מקורות לפרק

היה קורא בתורה והגיע זמן קריאת שמע – [יש לדייק ממלת "היה" שהתחיל בלימוד התורה לפני שהגיע זמן קריאת שמע. אבל אם כבר הגיע זמן קריאת שמע חייב האדם לעסוק במצוה ההיא ולא ללמוד אז בתורה] – מגיד תעלומה (מחבר "בני יששכר") מובא ב"ליקוטי בתר ליקוטי"

כוונת קריאת שמע - שו"ת רשב"א ח"ה סי' נה

קדמה שמע אל והיה אם שמוע – [צ"ע מה היא שאלה זו, הרי קדמתה בתורה? אלא כיון שפרשה שניה היא בלשון רבים, היתה צריכה להיות עדיפה. וכן פרשת ציצית היתה צריכה להיות קודמת לוהיה אם שמוע, כי קדמתה בתורה] – מהרש"א

קדמה שמע אל והיה אם שמוע – [קודם כל יש לקבל עליו עול מלכותו, ואח"כ עול גזירותיו] - נתיב א' 101 (עבודה, ח)

פרשת ציצית מפני מה קבעוה? מפני שיש בה חמשה דברים – [צ"ע הרי מונה ששה דברים. והיישוב לזה] – מהרש"א

מאריך באחד – [כי ה' הוא האחד האמיתי] - נתיב א' 100 (עבודה, ח)

פרקדן - רש"י ותוס': פניו למעלה, אבל "ערוך" (ערך: פרקד) מבאר פניו למטה. מבאר רשב"ץ על ברכות כי מתחמם. והרמב"ם (בהל' דעות פ"ד ה"ה, בהל' ק"ש פ"ב ה"ב, בהל' חמץ ומצה פ"ז ה"ח) כתב ב' הפירושים, אבל בהל' איסורי ביאה (כא, יט) הביא רק על גבו

פרקדן - עינים למשפט

דף יד

כל הנותן שלום לחבירו קודם שיתפלל כאילו עשאו במה –

כאילו עשאו במה - קדושה וברכה (הוא ספר "סמיכת חכמים")

כאילו עשאו במה - קורא באמת ס"ק ד'

האדם אשר נשמה באפו – [לאפוקי גוי, ומסתייע מהפסוק הבא "מפני פחד ה'"] - מגיד תעלומה

אסור לו לאדם לעשות חפציו קודם שיתפלל –

כל המתפלל ואח"כ יוצא לדרך, הקב"ה עושה לו חפציו –

כל הלן ז' ימים בלא חלום, נקרא רע –

הלן ז' ימים בלא חלום, נקרא רע - קדושה וברכה (הוא ספר "סמיכת חכמים")

הלן ז' ימים בלא חלום - קורא באמת ס"ק ח'

הלן ז' ימים בלא חלום – [טעם שדרשו כך כי המאמר "במה נחשב הוא" כזלזול, איננו מתאים לנאמר לפני זה "נשמה באפו", והם תרתי דסתרי] - מקור ברוך (ח"א דף 516)

כל המשביע עצמו מדברי תורה ולן, אין מבשרין אותו בשורות רעות – [כלומר לא יראה קרי] – נ"ל המלקט

דף יד ע"ב

הקורא ק"ש בלא תפילין – [כי בימי חול היהודי צריך ב' עדים על הברית שבינו לבין ה', מילה ותפילין. וכאשר חסר לו אחד, מעיד שקר בעצמו] – מהרש"א

הקורא ק"ש בלא תפילין – [כי ע"י לבישת תפילין הרי שם שמים נקרא עליו] - נתיב א' 103 (עבודה, ט); עיון יעקב

הקורא ק"ש בלא תפילין – ["מעיד בעצמו", מוסב גם על ה' וגם על האדם, כי ע"י התפילין הכרזנו "ה' אחד" כמ"ש בפרשיות שבתפילין, וגם ה' מכריז "גוי אחד בארץ" ככתוב בתפילין שלו ע"פ ברכות ו. ואיש הזה הנמנע מקלקל] - קדושה וברכה (הוא ספר "סמיכת חכמים")

