבעי. אבל לכח הראות שהוא טבעי, והוא אינו בעל חסרון כל כך. ומפני זה אין לומר שהשכל הוא פחות, אבל הטעות הנמצא בשכל הוא למעלתו ולרוממותו במה שאינו טבעי, ולא ימצא בו חסרון. ולכך תמצא בחינה אחת בישראל שהם אלקיים ביותר, כי נמצא בהם המעלות האלקיות כולם, ומצד אחד תמצא בישראל בחינה אחרת, הוא הרע. כי מפני אשר דבק בהם החסרון לפי מעלתם האלקית, ימצא בהם התשוקה אל הרע, כי לפי גודל מעלתם נחשבו חסרים במעלה שראוי להם. וכן מה שמגרה היצר הרע בתלמידי חכמים יותר משאר אדם, דבר זה גם כן מצד כי התלמידי חכמים שהוא בעל שכל, וזה אי אפשר שימצא בתלמידי חכמים בשלימות, רק בחסרון, ובזה דבק בו הכח שהוא מוכן לבטל המעלה, הוא היצר הרע. ולכך אמר 'ובתלמידי חכמים יותר מכולם'... |
|
כדי להוסיף הערה על מאמר זה לחץ כאן. |