ידיעת סתרי תורה וטעמי תורה

גמרא פסחים קיט.

מאי למכסה עתיק (ישעיה כג,יח) זה המכסה דברים שכיסה עתיק יומין ומאי נינהו סתרי תורה ואיכא דאמרי זה המגלה דברים שכיסה עתיק יומין מאי נינהו טעמי תורה.

רמב"ם הלכות מעילה פרק ח הלכה ח
ראוי לאדם להתבונן במשפטי התורה הקדושה ולידע סוף ענינם כפי כחו ודבר שלא ימצא לו טעם ולא ידע לו עילה אל יהי קל בעיניו ולא יהרוס לעלות אל ה' פן יפרוץ בו ולא תהא מחשבתו בו כמחשבתו בשאר דברי החול.

רמב"ם הלכות תמורה פרק ד הלכה יג
אע"פ שכל חוקי התורה גזירות הם כמו שביארנו בסוף מעילה ראוי להתבונן בהן וכל מה שאתה יכול ליתן לו טעם תן לו טעם הרי אמרו חכמים הראשונים שהמלך שלמה הבין רוב הטעמים של כל חוקי התורה.

ספר החינוך - מצוה צה
ידוע הדבר ומפורסם בינינו העם מקבלי המצוות, כי שבעים פנים לתורה, ובכל אחת מהן שרשים גדולים ורבים, ולכל שורש ושורש ענפים, כל אחד ישא אשכול גדול של פירות נחמדים להשכיל לבות, יום יום יוציאו פרח לשוקדים עליהם, פרחי חכמה ושכל טוב, כל עינים מאירות ורחבה ונסבה עומק חכמתה עד שאין כח באדם להשיג תכליתה, כמו שהעיד המלך החכם [קהלת ז', כ"ג] אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני, ועם כל זה אין להרפות ידי העוסק בה, כי אם מעט ואם הרבה ממנה יאכל כולה מתוקה, ואם יש כמה אשר מפרי עץ הגן לא תשיג ידם לקחת, יקחו להם עלהו לתרופה.

אור החיים פרשת חוקת יט,ב
ואין לך מצוה ומצוה שאין בה עוד סודות נעלמים, הנגלים למשה, ולאדם ראוי המשיג לקנות קנין התורה במ"ח דברים השנויים במשנת חסידים (אבות פרק ו), שאז מגלין לו רזי התורה שגילה ה' למשה מסיני, ומשה גם כן גילה לישראל בני דורו סודות הנסתרים וטעמי המצות ויסוד כל דבר.

ובמה שלפנינו צוה ה' אליו שיסתום הדברים ויאמר להם הדבר בחוקה בלא טעם, וכו' ואם תאמר תינח אותה פרה של אותו דור, פרה שיעשו בכל דור ודור מה תהא עליה - אפשר שלא מכולן העלים ה' סודה אלא מכללות ישראל, אבל למיוחדים שהם אהרן וכיוצא בו נמסרו סודותיה, והם ימסרו למיוחדים הבאים אחריהם.

פירוש הגר"א על משלי יט,ב
גם בלא דעת נפש לא טוב כלומר וכו' כשעושה מצוות בלתי דעת, ה'נפש לא טוב', כי אין נהנה הנפש מזה, מחמת שאינו יודע השרש ועושה בלא חשק.

ספר נועם אלימלך - פרשת חוקת
התורה הקדושה הנתונה לנו בנגלה ונסתר אם היה הטעם מפורש היה דבר שיש לו קצבה ולכן סתמו הכתוב ולא נאמר הטעם מפורש למען נבין מעצמינו טעמי של דבר וזה הוא דבר שאין לו קצבה כי כל טעם שנזכה להבינו יש לו עולם מיוחד באמירתינו הטעם נעשים שמים חדשים בכל פעם וזהו אשר צוה ד' לאמר פירוש שהשם יתברך ברוך הוא צוה לנו שאנחנו נאמר הטעם של חוקת התורה כדי שיהיה דבר שאין לו קצבה.