כאילו הקריב עולה בלא מנחה – [כי גם מנחות הללו מודיעות שה' הוא אחד, עומר משעורים לבדוק אותם כסוטות (זהר ח"ג דף צז.) וכן ב' הלחם (שם צו.) וכן הוא ענין קרבן עולה, מצד צפון לסלק סט"א וכן תפילין "וראו כל עם הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך". (יש טועים הסומכים על מאמר חז"ל שאפשר להקריב מנחה ונסכים אפילו אחרי עשרה ימים. אבל הרי זה רק אמור בדליכא, ומי שיש לו בידיו מנחה ונסכים הרי חייב להקריבו מיד)] - קדושה וברכה (הוא ספר "סמיכת חכמים")

כאילו הקריב עולה בלא מנחה, וזבח בלי נסכים – [הזכיר מנחה ליד עולה, כי כשם שמקריה העולה לבו לשמים כי אין לו חלק בבשר, כך על המנחה כתוב "ונפש כי תקריב" כאילו הקריב נפשו. ממילא נסכים (אצלם לא כתוב "נפש") שייכות לזבח] – מהרש"א

כאילו הקריב עולה בלא מנחה, וזבח בלי נסכים – [מדוע אמרו ב' משלים? כי יש כאן ב' פרשיות, האחת על עול מלכות שמים, והשניה על עול מצוות] – עיון יעקב ד"ה וזבח בלא נסכים

דף טו

הרוצה שיקבל עליו עול מלכות שמים שלמה, יפנה ויעשה צרכיו וכו' – [כי אם יצטרך אחר כך להפסיק באמצע הקריאה כדי ללכת לבית הכסא, אין כאן רצף אחד של קבלת עול מלכות שמים שלימה] – עיון יעקב

עול מלכות שמים שלמה – [בדיבור ובמעשה] - גר"א אדרת אליהו, בלק, תליתאה כב, ו

עול מלכות שמים שלמה - קדושה וברכה (הוא ספר "סמיכת חכמים")

עול מלכות שמים שלמה - ר' צדוק, צדקת הצדיק רכ

עול מלכות שמים שלמה – [בני כת אמגושי בפרס סברו כי יש ח"ו ב' אלוהות. פועל הטוב לא יעשה רע. וכאן המתפלל הזה הנדבק בטוב מקדים להוציא מגופו את הפסולת והרע. הרי שיש רק פועל אחד. וזוהו עול מלכות שמים שלימה] - בן יהוידע, על סנהדרין לט ד"ה והנה הדרשנים (אחרי ד"ה היכי שביק ליה אהורמיז)

בנקיון כתיב, כל מידי דמנקי – [חכמת בני מערבא, שהמלה "בנקיון" במקרא כמיותרת ובאה לשם דרשה]

ארחץ בנקיון כפי – [פסוק זה שייך להכנה לתפילה, כדכתיב בסיפא דקרא "לשמוע בקול תודה ולספר כל נפלאותיך, ה' אהבתי מעון ביתך" (תהלים כו, ז-ח)] – עיון יעקב

ארחץ בנקיון כפי – [פסוק זה שייך להכנה לתפילה, כדכתיב "ויפרוש כפיו השמימה" (דהי"ב ו, יג)] – עץ יוסף (נ"ל המלקט: כדלהלן דף טז ע"ב: "בשמך אשא כפי" זו תפילה. וכדברי "עיון יעקב" שם: שכתוב "נשא לבבנו אל כפים, אל אל בשמים" (איכה ג, מא). וכן רבא פכר ידיה ומצלי (שבת י ע"א)

דף טו ע"ב

שאול ועוצר רחם – [ביאור קל וחומר שיש בזה] - אגדות ג' 185

שלש הנה לא תשבענה וכו' שאול ועוצר רחם ארץ לא שבעה מים (משלי ל, טו-טז) וכי מה ענין שאול אצל רחם? – [איזו שאלה היא זו? הרי סוף כל סוף היה צריך למנות השלשה? אלא היה צ"ל "ארץ" סמוך ל"שאול"] – גר"א על אגדות, ברכות טו ע"ב

