אתר דעת | אגדות חז"ל | שערי האגדה | מפרשים | מאמרים | אגדה בראייה עכשווית | מסכת אבות | מאמרים נוספים | אודות | צור קשר

מקורות לפרק



דף קלח

"והפלא ה' את מכותיך" (דברים כח, נט) – [כאשר באים לאדם יסורין עליו לפשפש במעשיו (ברכות ה.) אבל אם יהיה "פלא" בעיניו ולא ידע על מה באו לו יסורין אלו, סימן הוא ששכח את התורה ולכן לא ידע. כמו שדרשו כאן "עתידה תורה שתשתכח מישראל"] – עיון מנחם, מובא ב"לקוטי בתר לקוטי"

"הנני יוסיף להפליא את העם הזה הפלא ופלא" (ישעיה כט, יד) – [לשון כפולה כי יאבדו גם חכמתם בנגלות התורה וגם בסתרי תורה, וזהו "חכמה" וגם "בינה"] – מהרש"א

עתידה תורה שתשתכח – [ביאור כל הסוגיא] - תפארת ישראל, 166 (נו); דרשה על התורה 36

עתידה תורה שתשתכח – [שכחה זו היא מפני שהצדיקים נפטרים לעולמם] - דברי שאול

דבר ה' זו הלכה, הקץ, נבואה – [ג' מקורות, תורה, נביאים, כתובים] - אגדות א' 72; [מצד הנמצאים (ישראל) זו הקץ; מצד אמצעי, זו התורה; מצד הקב"ה ע"י הנבואה]- תפארת 167-168 (נו)

עתידה אשה – [למה אמרו "אשה" ולא סתם "אדם"? אלא שהאשה עלולה יותר לטמא הככר, מחמת דם נדותה, ומחמת שהיא מצויה בבית יותר] - בן יהוידע

דף קלט

אם ראית דור שצרות רבות באות עליו, צא ובדוק בדייני ישראל - [מפני חוסר דין, באה פורענות] - נתיב א' 192 (דין, ב); אגדות א' 72

רשעים הן אלא שתלו בטחונם במי שאמר והיה העולם – [היה ראוי שייענשו ע"י אש המכלה הכל, אבל מפני שבטחו בה' המקיים את העולם, די להם בשלוש פורעניות בלי כליון גמור] – מהרש"א

לפיכך מביא ג' פורעניות – [דין, תורה ונבואה נגד הר הבית, היכל הקודש, וארון הקודש] - אגדות א' 72

ואין הקב"ה משרה שכינתו על ישראל עד שיכלו שופטים רעים מישראל – [כי השכינה שורה כשעושים דין כראוי] - אגדות א' 72

אין ירושלים נפדית אלא בצדקה – [ע"י צדקה יש התחברות, היפך ריחוק והבדלה] - אגדות א' 72; [ע"י צדקה יש עילוי קרנם] - נתיב א' 180 (צדקה, ו)

אי בטלי יהירי, בטלי אמגושי – [או מכשפים, או גוים מגדפים] – רש"י, על סנהדרין צח ע"א

אי בטלי יהירי בטלי אמגושי – [גסות רוח היא דומה לעריות, טומאה שהיא מול הכישוף, רק זה ימין וזה שמאל] - אגדות א' 73

אי בטלי יהירי בטלי אמגושי – [איש יהיר עושה את עצמו ככשר, אבל הוא מזויף מתוכו ואינו כברו (כמ"ש בסוטה מז ע"ב "התחילו בנות ישראל לינשא ליהירים, שאין דורנו רואה אלא לפנים") והאמגושי הם חנופי רשעי הנכרים, דומים לבדיל המעורב בכסף, וזה עונש מדה כנגד מדה] – מהרש"א על סנהדרין צח ע"א ד"ה אי בטלי יהירי

אי בטלי יהירי בטלי אמגושי – [יש קשר ביניהם, כי גס רוח כאילו עובד ע"ז (סוטה ד ע"ב)] - בן יהוידע

אי בטלי דייני בטלי גזירפטי – [כלומר פרוצים בזנות] - אגדות א' 73

שבר ה' מטה רשעים שבט מושלים (ישעיה יד, ה) אלו הדיינים, ות"ח שבמשפחות הדיינים – [מה הדימוי בין דיינים ות"ח לבבל] - מהרש"א

ת"ח שמלמדים הלכות ציבור לדייני בור – [מלמדים להם אותן ההלכות השייכות למקצוע, אלא שאינם יודעים בשאר חלקי התורה] - אגדות א' 73

