המאור לאגדה

ביאור קצר על כל אגדות הש"ס ע"פ הרמב"ם והמאירי
מאת הר' שלמה ב"ר שלום ב"ר יעקב צדוק הי"ו

מי האיש החכם ויבן את זאת דבר זה נשאל לחכמים למלאכי השרת עד שפירשו הקב"ה מאי על עזבם את תורתי ולא שמעו בקולי ולא הלכו בה? שלא בירכו בתורה תחלה. (פא)

כל דבר שמתרגלים לו אז אפי' חכמים ונביאים ורבנן נעשים אדישים כלפיו עד שהקב"ה מעורר עליו והוא כבוד תורה. שלא חסים עליו בפני עמי הארץ. ונקטו דוגמא פשוטה של קיום מצוה כקריאה בתורה, כאשר נותנים לעמי הארץ להרגיש שווין בה עם תלמידי חכמים הרי חוסר תחושת הקלילות ואי החשיבות בה דרך ויתור, נחשב כעזבם את תורתי ולא הלכו בה.

גדול העונה אמן מהמברך, א"ל השמים כך היא, גלורין מתגברים במלחמה, וגבורים נוצחין. (ס)

כוונתם שגדול העונה כשהוא שם לבו ורעיוניו לתוכן דברי הברכה ומבטא בענייתו את אמונתו, הסכמתו, ושימת לבו לתוכן הברכה, גדול הוא יותר מהמברך, אשר לא ישים לבו אלא להברת פיו, ודימו את המברך שליבו נתון יותר לאמירה מאשר לכוונה, לטוראים במלחמה שעשים את העבודה היגיעה השחורה בפקודה ואת העונה שנותן לבו ודעתו יותר לכוונה, לגבורים הנוצחים, דהינו המפקדים שעיקר תפארת הנצחון יזקף לראשם, כי הם מחשבי ואדריכלי המלחמה ומתכנניה.