שאול ועוצר רחם – [המקשה שאל הרי שאול הוא הפסק ההויה, ורחם הוא תחילת ההויה? וענה כי קשורים יחד, כי ע"י הפסד הגוף מתחילה הוית הנשמה] - מרגליות הים

שאול ועוצר רחם – [הוזכרו יחד כי מובן לנו כיצד "ארץ" לא תשבע, אבל כיצד זה נאמר לענין שאול ורחם? ועוד הם דומים זה לזה לענין מכניס ומוציא] - מהרש"א על סנהדרין צב ע"א ד"ה וכי מה ענין שאול

שאול ועוצר רחם - קדושה וברכה (הוא ספר "סמיכת חכמים")

שאול ועוצר רחם - גר"א (משלי ל, טז)

שאול שמכניסים בו בקולי קולות, אינו דין שמוציאין ממנו בקולי קולות – [כלומר בעת תחיית המתים תהיה תקיעת שופר] – תוספות רי"ד

מדקדק בק"ש – [יש להפריד בין האותיות הדומות זו לזו, והן בגימטריא ששים, במספר קטן. וגם עוד דקדוקים] – רמ"ע מפאנו, עשרה מאמרות, אם כל חי, ח"א פרק יז; מאמר צבאות ה', פסקא ז (בספר "תשלום עשרה מאמרות", מהד' לב שמח, שנת תשנ"ז, עמ' מ-מא)

המדקדק בק"ש – [בלימוד תורה העיקר הוא הבנתה והשגתה. אבל בקריאת שמע אמנם צריכים ג"כ כוונה אבל כאן העיקר היא קריאת שלימה. ואז אין שום העדר וחסרון וגיהנם] - נתיב א' 103 (עבודה, ט)

המדקדק בק"ש - קורא באמת ס"ק ו'

המדקדק בק"ש - מאור ישראל

מצננין לו גיהנם – [כמו שהוא מתון ואינו נחפז לקרוא מהר, כך בבואו לגיהנם ממתינים לו עד שיצטנן האש] – עיון יעקב

מצננין לו גיהנם - צל"ח

מצננין לו גיהנם - אמרי נועם, בשם הגר"א

מצננין לו גיהנם – ["ספר העיקרים" קובע כי שלשת עיקרי האמונה הם [א] מציאות הבורא [ב] אמיתות התורה [ג] שכר ועונש. ויש הבדל בין רשע לרשע. רשע רגיל נידון רק עד י"ב חודש (משנה, עדויות) אבל מין ואפיקורוס וכופר נידון לדורי דורות, "ואישם לא תכבה" (ראש השנה יז ע"א). לכן הקורא בקריאת שמע ומתבונן בכתוב בה, שם יש ג' היסודות הנ"ל, ולכן אף אם מפני מעשיו יהיה בגיהנם, אבל כיון שהוא מאמין בהם יצננו לו גיהנם ויוציאוהו משם] – כור לזהב (מובא ב"ליקוטי בתר לקוטי")

מצננין לו גיהנם - עינים למשפט

כל הקורא קריאת שמע ומדקדק באותיותיה, מצננים לו גיהנם – [כאשר האדם קורא במתינות, ונזהר לבטא כל מלה בשלימותה, יש לו פנאי להתבונן בתוכן של כל מלה. וע"י התבוננות זו, מקליש את יסורי גיהנם העתידים לבוא על שגגות האדם] – נ"ל המלקט

למה נסמכו אהלים לנחלים – עיין דף טז

דף טז

למה נסמכו אהלים לנחלים - מהרש"א על סנהדרין קה ע"ב

למה נסמכו אהלים לנחלים - פתח עינים (אפילו טובל בלי כוונה)

למה נסמכו אהלים לנחלים - תורה תמימה, במדבר כד, ו ס"ק י-יא

למה נסמכו אהלים לנחלים - תוספת ברכה, במדבר כד, ו ד"ה וזה צריך ביאור

הוו קא קטרין ליה גננא, אמר אדהכי והכי איזיל ואשמע מלתא דבי מדרשא – [באו חז"ל ללמד כיצד על האדם להשתמש בכל רגע פנוי כדי לשמוע עוד דבר תורה] – הבונה (מפירושי "עין יעקב" על הדף)

