מקורות לפרק

דף סו

נזיר היה שמואל, כדברי ר' נהוראי – [שאל "שערי צדק" צ"ע כיצד היה שמשון נזיר מפני החלטת אמו, הרי אין אשה מדרתבנה בנזיר? וצ"ל שהיא ציותה כך והוא קיים את הנזירות מטעם כיבוד אב ואם (אמר המלקט: נ"ל כי אין כאן קושיא, כי אפשר שאביו מנוח הזיר את הבן בנזיר (ע"פ שופטים יג, יג-יד). ועוד הקש רד"ק, כיצד האם הדירה את בנה, הרי הוא דבר שלא בא לעולם? ויש לענות כי כיון שמדובר כאן בדברי ר' נהוראי, הרי הוא רבי מאיר (עירובין יג ע"ב) ולשיטת רבי מאיר אדם יכול לפעול על דבר שלא בא לעולם] – לקוטי בתר לקוטי

נזיר היה שמואל, כדברי ר' נהוראי – [צ"ע מדוע הגירסא כאן "כדברי" ולא "דברי" כמו בכל שאר המשניות? אלא ר' נהוראי הוא ר' מאיר (עירובין יג:) וידענו כי במחלוקת ר' מאיר ור' יוסי הלכה כ' יוסי (עירובין מו ע"ב) וכאן שלא נטעה לפסוק כר' יוסי, שינו שמו לשם אחר ("נהוראי") ובאמת כך פוסק הרמב"ם כר' נהוראי. ונפקא מינה לדורות, להאומר "הריני נזיר כמו שמואל הרמתי", הרי זה נזיר] - אור הישר

והלא אין מורה אלא של בשר ודם – [צ"ע כי "מורא" כתוב תמיד עם אות א' בסוף? אלא היא לשון מרוות ושררה, כמ"ש בתרגום] – מהרש"א

היה עליו מורא בשר ודם - משך חכמה (בסוף פי' להפטרה לפ' זכור)

גדול העונה אמן יותר מהמברך - רבנו בחיי (שמות יד, לא)

גדול העונה אמן יותר מהמברך – [הדגשת מלת "יותר"] - קדושה וברכה (הנקרא "סמיכת חכמים", על ברכות נג ע"ב)

גדול העונה אמן יותר מהמברך - דברי שאול

חטוף ובריך, גוליירין מתגרים וגיבורים נוצחין - רבנו בחיי, כד הקמח, סוף ערך: אמונה

חטוף ובריך, גוליירין מתגרים וגיבורים נוצחין - אגדות ב' 27

חטוף ובריך, גוליירין מתגרים וגיבורים נוצחין – [מדוע נסמך ענין זה לנושא הקודם של שמשון? אלא שהנזירות היא דבקות בה', וכך ע"י הברכות שהאדם מברך האדם נדבק בה' ומתגבר על המקטרגים מלתת לו פרנסה] – מהרש"א

חטוף ובריך, גוליירין מתגרים וגיבורים נוצחין - של"ה דף רנה (קריאת ספר תורה)

חטוף ובריך, גוליירין מתגרים וגיבורים נוצחין – [אמנם העונה אמן גדול באיכות, אבל מבחינת הזריזות, ממהרים למברך הברכה] – מו"ר הרב שמואל דביר (עיין ספר חסידים, פסקא תתע"ח)

גוליירין מתגרים וגיבורים נוצחין – [אמרו כי "קשים מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף" (פסחים קיח.) כי יש עליו מקטרגים מפני עונותיו. והקב"ה הוא המשפיע ברכה לאדם. וצריכים גבורה נגד המקטרגים ("אף וחימה"). גוליירים הם חיילים פשוטים, היורדים להלחם בזכות הברכה. אבל העונה אמן הוא הגיבור לנצח בנלחמה זו] – מהרש"א על נזיר סו ע"ב

גוליירין מתגרים וגיבורים נוצחין – [תיאור המלחמה, שבתחילה החלשים יורים חצים באויביהם מרחוק. וכאשר האויב התחיל לנוס, רודפים אחריהם גיבורי הגוף המכים בכח הזרוע ובחרבותיהם ומחסלים האויב] - בניהו

תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם – [ארבע מסכתות מסתיימות במאמר זה: ברכות, יבמות, נזיר וכריתות. ומה הטעם לסיים אותם בכך] – מהרש"א על סוף יבמות

תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם – [מדוע נסמך מאמר זה לסוגיא של שמשון] – מהרש"א

תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם – [ע"י מאמר חכמים "גדול העונה אמן יותר מהמברך" הביאו לשלום בעולם, כי לא יריבו אנשים מי הוא זה שיזכה לברך זימון על כוס של ברכה, כי בלאו הכי העונה אמן גדול יותר] – עין אליהו

ת"ח מרבים שלום - אגדת אליהו, ירושלמי ברכות פ"ט פסקא ל"א

ת"ח מרבים שלום - גר"א (דברים א, י)

ת"ח מרבים שלום - ערוך לנר (בסוף מסכת יבמות, לשון "מרבים")

רב שלום בניך - (למה סיימו בכך ארבע מסכתות: ברכות, נזיר, יבמות, כריתות. עיין מהרש"א בסוף יבמות, וערוך לנר שם)

אל תקרי בניך אלא בוניך - נפש החיים ח"א, ג; ח"א, יב

אל תקרי בניך אלא בוניך - קורא באמת, ברכות ס"ק ט"ז

אל תקרי בניך אלא בוניך – [חז"ל דרשו כאן כי כתיב פעמיים בפסוק מלת "בניך"] - מגיד תעלומה, לברכות ח.

ה' יברך את עמו בשלום – [תורה תביא שלום גם בעת העדר ביהמ"ק] - קדושה וברכה (הוא ספר "סמיכת חכמים") על סוף מסכת ברכות