רמות שונות של הבנה

ברכות דף ג

צוות האתר

אנו מכירים צורות שונות של לימוד והבנה. יש נושא תיאורטי או מדעי כגון פילוסופיה או מתמטיקה שאפשר להבין ברמה השכלית ולשלוט היטב ב"חומר". לימוד זה נשאר ברמה התיאורטית והבנת החומר תלויה בעיקר ברמת האינטליגנציה של הלומד.

יש גם לימוד תיאורטי שדורש התמחות ועבודה מעשית כגון הוראה, רפואה, עריכת דין וכד'. בתחום זה ההבנה תלויה גם בניסיון שהאדם צובר. וכמובן "אין חכם כבעל ניסיון".

ויש תחום שלישי שכדי ללמוד ולהבין אותו היטב אין די בשכל, תחום זה מחייב הפנמה של החומר הנלמד והידע יהפוך לחלק בלתי נפרד מאישיותו ומדרך ההתנהלות של האדם בעולמו.

לתחום זה שייכים נושאים כמו ואהבת לרעך כמוך, ואהבת את ד' אלקיך, כיבוד הורים, משפחתיות, צדקה וחסד ועוד. הדיון שלפנינו עוסק בהבדלים שבין סוגי הלימוד.

ברכות ג: אמר רבי זריקא אמר רבי אמי אמר רבי יהושע בן לוי אין אומרין בפני המת אלא דבריו של מת.

מדוע אין אומרים בפני המת ? כיוון שבמוות מסתיימת ההתפתחות של האדם, וכאשר ממשיכים לדון ולפתח נושאים על קברו, יש בזה כעין אמירה ש"לכאן" המת לא הספיק להגיע. ויש בזה קטרוג וקצת חריצת דין.

אלא דבריו של מת - ממה שהגמרא בהמשך אומרת שדנים כאן גם במילי דעלמא מוכח שב"דבריו" של מת אין הכוונה לדברים סתם אלא לדיון בדברים שמייצגים את שיטתו ותפיסתו של האדם המת, ובזה אנחנו ממשיכים את "דבריו" לעוד מקומות להראות שהם היו רחבים ומקיפים.

אמר רבי אבא בר כהנא לא אמרן אלא בדברי תורה אבל מילי דעלמא לית לן בה.

"תורה" כאן מבטאת את הרמה התיאורטית והפילוסופית – את ההבנה. ולפי רבי אבא בר כהנא בהבנה של האדם יש את המורשת של האדם, ולכן רק זה נקרא "דבריו".

ואיכא דאמרי אמר רבי אבא בר כהנא לא אמרן אלא [אפילו] בדברי תורה וכ"ש מילי דעלמא.

"מילי דעלמא" כולל את מה שהאדם עשה עם ההבנה שהוא קיבל מהתורה, האם הוא הפנים אותה והפך אותה לחלק מהתנהלותו. ולכן מילי דעלמא מייצגים את האדם יותר מ"דבריו" -- ברמה של לימוד.