דף טז ע"ב

אם עבד כשר הוא - נצי"ב בראשית ב, יג הרח"ד

בחמי חמין - עיני שמואל

אין קורין אבות אלא לשלושה – [הם כמו שרשים שהאילן נסמך עליו כמו שיסמוך הכסא על הרגלים] - מהר"ל, גור אריה, שמות לב,יג

אין קורין אבות אלא לשלושה - בית אלהים (תפלה, ח)

אין קורין אבות אלא לשלושה – דרך חיים 73 (פ"ב, זכות אבותם מסייעתם)

אין קורין אבות אלא לשלושה – [אבל לשבטים אין קורין "אבות". כי אדם הנתפש בגניבה והובא לפני השופט, אם היה אביו נכבד בעם לפעמים השופט מחמיר בעונשו יותר משל אחרים. אבל אם אביו היטיב לציבור וגם לשופט, הוא יקל בעונשו של הנאשם. כך האבות אברהם יצחק ויעקב הבטיח ה' להושיע לצאצאיהם ולכן אצלם יש "זכות אבות". מה שאין כן אצל השבטים. אצל האבות התקיים "מעשי אבות סימן לבנים" מה שלא נעשה אצל השבטים] – העז ביד, הובא ב"ליקוטי בתר ליקוטי"

אין קורין אבות אלא לשלושה – [אבל לשבטים אין קורין "אבות". כי אצל האבות התקיים "מעשי אבות סימן לבנים" מה שלא נעשה אצל השבטים] – איי הים, הובא ב"ליקוטי בתר ליקוטי"

אין קורין אבות אלא לשלושה - מאור ישראל

אין קורין אבות אלא לשלושה, ואין קורין אימהות אלא לארבע –

כן אברכך בחיי - נתיב א' 103 (עבודה, ט)

כן אברכך בחיי, זו קריאת שמע – [כי ע"י התורה יש לאדם חיים, וקריאת שמע היא לימוד תורה. "כמו חלב ודשן תשבע נפשי", זו תפילה. כי ע"י ההכנעה הוא דומה שהקריב את עצמו קרבן, והרי החלב נעשה דשן על המזבח] - מהרש"א

כן אברכך בחיי - מגיד תעלומה

בתר צלותיה – [מבאר כי כל התפילות המפורטות כאן שהן על הגאולה העתידה] - ברכה וקדושה

שתשכין בפוריינו – [לשון פוריא, כלומר תפילה על שלום בית עם זוגתו, ובדברים שבינו לבינה] - אגדת אליהו, ירוש' פ"ד פסקא י"ד

ונשכים ונמצא יחול לבבנו - עיני שמואל

ונשכים ונמצא יחול לבבנו - עינים למשפט

שתציץ בבשתנו – [העובר עבירה ומתבייש בה, מוחלין לו (ברכות עב ע"ב) ותציץ נא שאנו מתביישים מחטאותינו. או כוונתו בושתנו מהאומות הלועגים לנו] – מהרש"א

שתציץ בבשתנו - מגיד תעלומה

ותתלבש ברחמיך ותתכסה בעוזך – [אלו הם לשונות של לבוש, כלומר ה' יתעטף במדותיו] – מהרש"א

ותתלבש ברחמיך ותתכסה בעוזך - צל"ח

ותתאזר בחנינותך – [כלומר תשתמש במדת "וחנותי את אשר אחון" אע"פ שאינו הגון (ברכות ז.)] – צל"ח

יהי רצון מלפניך שלא נחטא –

שתהא תורתך אומנותנו, ואל ידוה לבנו –

שתתן לנו חיים ארוכים,של שלום וכו' –

משאלות לבנו לטובה - [תוספת מלת "לטובה", שלא נתקלקל מתוך הברכות הקודמות] - פרי צדיק (בראשית יג דף 12)

שתצילנו מעזי פנים ומעזות פנים –

תצילנו מעזי פנים - נתיב ב' 203 (בושה, ב)

