אתר דעת | אגדות חז"ל | שערי האגדה | מפרשים | מאמרים | אגדה בראייה עכשווית | מסכת אבות | מאמרים נוספים | אודות | צור קשר

מקורות לפרק



דף כ
מקיים דברי חכמים נקרא קדוש – מהר"ל, באר הגולה 18 (א); סוף דרשה על המצוות 63

דף כא

שניות מן התורה - אגדות א' 130 ד"ה פגע; וד"ה קרא אסמכתא; נתיב ב' 111 (פרישות, א); דרך חיים 22-23 (פ"א, הוו מתונים בדין); באר הגולה 16 (באר א)

קשה עונשן של מדות – [מדוע הפורץ ענין עריות הוא דבר חמור, אבל יתרה מזאת ענין עיוות משקלות ומדידות] - אגדות ג' 117 (בבא בתרא פח ע"ב); גבורות השם, 173 (מה); - [ולענין קושי עון עריות] - נתיב ב' 202 (בושה, ב)

קשה עונשן של מדות – דברי שאול (על בבא בתרא דף פח)

קשה עונשן של מדות – הנצי"ב, העמק דבר, ויקרא כ, ב (הרחב דבר); וכן על דברים כה, יז

קשה עונשן של מדות – אגדות ג' 117

היתה דומה תורה לכפיפה שאין לה אזנים – אגדות א' 129

היתה דומה תורה לכפיפה שאין לה אזנים – [דרשו כך כי לשון "האזנה" היא לשמוע מאחר. וכאן רק "איזן", כלומר לעצמו] – מהרש"א

היתה דומה תורה לכפיפה שאין לה אזנים – דברי שאול

אדם שומר פרדס מבחוץ - דברי שאול

וקרא אסמכתא בעלמא – [אל תאמר שלא התכוונה התורה לזה, אלא גם זו מאת ה'] – מהר"ל, אגדות א' 130; באר הגולה, באר א

וקרא אסמכתא בעלמא – התורה נתכוונה בעצם לאותה הדרשה בתורת הערה שראוי לעשות כך, אלא שלא קבעתו חובה ומסרה הדבר לחכמים שאם ירצו יקבעוה חובה "ולא כדברי המפרשים האסמכתאות שהוא בדרך סימן [בעלמא] שנתנו חכמים, ולא שכוונת התורה לכך. חס ושלום, ישתקע הדבר ולא יאמר, שזו מינות היא"] – ריטב"א על ראש השנה דף ט"ז (ועיין אנצקלופדיה תלמודית, ערך: אסמכתא, הביא הרבה שאינם סבורים כהריטב"א ומהר"ל הנ"ל)

דף כד

אין מקרא יוצא מידי פשוטו – [כי פשט הוא קרוב ומוקדם להבנה לפני הדרש] - אגדות א' 38

אין מקרא יוצא מידי פשוטו – [והדרש שדרשו הוא רק עומק הכתוב] - באר הגולה 48 (סוף ג')

אין מקרא יוצא מידי פשוטו - גליון מהר"ץ חיות (ויש להגיה בדבריו: שו"ת רשב"א ח"א)

אין מקרא יוצא מידי פשוטו – [תמיד ידע שיש פשט, אלא היה חושב שלפעמים נכתב הפשט כדי ללמד על הנמשל, ולא ידע כי גם בלי נמשל הפשט הוא תמיד נכון] - בניהו ד"ה ולא הוה ידענא

אין מקרא יוצא מידי פשוטו – המקרא והמסורה, הרב ראובן מרגליות (הוצ' מוסד הרב קוק, שנת תשמ"ט), עמ' נו-נט

אין מקרא יוצא מידי פשוטו – עיין לעיל לקט מפרשים בדף יא ע"ב

הנטען מן הכותית – [כלומר שחושדים בו, אפילו לא נתברר הדבר אל ישא אותה לאשה] – מהרש"א

אין גרים לימות המשיח – [כי הם מתגיירים מחמת מצבנו הטוב] - נצח 183 (מו)

אין גרים לימות המשיח – [רות המואביה התגיירה בעת עניה ומרודיה של נעמי, וכן נעמה העמונית התגיירה בעת עוני של שלמה המלך] – י' מאמרות, אם כל חי, ח"ג פרק ט

אין מקבלים גרים לימות המשיח. כיוצא בו לא קבלו גרים בימי דוד ושלמה – [צ"ע כי מצאנו פסוקים שהיו קהל גרים בימיהם? וצ"ל שהם התגיירו לפני שמלכו דוד ושלמה] – מהרש"א על עבודה זרה דף ג ע"ב ד"ה והתניא אין מקבלין גרים (ולי המלקט נראה לתרץ כי בית דין של הדיוטות קבלו אותם, ובדיעבד דינם שהם גרים (רמב"ם, הל' איסורי ביאה פי"ג הי"ד)

אין מקבלים גרים לימות המשיח. כיוצא בו לא קבלו גרים בימי דוד ושלמה – [התוספות הקשו, וכן הוא להלן בגמרא בדף ע"ו, כיצד גייר שלמה את בת פרעה? וענו כי כל הטעם הוא שמא הגר החדש הזה רוצה שולחן מלכים. וכאן בבת פרעה חשש זה לא שייך כי כבר היה לה שולחן מלכים בבית אביה. והוסיף על זה ספר "אפריון" הא כיצד קיבל משה את יתרו הבא להתגייר, בזמן שישראל היו בתפארתם לפני מתן תורה? ועונה כי לכן כתוב שהיה "כהן מדין", ומפרש התרגום "רבא דמדין" (ואינו לשון "כומר") כלומר יושב בכבודו של עולם, ואין חשש. ובספר "עיון יעקב" כאן מקשה כיצד משה רבנו קיבל המון הערב רב בצאתם ממצרים אחרי שראו כולם ביצוע עשרת המכות? אלא גם זה לא קשה. כי יצאו למדבר "ארץ לא זרועה" וכל אחד היה בפחד מה יאכל ומה ישתה, טרם נתברכו במן ובבארה של מרים. ואין זה "שולחן מלכים"] – ליקוטי בתר לקוטי