אתר דעת | אגדות חז"ל | שערי האגדה | מפרשים | מאמרים | אגדה בראייה עכשווית | מסכת אבות | מאמרים נוספים | אודות | צור קשר

מקורות לפרק



דף עא
לא נתנה פריעת מילה לאברהם – [יש מעלה במצווה ועושה, ויש מעלה אחרת במי שמקיים ואינו מצווה ועושה. לכן עשה ה' בחכמה. על המילה ציוה לאברהם, ועל הפריעה לא ציוה, ואברהם התנדב מעצמו] - בן יהוידע

דף עו
מתוך אהבה יתרה - ר' צדוק, (תחילת) לקוטי מאמרים, דף 83

אם מפרץ קאתי מלכא להוי - גר"א (מל"א ז, כא)

מאי מדיו (של שאול) כמדתו (של דוד) - בן יהוידע

דואג: עד שאתה שואל - צדקת הצדיק, קטו

בעי לאכרוזי עליה [שהוא פסול] – [צ"ע כיצד עלה בדעתם לחלוק על הוראת הסנהדרין שבימי בועז? אלא רצו לפסול אותו מלשבת בסנהדרין, שאין מושיבים שם אלא המיוחסים] - בן יהוידע

אין דרכה של אשה לצאת - ביאורי הגר"א לשו"ע אבהע"ז, עג ס"ק ד

דף עז

חגר חרבו כישמעאלי – [צ"ע מאי נפקא מינה אם כישמעאלי או בן אומה אחרת? אלא בני אדום חוגרים חרב ארוכה. אבל בני ישמעאל חוגרים חרב קצרה, כמו פגיון, שאפשר להסתיר מתחת למדיו. והיו מעמידים שומר שלא יכניס אדם כלי זיין לבית המדרש. אבל הוא חגר חרב קצרה ומתחת למדיו שלא הרגיש בו השומר, וכך נכנס לבית המדרש] – בן יהוידע

יידקר בחרב – [למה ביאר דוקא ידקר, ולא אמר ייהרג, או יישחט? אבל ההלכה היא שאין הרוגי בית דין "מבריזים ליה אברוזי" משום דמינוול, שעוברים על ואהבת לרעך כמוך (סנהדרין נב ע"ב). וכאן איים עליהם שדוקא יידקרו כך] - בן יהוידע (וד"ה ועוד נ"ל בס"ד)

כך מקובלני מבית דינו של שמואל הרמתי – [צ"ע מה הוסיף עלמה שאמר אטבנר בתחילה? אלא לא היה להם כח נגד קושיותיו של דואג. אבל כאן אמר הוראה סתומה בלי טעמים, ועל זה אין מקום להקשות קושיות] - בן יהוידע

כל ת"ח שמורה הלכה ובא, אם קודם מעשה -

"כל כבודה בת מלך פנימה"; "איה שרה אשתך"; "על דבר אשר לא קדמו אתכם בלחם ובמים" – [משום מה היו זקוקים חז"ל לדרוש שני פסוקים?] - תורת תמימה, בראשית יח, ט (ס"ק ל); עיין ערוך לנר

איה שרה אשתך - מהרש"א על בבא מציעא פז ע"א ד"ה יודעים מלאכי השרת, וכן ד"ה לימדה תורה ארץ

עמוני ולא עמונית – ר"מ אלשיך, תורת משה, דברים כג, ד

עמוני ולא עמונית, מואבי ולא מואבית – [כי פסול אומה זו שבאו מהצורה, מהזכר כי נזדווגו מיניה וביה עם לוט. ואם כן בנקבות שלהם אין פסול] – נצח ישראל, פרק לב, 151

עמוני ולא עמונית, מואבי ולא מואבית – מהרש"א

עמוני ולא עמונית, מואבי ולא מואבית – משך חכמה, דברים כג, ד

נפלאותיך ומחשבותיך אלינו, אלי לא נאמר –

רחבעם ודוד, נפלאותיך אלינו – [אין הדבר כפשוטו, אלא דוד אמר זאת ברוח הקודש] - י' מאמרות, אם כל חי, פ"ג י [ובפרק יא, דן אם שלמה מלך רק מ' שנה]

רחבעם ודוד, נפלאותיך אלינו – [חשבון שנות רחבעם, לישב מה שנאמר בגמרא] – בניהו, הוספות לספר שהביא נכדו כת"י של הרב]

הנה באתי במגילת ספר כתוב עלי – [קרא לספר תורה "מגילה" על פי מה שאמרו "תורה מגילה מגילה ניתנה" (גיטין ס ע"א)] – מהרש"א

הנמצאות – [אין לשון זו אלא כשיש מבקש את המציאה, וזהו הקב"ה] – אגדות א' 143

הנמצאות – [דרשו מלה זו כי היא כמיותרת, והיה די לומר "קח את אשתך ואת שתי בנותיך" (בראשית יט, טו)] – מהרש"א


דף עח
ממזר לא חי – [כי ישראל נקראו זרע אמת, ואין ראוי להצטרף אליהם מי שאינו כך] - אגדות א' 143

ויהי רעב בימי דוד – [טעם שמניעת הגשם באה מפני ע"ז] - אגדות א' 144

אל שאול ואל בית הדמים – [טעם מדוע לא הספידוהו] - אגדות א' 144

ואל בית הדמים – [צ"ע הרי מעשה גבעונים היה לפני מיתת שאול, ולמה נהפך סדר הדבר בפסוק? ב' תירוצים] - בן יהוידע; בניהו