תצילני מיצר הרע - נתיב ב' 125 (כח היצר, ב)

שתשים שלום בפמליא של מעלה ובפמליא של מטה –

תשים שלום בפמליא של מעלה – [כתב אריז"ל כי לפעמים ב' נשמות שהם משורש אחד מריבים זה עם זה, וזה הגורם שגם המלאכים הנבראים ממצוותיהם מריבים זה עם זה. ולכן בקש כאן, תשים שלום] - בן יהוידע על סנהדרין דף מד ע"ב סוף ד"ה לעולם יבקש רחמים שיהיו הכל מאמצין את כוחו

דף יז

שתעמידנו בקרן אורה –

ואל תעמידנו בקרן חשכה – [פי' ע"פ סנהדרין כב. מי שמתה אשתו הראשונה עולם חושך בעדו, ולכן מתפלל כאן על אריכות ימי אשתו "אל ידוה לבנו" וכו'] - מצור דבש

גלוי וידוע לפניך שרצוננו לעשות רצונך –

מי מעכב? שאור שבעיסה ושיעבוד גליות – [רצוננו לעבוד אותך בדרך המיצוע (רמב"ם, הל' דיעות פ"א) ומי מעכב? גאוה של שאור שבעיסה המביא גסות רוח; וצרות הגוים שמביאות דכדוך נפש, ואין כאן מיצוע] – מהרש"א

מי מעכב? שאור שבעיסה – ר' צדוק, רסיסי לילה, פסקאות מד, מט

אלוהי, עד שלא נוצרתי איני כדאי, ועכשיו שנוצרתי כאילו לא נוצרתי –

מרק ברחמיך הרבים - מגיד תעלומה

אלוהי, נצור לשוני מרע וכו' –

אלוהי, נצור לשוני... ונפשי כעפר לכל - רוח חיים, פ"ד מ"א
נפשי כעפר לכל תהיה – [עפר המועיל לבנין ולזרעים] - פתח עינים (לעירובין נד. בשם "ראשית חכמה")

ולמקללי נפשי תידום, ונפשי כעפר לכל תהיה – [מה קשר בין המשפטים? אלא טוב שהאדם לא יענה למקלליו. אבל אם יודע הוא שמעלתו גדולה ממעלתם, קשה לו להתאפק. ולכן סגולה לזה שיקטין את מעלת עצמו, לחשוב שהוא עפר מול אחרים, ואז ישתוק] – איי הים (מובא ב"לקוטי בתר לקוטי")

גלוי וידוע לפניך בזמן שבית המקדש קיים, אדם חוטא ומביא קרבן – [יש מבארים שהקרבן בא במקום האדם, כי הוא עצמו היה חייב כליה אלא שמביא תמורתו. ועכשיו שאין קרבן, ימעט חלבו ודמו בכוונה זו] – מהרש"א

מיעוט חלבי ודמי - פרי צדיק (דברים 216 ערב יוה"כ ד')

סוף אדם למות, וסוף בהמה לשחיטה, והכל למיתה הם עומדים – [כמו שהבמה מקבלת עילוי בשחיטתה כי תיאכל ע"י בני אדם לתעלה למעלת "האדם", כן האדם במיתתו יתעלה לעולם שהוא טוב יותר. ועליו להתכונן להיות ראוי לכך] – תאוה לעינים

אשרי מי שגדל בתורה ועמלו בתורה – [אשרי אדם שגדולתו באה לו מן התורה, ואעפ"כ אינו מפסיק מלימודו אלא עדיין עמלו בתורה] – בינה לעתים, מובא ב"לקוטי בתר לקוטי"

ועושה נחת רוח ליוצרו, וגדל בשם טוב ונפטר בשם טוב מן העולם - [מדובר על אדם שיש לו שם טוב מתחילתו, "גדל בשם טוב" ולא רק בעלי תשובה ש"נפטר בשם טוב" בלבד] – מילי דברכות (מובא ב"לקוטי בתר לקוטי")

