חמישה קנינים - חמישה דרכים בגמירות דעת

צוות האתר

השולחן ערוך בפתיחתו להלכות מקח וממכר (חו"מ קפ"ט א'):
אין המקח נגמר בדברים; שהאומר לחברו: היאך אתה נותן לי חפץ זה, ואמר ליה: בכך וכך, ונתרצו שניהם ופסקו הדמים, יכולים לחזור שניהם, אפילו היה הדבר בפני עדים ואמרו להם: הוו עלינו עדים שמכר זה ושלקח זה, הרי זה אינו כלום עד שיגמור המקח. כל דבר ודבר כראוי לו; קרקע לפי קניינו, ובעלי חיים לפי קניינם, ומטלטלים לפי קניינם.ולאחר שנגמר המקח, כל אחד לפי קניינו, אין שום אחד מהם יכול לחזור בו, אפילו לא היו עדים בדבר.

מאידך, ישנם רבים שכתבו שעם חשיבות המעשה, עדיין כוחו הגדול נובע מעצם העובדה שהוא מעיד כי היתה גמירות הדעת. וכך מגדיר זאת החזון איש (חו"מ סי' נ"א):

כלל גדול יהיה לך בקניינים, דעיקר הקנין הוא שיגמור בליבו להקנות הדבר לחברו וחברו יסמוך עליו בדעתו. ויש דברים שקים להו לחז"ל שבדבור בעלמא גומר בליבו להקנות לחברו, ויש שאינו גומר בליבו אלא על ידי הקניינים המפורשים מן התורה או מחז"ל, ודוק היטב בזה והפוך בה דכולה בה, דוק בש"ס ופוסקים ותמצא כן.

זאת אומרת: הקניין, בכל צורה שהיא, מבטא את גמירות הדעת – את שיקול הדעת הסופי של המוכר, שהניע אותו להקנות את החפץ לחברו.

במטלטלים ישנם חמישה קניינים עיקריים: כסף, חליפין, אגב, משיכה והגבהה.
לכאורה, נראים חמשת סוגי הקניינים כמעשים שנקבעו כמבטאים גמירות דעת בין המוכר לקונה. במבט (שטחי) זה, אין קשר מהותי בין המעשה – לגמירות הדעת, וכל מעשה אחר שהיה נבחר-היה מתאים באותה מידה.

במאמר שלפנינו ננסה לראות איך חמשת סוגי הקניינים מבטאים בעצם מהות של 'גמירות דעת'. כל סוג מבטא אופן אחר של המקום בו תופס החפץ אצל בעליו, או בעצם: האופן בו רוכש האדם בעלות על החפץ. לאחר שנבדיל בין הקניינים, ונתן לכל אחד את הגדרתו המיוחדת, נוכל להשליך את ההגדרות מעולם הקניינים – לחמישה דפוסי חשיבה והתיחסות של האדם לקניינים שברצונו לרכוש. בעולם הרוח, החברה, המחשבה, וכו'.

כסף – קניין כסף נשען על שווי מסחרי ולא אישי. הוא נשען על ההערכה הכלכלית בשוק, ולא מביא בחשבון את תכונותיו הייחודיות של החפץ. הוא מתעלם משימושיו הפונקציונליים, התועלת הממשית והערך האישי שהוא נושא. במעשה הקניין הזה האדם קונה את הבעלות על ידי מתן שווי.

חליפין – קניין חליפין מתבסס על ערך שימושי. הוא אינו נשען על הערכת הון כלכלית , אלא על שווי שימושי בעיני המוכר והקונה.

משיכה- בקניין משיכה מתבטאת הבעלות על החפץ דרך שליטה בפועל. המעשה אינו מתחשב בשווי או בשימוש, אלא בשליטה בפועל. העובדה שהאדם מסוגל להניע את החפץ – היא שמקנה לו בעלות עליו. הסיבה שמביאה אדם לקנות בדרך זו, היא כש'גמירות הדעת' שלו אינה בענייני שווי ושימוש,

הגבהה – בקניין הגבהה קונה האדם את החפץ על ידי ניתוקו מהקרקע, מהתנהלותו הרגילה, ובזה הוא מצהיר כי בהמשך – יחזור החפץ אל מקום חדש, המנווט לפי מחשבתו של הקונה ויעדיו.