שהיו מספקין להם מים ומזון וכו' כאילו הרגן - שו"ת מהר"ם בן ברוך, סי' תתט"ו

שהיו מספקין להם מים ומזון וכו' כאילו הרגן – [צ"ע הרי עדיף לתלות עונש הרעב מפני הריגת נוב עיר הכהנים, יותר מחטא זה של מים ומזון ו"כאילו הרגן"? אלא בנוב לא חטאו ישראל, כי נודע להם רק אחרי ההריגה. אבל בגבעונים היה מוטל על כלל ישראל לטפל בפרנסתם] - בניהו

באשר משפטו שם פעלו – [כיצד דרשו חז"ל שמדובר על משפטו של האדם? מן אות ו' שבמלת "משפטו"] – מהרש"א

דף עט

ג' סימנים יש באומה זו – [רחמים נגד מדת יעקב, ביישנים נגד יצחק, גמ"ח נגד אברהם. וצ"ע כיצד הם ביישנים כיון שנקראו עזים? והתירוץ לזה] - אגדות א' 144, נתיב ב' 200

ג' סימנים יש באומה זו – [צ"ע כיצד הם ביישנים כיון שנקראו עזים? והתירוץ לזה. ומה המקורות במקרא לשלש תכונות הללו] – מהרש"א

ג' סימנים יש באומה זו - ביאור הגר"א לשו"ע אבן העזר סי' ב ס"ק ב

ג' סימנים יש באומה זו - תורת תמימה, בראשית יח, יט (סוף ס"ק מג) – [רק ע"פ כל ג' הסימנים יחד] - תורת תמימה, דברים יג, יח (ס"ק סח)

ג' סימנים יש באומה זו – [צ"ע מדוע לא נקטו כסדר שהובאו במקרא, גמ"ח בספר בראשית, ביישנים בספר שמות, רחמנים בספר דברים? והישוב לזה] - בן יהוידע

ג' סימנים יש באומה זו - עינים למשפט

העבירם לפני הארון – [שבעה אלו הם עצמם פשטו ידיהם להרוג אנשי נוב וגרמו הצרה לגבעונים] - מדרש משנת רבי אלעזר, פרשה תשיעית, במהד' קמא סוף עמ' 165

העבירם לפני הארון – [לא ידיהם של ישראל פעלו אלא הגבעונים עצמם עסקו בתלייה] - רמב"ן (דברים כא, כב)

העבירם לפני הארון – ["ואין ספק כי שבעה אלו היו חייבי מיתה מצד אחר ולכן נתגלגלה להם חובה עכשיו יותר מאשר שאר זרעו של שאול, ומשום דלא ידוע חובם קרי ליה עקירה, שאין להעניש אלא על הנגלות"] - ריטב"א

העבירם לפני הארון – [אפשר דקטנים היו ונענשו בעון אבותם שאול, כדאמרינן (רש"י על דברים כד, טז) 'איש בחטאו יומתו' אבל שאינו איש (כלומר קטן) יומת בעון אבות] – מהרש"א (אמר המלקט: וכן הוא ברמב"ם, הל' תשובה, פ"ו ה"א)

העבירם לפני הארון – [ע"פ רמב"ם הל' רוצח פ"ב. יש רשות למלך להרוג כדי למגדר מילתא] - דברי שאול

העבירם לפני הארון – [התפלל על מפיבושת, שאע"פ שהוא חייב מיתה כמו האחרים, שימיתנו ה' מאוחר יותר, ולא כאן שיש בו זלזול ע"י תלייה לעיני רבים] - בן יהוידע

ויחמול המלך, בקש רחמים – [מדוע בפסוק כתוב לשון "חמלה" וחז"ל הוסיפו מלת "רחמים"] - דברי שאול

והכתיב "לא יומתו אבות על בנים" (דברים כד, טז) – [קושיית הגמרא היא מהסיפא של פסוק זה: "ובנים לא יומתו על אבות איש בחטאו יומתו"] – מהרש"א

מוטב תיעקר אות אחת – [טעם שנקרא "אות אחת" כי עקירה היתה רק לשעה] - אגדות א' 145

מוטב תיעקר אות אחת – [כי עצם ענין של ישראל הוא כדי שיתקדש בעולם שמו של הקב"ה] - נתיב ב' 47-48 (אהבת ה', פ"ב)

מוטב תיעקר אות אחת – [צ"ע הרי עקרו בזה מאמר שלם ולא רק אות אחת? אלא המקרא אומר "לא יומתו אבות על בנים, ובנים לא יומתו על אבות, איש בחטאו ימותו" (דברים כד, יז). רישא דקרא מדובר בעניני עדות אבותאו עדות בנים בלבד, והסיפא "איש בחטאו ימותו" הוא לעניננו. ו' אחרונה של מלת "בחטאו" באה ללמד כי רק בחטא שלו עצמו ימות, ולא על חטא של חבירו? ולכן כאן עקר אות אחת, היא וא"ו הזאת, כי גם על חטא של אחר תלה אותם. וכן המקרא השני "לא תלין נבלתו על העץ" (דברים כא, כג) עקר אות ו' של "נבלתו" כי הכתוב ללא ו' אפשר לאסור לתלות נבלה של בעל חי] – לשמוע בלימודים, מובא ב"לקוטי בתר לקוטי"

דף פב
ירושה שלישית אין להם -

דוד גזר לכל הדורות - תורת תמימה, דברים כט, י (ס"ק ח)