וגדל בשם טוב – [יש אדם שיש לו שם טוב מפני שהוא עשיר או שנתמנה על הציבור. אבל אשרי אדם שגדלוהו הציבור עליהם מפני שקדם לזה שיש לו שם טוב (בעצם, ולא מחמת תפקידו)] – צל"ח

גמור בכל לבבך ובכל נפשך לדעת את דרכי וכו' – [לפי רמב"ם וסיעתו, מוטל על האדם להשכיל בידיעעת מציאותו של ה', יחודו ויכולתו וידיעת דרכיו. וזהו "גמור בכל לבבך". אבל אם יש בלימודו דבר נגד הנאמר בתורה, יבטל מה שעלה על דעתו. על זה אמר "ולשקוד על דלתי תורתי"] - מהרש"א

(ירושלמי ברכות פ"ד ה"ב) יתן לנו לב טוב - אגדת אליהו, ירוש' ברכות פ"ד פסקא י"ד

סוף אדם למיתה - נתיב א' 64 (תורה, טו)

סוף אדם למיתה - סידור ר"י עמדין דף תמ"ה (מעמדות, ליום שני)

סוף אדם למיתה – [הלשון היא כפולה, כי יש מיתה לבסוף ויש כל העת, כי כוחות האדם הולכים וכלים] - אמת ליעקב

אשרי מי שגדל בתורה - בינה לעתים, עת לספוד, תחילת דרוש ב' להספד (דף תצב)

אשרי מי שגדל בתורה - עיני כל חי

גדל בשם טוב ונפטר בשם טוב - ר"מ אלשיך (שמות כה, י)

גדל בשם טוב ונפטר בשם טוב - צל"ח

אני בריה וחברי בריה – ["כוונת החכמים היתה להקטין את עצמם וכו'. שאם למדת תורה הרבה, אל תחזיק טובה לעצמך, כי כך נוצרת. שמתחילת יצירתו בבטן אמו נגזר עליו 'אם חכם או טפש' ומאחר שלב חכם נתן לך ה', אין לך להתגאות. ומה לך להתפאר על חברך שלא זכה לחכמה? והוא דברי חכמים הנ"ל חכמי יבנה וכו' וכו'. וגדול הנהנה מיגיע כפו אם הוא ירא שמים. טוב מעט ביראת ה', מה שלומד כפי השגתו, דיו. שלמדנו 'אחד המרבה ואחד הממעיט'. אם כן מועט שלו מחזיק את המרובה שלי. ולימוד של מוסר וענוה הוא, ונכון הדבר"] - סידור ר' יעקב עמדין, מעמדות ליום שלישי (מהד' אשכול, ח"ב עמ' תרע"ה).

אני בריה וחברי בריה – [אין לבזות יהודים שאינם בני תורה, כי שנינו נקראים בנים לה'. אין לי מה להתפאר עליו, כי גם הוא עושה תיקונים רוחניים ע"י משא ומתן שלו באמונה] - בן יהוידע

לעולם יהא אדם ערום ביראה, מענה רך ישיב חימה, ומרבה שלום -

שיהא אדם אהוב למעלה ונחמד למטה – ["אנשים חכמים שכל מעשיהם בצדק ובחכמה, ובשביל כך הם נחמדים בעיני הבריות וכו'. וזה שהנהגתו בחכמה נקרא "נחמד למטה" ומתוך כך יהיו דבריהם נשמעים ומקובלים על הבריות"] – גור אריה, דברים א, יג ד"ה חכמים כסופים
לא הקדימו אדם שלום מעולם – [כדי שלא יצטרך להכפיל לו שלום כשעונה לו, ע"פ ר"ן גיטין סוף פ"ה] - ספר חסידים נ"א (עיין "שערי זהר")

לא הקדימו אדם שלום מעולם – [כנ"ל] - שו"ת באר שבע סי' נט

לא הקדימו אדם שלום מעולם – דרך חיים 194 (פ"ד, מקדים שלום)

לא הקדימו אדם שלום מעולם - עינים למשפט

תכלית חכמה תשובה ומעשים טובים -

בועט באביו - נתיב ב' 20, 48 (יראת ה', ב: אהבת ה', ב); דרך חיים 154 (פ"ג, אם אין חכמה אין יראה); דרשה על התורה 30

