מקורות לפרק

דף ג

מאי מבעה? רב אמר מבעה זה אדם, ושמואל אומר מבעה זה השן – [ביאור ע"פ רמז של ד' אבות נזיקין (דבר, חרב ורעב וכו'), כיצד הם פורענות מן שמים. ואמר כי להציל מן חרב של עשו "אם תבעיון בעיו" ע"י תפילה ובקשה] – מהרש"א ד"ה מאי מבעה

מאי מבעה? רב אמר מבעה זה אדם, ושמואל אומר מבעה זה השן – גר"א, בביאורו לבבא קמא (ע"פ סוד)

דף ט

הידור מצוה, שליש – [כאשר מתנאה במצוה, מורה על צד בלתי גשמי שיש בדבר המצוה. ורק שלישי, כי הוא טפל לגוף המצוה] - אגדות ג' 1; נתיב א' 76 (תורה י"ח)

מאי שליש? אילימא שליש ביתו – [לפי ההוה אמינא יתן שליש מנכסיו למצוה, ויפרנס את עצמו בשאר] – מהרש"א

עד שליש משלו - דברי שאול

דף טו

מנין שלא יגדל אדם כלב רע בתוך ביתו, ואל יעמיד סולם רעוע בתוך ביתו – [אע"פ שהתורה כבר ציותה על המעקה "ולא תשים דמים בביתך" (דברים כב, ח) אבל היה עולה עלדעתהאדם שהכלב אינו מזיק לבני ביתו כי הורגל עמהם, וכן בסולם רעוע בני ביתו מכירים ורגיליםבו, ולכן הזהיר מפני אלו שאינם בני ביתו] – מהרש"א

דף טז

אחרי ז' שנים, שדרו נעשה נחש – [אדם יש לו דימוי מסוים לנחש. וענין השידרה] - נתיב א' 107 (עבודה, י); אגדות ג' 1-2

אחרי ז' שנים, שדרו נעשה נחש – [ללמד לבני אדם לכרוע ולהתרחק מהגאוה] – מהרש"א

אחרי ז' שנים, שדרו נעשה נחש - יערות דבש (ח"ב עמ' צז דרש ו')

אחרי ז' שנים, שדרו נעשה נחש - גליון ר"י עמדין

אחרי ז' שנים, שדרו נעשה נחש - תורת חיים

אחרי ז' שנים, שדרו נעשה נחש – [כי גם הנחש הלך בקומה זקופה, בגאוה] - דברי שאול, ליקוטים שבסוף הספר

אחרי ז' שנים, שדרו נעשה נחש - צדקת הצדיק, סי' רלג

אחרי ז' שנים, שדרו נעשה נחש, והוא דלא כרע במודים – [כוונתם שאחרי מיתתו מתהוה מעפרו של אותו אדם תולע הדומה לנחש] - בן יהוידע, ד"ה צבוע לאחר ז' שנים

אחרי ז' שנים, שדרו נעשה נחש - דובר צדק 78

"ויקברוהו בקברותיו אשר כרה לו" (דהי"ב טז, יד) – [מדוע לשון רבים ("קברותיו")? אלא שבנא הרשע כרה לו שם קבר כי החשיב את עצמו כאחד מגדולי הארץ (סנהדרין כו.) ועל זה גער בו הנביא "מה לך פה ומי לך פה כי חצבת לך פה קבר?" (ישעיה כב, טז). וכיון ששבנא היה רשע, לא קברו את חזקיה באותו קבר שהכין הרשע, אלא העלו אותו להיות ליד הצדיקים דוד ושלמה. ולכן כינו זאת בלשון רבים] – מהרש"א

בשמים וזנים – [ב' דיעות, אם בכמות או באיכות] - אגדות ג' 2

בשמים וזנים – [כיון שחלה את רגליו, הניחו לו במשכבו מיני מרקחת] – מהרש"א

חשדוהו מזונה – [אין הענין כפשוטו] - באר הגולה 97 (ה); אגדות ג' 2; גבורות השם, 88 (יט)

חשדוהו מזונה – [עיין לענין משה רבינו] - רמ"א, תורת העולה, ח"א תחילת פ"ו

חשדוהו מזונה – [גם משה וגם ירמיה היו מתכוננים זמן רב לקבל הנבואה ולכן פרשו מנשותיהם. ודבר זה עצמו גרם לאחרים לחשוד בהם ] – מהרש"א

"כי כרו שוחה ללכדני" – [כיצד למדו מהפסוק הזה שחשדוהו מזונה, כי יש אשה שהיא "מצודים וחרמים" (קהלת ז, כו) והיא הזונה] – מהרש"א

חשדוהו מזונה – [חשדוהו שמתגאה עליהם. וזה דומה לבא על כל העריות, ע"פ מהר"ל, נתיב ענוה, סוף פרק ד'] – מו"ר ר"ש דביר

ויהיו מוכשלים לפניך – [דייקו מלת "לפניך"] - אגדות ג' 3

ויהיו מוכשלים - בינה לעתים, עת לחננה, תחילת דרוש ד' לצדקה (תעו, תפ)

מוכשלין לפניך – [אמרו בבבא בתרא (ט) "מתן בסתר יכפה אף", לבטל כח מלאך רע ששמו אף; וכאן נכשלים לתת לאנשים בלתי הגונים ומצוות צדקה לא תועיל להם, לכן "בעת אפך עשה בהם] - מהרש"א ד"ה אפילו בשעה שעושין צדקה

ויהיו מוכשלים - דרכי נועם, צה.