כפיכם נגואלו בדם, ואצבעותיכם בעון וכו' –

שפתותיכם דברו שקר, אלו עורכי הדיינין -

ולשונכם עוולה תהגה, אלו בעלי דינין -

מיום שפרש יוסף מאחיו לא טעם טעם יין דכתיב "ולקדקד נזיר אחיו" (בראשית מט, כו) אף הם לא טעמו טעם יין – [הקשה מהרש"א כיון שגם הם לא שתו יין, מדוע רק הוא נקרא "נזיר" ולא הם? אלא הבדל יש. הם שתו מחמת צערם על מכירת יוסף והוא מחמת סיגוף לכפרה. אבל יוסף נמנע מחמת פרישות ונזירות] – איי הים

מיום שפרש יוסף מאחיו לא טעם טעם יין – ["תנו שכר לאובד ויין למרי הנפש" (משלי לא, ו) ובמצבו של יוסף כשבוי במצרים, ודאי ראוי היה לו לשתות כדי להפיג יגונו. אבל באמת לא היה מר נפש כי קבל יסוריון באהבה. או שלא שתה כדי שלא יכשל ויגלה סוד מכירתו וקלון אחיו. או מפני שכל שעה ושעה היה מתפלל, ולא רצה להיות שתוי יין] - בן יהוידע

מיום שפרש יוסף מאחיו - דברי שאול

ולקדקד נזיר אחיו – [טעם שהאחים פרשו מהיין, כי הקלקול של מכירת יוסף בא להם מתוך אכילה ושתיה] – מהרש"א

וראך ושמח בלבו – [כי מי שאינו מקנא בגדולתו של השני, ואפילו שמח בזה, יש לו שלימות הלב] - אגדות א' 73

בשכר "וראך ושמח בלבו" זכה לחושן המשפט על לבו – [דרשו כך חז"ל מפני מלת "בלבו" שהיא כמיותרת] – מהרש"א

דף קמ ע"ב

דזבין ירקא ליזבן אריכא, כישא כי כישא וכו' – [דברים אלו הם משל על משהו אחר] - אגדות א' 74, 76

לא בעניותי אכלי ירקא - אריז"ל (שער המצוות, עקב, דף ק"א)

לא בעניותי אכלי ירקא - יערות דבש (ח"ב עמ' רנב, דרש ט"ז)

לא בעניותי אכלי ירקא - פרי צדיק (ח"ג 119-120, תזריע, ח)

לא בעניותי אכלי ירקא ולא בעתירותי – [ירקא כאן הוא כינוי ללימודים חיצונים. ועדיף לא לעסוק בזה אפילו הוא כבר עשיר בתורה] – אורח ישרים, מובא ב"לקוטי בתר לקוטי"

בר בי רב דלא נפישא ליה ריפתא, לא ליבצע בצועי – [לא יאכל עכשיו מעט פת ולאחר שעה מעט, שאין לו דרך שביעה] – רש"י

בר בי רב דלא נפישא ליה ריפתא, לא ליבצע [לאחרים] – [משום שאינו בוצע לאחרים בעין יפה, וכל מה שאמרו (ברכות מו ע"א) "בעל הבית בוצע" היה כדי שיחלק בעין יפה] – מהרש"א

מאן דאפשר ליה למיכל פת שעורין – [האוכל מאכל המזיק, אע"פ שגופו מתחזק ומתגבר על ההיזק, עושה שלא כהוגן] - אגדות א' 75

מאן דאפשר ליה למיכל פת שעורין - בינה לעתים, עת נקמה, דרוש ב' לפ' זכור (קסא)

דזבן אומצא – [הקב"ה סיפק גם לעניים מאכל המועיל להם תמורת מאכל העשירים] - אגדות א' 75-76

דלית ליה משחא - [הקב"ה סיפק גם לעניים תחליף המועיל להם תמורת שמן העשירים] - אגדות א' 75-76

דזבן כיתוניתא וכו' – [יש כאן עצות טובות שלא ינזקו בגדיו של ת"ח] - אגדות א' 75-76

אמר להורב חסדא לבנתיה, תיהוו צניען באפיגברייכו, לא תיכלון נהמא בהדי גברייכו וכו' –

וכי קא קרי אבבא אינש, לא תימרון "מנו" אלא "מני" -

נקוט מרגניתא – מאירי

נקוט מרגניתא – [ביאור המשל] - אגדות א' 76