וכל העושה שלא לשמה - דרך חיים 173, 320 (פ"ד, לומד עמ"נ ללמד : פ"ו, הכל ברא לכבודו)

וכל העושה שלא לשמה – [ייענש על לא לשמה, אע"פ שעתיד להביא ללשמה] - פרי צדיק (חלק חמישי 95 שופטים, א. ומביא זה בשם ר"ח אור זרוע)

וכל העושה שלא לשמה - מרומי שדה

עוה"ב אין בו אכילה - רמב"ם, הל' תשובה פ"ה ה"ד ועיי"ש ראב"ד (שערי זהר, מביא סימוכין רבים לרמב"ם)

עוה"ב אין בו אכילה - רבנו בחיי, דברים ל, טו, כד הקמח, (סוף) יחוד ה'

עוה"ב אין בו אכילה – דרך חיים 119, 152, 308, 313 (פ"ג, הכל נתון בערבון; פ"ג, שאכלו על שולחן אחד; פרק ו', ר' יוסי בן קסמא, גדולה תורה שנותנת חיים); גור אריה, בראשית א, כא על המלים ברש"י "והרג הנקבה", מהד' מכון ירושלים, פסקא נב; שמות יח, יב
עוה"ב אין בו אכילה - סידור ר"י עמדין דף 460, מעמדות, ליום השבת, לחם שמים (מהנ"ל) על סנהדרין פ' חלק

עוה"ב אין בו אכילה - תורה תמימה שמות כד, יא ס"ק כב

עוה"ב אין בו אכילה - בינה לעתים, דרוש ו' שבת שובה, עת תשובת השנה (דף שנג)

עוה"ב אין בו אכילה - עינים למשפט

ולא פריה ורביה - שערי זהר

צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם - עיקרים ד, לג

צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם - גור אריה, בראשית א, כא, שמות יח, יב

צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם – ["עטרותיהן" כלומר מצוותיהם] - ר"מ אלשיך (שמות יט, ה ויקרא כו, ב)

צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם – [ולמה לא אמר "על ראשיהם"? אלא כל קנינים חומריים אפשר לסלק אותם מהאדם, כמו שהגיבור נחלש בגופו בבוא מחלה או זיקנה. אבל השגות נפשיות נשארות עם האדם לנצח, ולכן אינו דומה לעטרה "על הראש" שאפשר לסלקה, אלא היא מחוברת ממש בראשם] - בינה לעתים, עת דודים, דרוש ה' לשבועות, יום ב'; עת לספוד, תחילת דרוש א' להספד (דף תפ"ד)

ונהנים מזיו השכינה, שנאמר "ויחזו את האלהים" (שמות כד, יא) – [דרש כך כי הביטוי מובא כפול, בפסוק י' כבר כתוב "ויראו את אלהי ישראל"] – מהרש"א

גדולה הבטחה לנשים – מהר"ל, דרשה על התורה 27

גדולה הבטחה לנשים – [כי גדול המעשה יותר מן העושה (בבא בתרא ט ע"א) ויש להן זכות גדולה של לימוד תורה] – עיון יעקב

גדולה הבטחה לנשים - סידור ר"י עמדין דף תנ"ז (מעמדות, ליום ששי)

גדולה הבטחה לנשים - נצי"ב שמות לח, ח

גדולה הבטחה לנשים – [מה שהבטיחו שבגן עדן "עטרותיהם בראשיהם" נאמר לא רק לאנשים אלא גם לנשים] - בן יהוידע (כאן), וכן בדבריו על כתובות סב: ד"ה אי מקדשית לי אזלת לבי רב (אמר המלקט: החיד"א בפירושו לתהלים (תחילת פרק כט)

גדולה הבטחה לנשים – [אפילו אם הבעל לומד ובכל זאת נכשל במעשיו, האשה תקבל שכר הלימוד כי היא עשתה את שלה] – דרשות חתם סופר, מובא ב"ליקוטי בתר לקוטי"