ויהיו מוכשלים - פתח עינים

ויהיו מוכשלים - דברי שאול (3 פסקאות)

ויהיו מוכשלים - צדקת הצדיק, קכה

הושיבו ישיבה על קברו – [אין כאן איסור לועג לרש, כיון שעשו לכבוד המת] – "נמוקי יוסף" על הרי"ף, ד"ה ישיבה על קברו (בשם רמ"ה); אגדות ג' 3; [אבל התוספות והרא"ש כתבו שהושיבו ישיבה במרחק ד' אמות מהקבר]

ג' ימים – [כי עד ג' ימים גופו קיים] - אגדות ג' 3

דף יז

חד אמר ג' וחד אמר ז' ואמרי לה ל' – [טעם לשלשה המספרים הללו] – מהרש"א

ל"ו אלף – [חקירה בענין מספר ל"ו] - אגדות ג' 3

חלוצי כתף - יערות דבש (ח"א עמ' שא, דרש ט"ז)

קיים זה מה שכתוב בזה - גליון מהר"ץ חיות

קיים אמרינן, לימד לא אמרינן - מאירי (כי יש להזהר לא להגזים בשבח בהספד)

קיים אמרינן, לימד לא אמרינן - יערות דבש (ח"ב עמ' קכ, דרש ז')

קיים אמרינן, לימד לא אמרינן - אמת ליעקב

תלמוד מביא לידי מעשה – עיין קידושין מ ע"ב

תלמוד גדול או מעשה גדול? - נתיב א' 8, 25, 200 (תורה, פרקים א, ה : שלום ב); דרשה על המצוות, בתחילתו, 52; דרך חיים 276 (פ"ה, הפך בה); אגדות ב' 143

תלמוד גדול או מעשה גדול? - של"ה עמ' נד. קפד. קפח. שעה. (=מאמר חמישי, מסכת שבועות, נר מצוה: שם, תורה אור ;פרשת ראה)

תלמוד גדול או מעשה גדול? - בינה לעתים, עת משפט, דרוש ב' ליום ב' של ר"ה (מ)

תלמוד גדול או מעשה גדול? - תורת חיים על ב"ק דף יז

תלמוד גדול או מעשה גדול? - רוח חיים פ"א, "תורה עבודה וגמ"ח"

תלמוד גדול או מעשה גדול? – [יש בלימוד התלמוד כח כפול, עצם הלימוד ועוד שמביא לידי מעשה. לכן הוא עדיף] - רי"א חבר, אור תורה (ס"ק עג) [וכן כתב מהר"ל, נתיבות עולם ח"א עמ' 8]

תלמוד גדול או מעשה גדול? - משך חכמה, שמות יג, ט למען תהיה

תלמוד גדול או מעשה גדול? – [כי לכן בק"ש פ' שמע לפני והיה, לימוד לפני מעשה, וכן בתפילה "אתה חוננתנו" לפני כל שאר הבקשות] - אור הישר

הא למיגמר הא לאגמורי - מאירי (כאן וכן לקידושין מ:)

הא למיגמר הא לאגמורי - אוצרות התורה, (ר"מ צוריאל), תחילת ח"א מאמר "ללמוד או ללמד, מה עדיף?"

העוסק בתורה ובגמ"ח – דרך חיים 30 (פ"א, סוף משנה: תורה עבודה גמ"ח); נתיב א' 147 (גמ"ח, א); אגדות ג' 4 ד"ה אשריכם זורעי על על מים (ג' פסקאות)

אשריכם זורעי על כל מים וכו' ואין זריעה אלא צדקה וכו' וקצרו לפי חסד – [זריעה היא עצם העברת הממון לצדקה, וקצירה היא הטורח של הנותן ההולך לביתו של העני כדי לתת לו] – מהרש"א על ע"ז דף ה ע"ב ד"ה אשריכם ישראל

העוסק בתורה ובגמ"ח - תורת חיים

העוסק בתורה ובגמ"ח - פרי צדיק (ח"ב 182 זכור, י"א, שבט יוסף ושבט יששכר)

העוסק בתורה ובגמ"ח - מהר"ץ חיות

זוכה לכילה כיוסף – [מה ענין כילה לכאן] – מהרש"א

זוכה לנחלה כיששכר –

אויביו נופלים לפניו – [כלומר יפילם בנגיחה אחת כמו השור] – מהרש"א

וזוכה לבינה כיששכר – [היא המעלה העליונה שמלמד לאחרים ומביאם לידי מעשה, כמ"ש אצל יששכר "לדעת מה יעשה ישראל" (דהי"א יב, לג)] – מהרש"א

וזוכה לבינה כיששכר - פתח עינים