מקורות לפרק

דף סז

היה מונה שבחן של חכמים – ["דעתי כי ראוי להמחזיקים בתורת ד' לדעת את גדוליה באופיים האמתי... כי הידיעה של חכמי הדור ומדתם הן הן גופי תורה"] - "אגרות חזון איש" (ח"ב סי' קלג)

ר' יוסי נימוקו עמו –

ר' מאיר חכם וסופר – [גדולתו של ר' מאיר שהיה זוכר כל אותיות התורה (מתי המלה חסרה ומתי מלאה), והיה יכול ספר שלם בעל פה בלי צורך להעתיק מן ספר אחר (מגילה יח ע"ב)] – עיון יעקב

ר' מאיר חכם וסופר – [עיין דברי "עיון יעקב" הנ"ל. וזה נדיר שהאדם יהיה גם חכם וחריף, וגם בקי וזכרן. (כן כתב ספר "בינה לעתים" ("עת לדרוש", דרוש ל"ב, הוצ' מישור ח"א עמ' ריג). וכאן אצל רבי מאיר היו ב' התכונות] - בן יהוידע

ר' יהודה חכם לכשירצה – [רש"י פירש "כשהיה רוצה להיות מתון ומתיישב בדעתו". חולק עליו מהרש"א שאין בזה שבח. אלא יש לנקד "לשירצה" כאשר אות י' מנוקדת פתח, "הרצאת דברים". כך לשון ספר הערוך: "לשיפתח פיו הוא ראש המדברים"] – מהרש"א

ר' יהודה חכם לכשירצה - הגהת מהר"ץ חיות

ר' טרפון גל של אגוזים –

ר' ישמעאל חנות מזוינת –

ר' עקיבא אוצר בלום – ["בלום" ענינו סגור, כמו פיו בלום (בכורות מ:), כיון שידע בכל חכמה, מקרא משנה תלמוד אגדה, כמו אוצר סגור שאין אדם אחר יכול למדוד מה מונח בו] – בניהו

ר' יוחנן בן נורי, קופת הרוכלים –

ר' אלעזר בן עזריה קופה של בשמים – [משל של "בשמים" עדיף משל רוכלים, כי כל מיניו מוצאים חן בעיני הציבור וערבים להם. הלכה, אגדה וכיו"ב] - בניהו

משנת ר' אלעזר קב ונקי – [יש מפרשים כי יש מספר ק"ב הלכות במשנה ובברייתא בשמו של ר' אלעזר] – מהרש"א

משנת ר' אלעזר קב ונקי - דברי שאול

ר' יוסי נימוקו עמו – [ולכן פוסקים הלכה כמותו] – מהרש"א

ר' שמעון טוחן הרבה ומוציא קימעא -

גדולה מלאכה שמחממת את בעליה – [כי מעלת הממון שמרויח בה לפרסתו, זהו מחוץ לגוף האדם. אבל מה שמזיע במלאכתו זה טוב לבריאות גופו] - בן יהוידע

רב יוסף איעסק בריחיים, רב ששת מיתעסק בכשורי – [כי שאר כל אדם יכול לחטוב עצים וכדומה. אבל שנים אלו היו עיוורים ולא יכלו לעסוק בדבר אחר כי אם במלאכות הנזכרות] – מהרש"א

עבדי דבי ריש גלותא - אגדות ב' 124 ד"ה רב ששת

אמר ליה לשמעיה זיל גנוב – [צ"ע הרי אסור לגנוב אפילו בשחוק, או כדי לחנך לאחרים (רמב"ם, הל' גניבה פ"א ה"ב). אלא כאן אמר זאת בנוכחות ריש גלותא, וזה היה ברשותו לעשות כן] - בן יהוידע

נחר ליה רב חסדא – [צ"ע מדוע שאל אותו אח"כ "מנא היה ידע מר?" והרי נחר בו? והישוב לזה] – מהרש"א

"עשיתי לי שרים ושרות" (קהלת ב, ח) – [כלומר כלי זמר שמשתמשים בהם זכרים, ויש שמשתמשים בהם נקבות (הערת המעתיק: בא לאפוקי שלא נבין שהם שרים בפה)] – מהרש"א