גדולה הבטחה לנשים – [אפילו אם הבעל לומד לא לשמה, האשה תקבל שכר כאילו למד לשמה. ומה שהקשו בבבא בתרא (ט:) ויהיו מוכשלים... כדי לא לקבל שכר, אינו קשה, כי שם ירמיה קלל רק לבני ענתות, משמע הא לאו הכי, מקבלים שכר] - מאור ישראל

הני נשין במה זכיין – [במה יזכו לתחיית המתים] – פתח עינים

הני נשין במה זכיין – [במה יזכו להתגבר על יצר הרע] - יערות דבש, דרוש א', עמ' ב-ג

הני נשין במה זכיין – סידור ר' יעקב עמדין, מעמדות, יום ששי (מהד' אשכול, ח"ב עמ' תשי"ז)

הני נשין במה זכיין – ר' צדוק, רסיסי לילה, 126 (נב)

הני נשין במה זכיין - דברי שאול

הני נשין במה זכיין - הנצי"ב, במדבר כא, יח כד, ו, מרומי שדה

הני נשין במה זכיין – [בלי אור תורה אין זוכים לתחיית המתים, וכאן תזכה ע"י בעלה וע"י בנה] - ר' אלחנן וסרמן, בביאורי אגדות ד, ב (בשם חיי אדם, ע"פ כתובות קיא:)
כי מיפטרי רבנן - בינה לעתים, דרוש ו' שבת שובה, עת תשובת השנה

עולמך תראה בחייך, לבך יהגה תבונה, פיך ידבר חכמות, לשונך ירחיש רננות, עפעפיך יישירו נגדך, עיניך יאירו במאור תורה, ופניך יזהירו כזוהר הרקיע, שפתותיך יביעו דעת, וכליותיך תעלוזנה מישרים, ופעמיך ירוצו לשמוע דברי עתיק יומין – [יש כאן פירוט רוב האברים העוסקים בלימוד התורה. ולא הזכיר ידיים כי הם למען קיום מצוות בפועל. והזכיר "פנים" כי "חכמת אדם תאיר פניו" (קהלת ח, א)] – מהרש"א (אמר המלקט: נמנו כאן תשעה אברים, אחרי "עולמך תראה בחייך". לענ"ד היא כוונת האדם ומחשבתו. כי יכיר שהוא מתכונן לעולמו הנצחי ("עולמך תראה בחייך"), שהוא עכשיו בפרוזדור ומתכונן לטרקלין. ועי"ז יזדרז לעסוק בתורה. רעיון זה משמש מבוא לשאר ט' אברים. וזהו הנרמז בסוף הרשימה, שע"י עיסוקו בתורה בעולם הזה יזכה לעתיד לבוא לשמוע תורה מעתיק יומין)
עולמך תראה בחייך – [הצדיקים שמחים שמחה עצומה בעבודת ה' בהיותם בעולמנו, כאילו נהנים כבר מגן עדן העתיד] – צל"ח

עולמך תראה בחייך - [יבין קצת ממעלת עוה"ב] - פרי צדיק (א' שבת דף 5, ח"ג 179 ל"ג בעמר ג')

אלופינו מסובלים - נתיב א' 15 (תורה, ג)

חד אמר וחד אמר - שם עולם (הרב ראובן מרגליות, מהד' מוסד הרב קוק) דף 28

אין פרץ ואין צוחה – [כי התלמיד והרב יש להם חיבור וצירוף יחד] - מהר"ל, נתיב תורה פ"ג

דף יז ע"ב

בת קול מהר חורב - דרך חיים 286 (פ"ו, ר' יהושע בן לוי)

בת קול מהר חורב – [בת קול זה בכל דור ודור] פרי צדיק (ח"ג 83 פסח, נ')

בשביל חנינא בני – [לשון שביל ונתיב] - תולדות יעקב יוסף (פולנאה) פ' ויקרא

בשביל חנינא בני – גר"א (יונה ד, א)

בשביל חנינא בני – [לשון שביל ונתיב] - חיד"א, מראית העין (לחולין פו.)

בשביל חנינא בני – תורת חיים על חולין דף פו ע"ב

בשביל חנינא בני – לב אליהו (לופיאן) ח"ג רסו