אגב- קניין אגב, שבו החפץ נקנה אגב עיסקה גדולה יותר. העיסקה מתמקדת בהעברת בעלות על קרקע, ואגב כך נקנים כמה חפצים צדדיים, שאינם מהווים את עיקר העיסקה אלא מגיעים כחלק אינטגרלי ממנה. זהו קניין השייך להסתכלות המייחסת ערך לחפץ לא על פי ערכו כבודד, אלא כפרט שבא להשלים מכלול.

לסיכום, יש חמשה סוגי דרכים בהן יכול אדם לקנות דבר: הערכת שוויו, התאמת החפץ לצרכיו, כוח השפעה, שינוי מצבו , או מתוך רצון למלא חלל במערך גדול יותר.
אם נצא מד' אמות של מטלטלין, נמצא שבכל תחומי החיים, אלו הדרכים בהן יכול אדם לקנות כל אוביקט שהוא, ואלו כלים שבהם אנו מייחסים דברים ליוצריהם.

קנין כסף – אדם שקונה בעלות על חפץ על ידי קביעת שוויו. מצוי בעולם המסחר, שם אין למוכרים/סוחרים בהכרח בעלות מוחלטת על חפץ. הם אינם אלא מתווכים בין היצרן לצרכן. מדוע בכל אופן יש להם זכות על החפץ שבחנותם? מכוח היותם קובעי שוויו. למוכר אין קשר מיוחד לחפץ. בדרך כלל אין לו הבנה או צורך בו, והוא מעביר אותו הלאה כאיגרת חתומה.

קנין חליפין - אדם שקונה בעלות על חפץ לפי הערך השימושי שלו, לפי ההתאמה שהוא מוצא בין החפץ לצרכיו. במערכת יחסים בין אנשים, פעמים רבות מידע, דעות וחפצים עוברים מאחד לשני בגלל ערכם השימושי, והתאמתם לרוצה לרכשם. ההתאמה הזו, בין החפץ לבין צרכיו של הקונה – יוצרת את הקניין.

קנין הגבהה – אדם שקונה בעלות על חפץ בזכות שינוי מצבו הקודם. מצוי אצל מורים ואנשי רוח, שמסוגלים לעצור אדם מלהמשיך בדפוס חשיבה ישן, או מלדבוק בהתנהגות שאינה מועילה לו. הם אינם יוצרים אופי אלא מעצבים אותו, ובזה רוכשים בעלות על ידי שמוכיח עליו שליטה בפועל. מצוי אצל מנהיגים המובילים בזכות כוח משיכה, כריזמה ועשייה. אנשים אלו אינם ממציאי הדרך ומחדשיה, אבל היכולת לקחת רעיון מופשט, ולתת לו את הדחיפה לקרום עור וגידים – היא שמקנה לאנשים אלו בעלות על הדרך.

***

אם נרצה למצוא את תכונותיהם של האנשים המתאימים לכל עניין,

יש להניח שקניין כסף ייעשה על ידי אנשים עסקיים, בעלי ראייה שאינה קשורה לגופם של דברים אלא לשווי החיצוני שלהם, כפי שהוא נתפס בעיני החברה.

קניין חליפין יתבצע על ידי אנשים מעשיים, בעלי ראייה פרקטית, שכל מעיינם הוא בצרכיהם והבאת תועלת לעצמם.

קניין הגבהה ייעשה על ידי אנשי אמת, היודעים להתאים לכל אוביקט – את הדרך המתאימה לו,

קניין משיכה יתבצע על ידי אנשים כריזמטיים, המסוגלים לבצע ולהניע.

וקניין אגב יש להניח שייעשה על ידי אנשים בעלי ראייה כוללת שלא מתייחסים לחפץ כפרט אלא כחלק ממערך שלם.