מקורות לפרק

דף עה

אילו היה יודע משה רבנו – [כי דין זה איננו מפני קלקול משא ומתן, אלא גזירת מלך היא] - אגדות ג' 30

מלוי ברבית, יותר שמרויחים מפסידים – [כלומר אפילו רואה ריוח מהרבית, יפסיד יותר במקום אחר] – מהרש"א

[הנושה מחברו ברבית] כאילו דנו בשני דינים וכו' "באנו באש ובמים" (תהלים סו, יב) – [כי נכלם ממנו הלוה ומתבייש, ואזיל סומקא ואתי חיורא, הרי ב' תולדות של אש ומים] – מהרש"א

ג' צועקים ואינם נענים – [אין מרחמים עליו, כי הוא הגורם לעצמו. וג' דברים אלו הם מן החמור אל הקל] - אגדות ג' 30

ג' צועקים ואינם נענים – [ולמה לא מנו כאן הקונה עבד עברי, שהוא כאילו קנה אדון לעצמו? והישוב לזה] - בן יהוידע

הקונה אדון לעצמו – [אם אינו עובר למקום אחר, הוא שגרם לעצמו הצרות. מקום הרע הזה הוא האדון שלו] – מהרש"א

מאן דביש ליה בהאי מתא - שו"ת רשב"א ח"א סי' יט

דף עט

השוכר חמור לרכב עליו איש, ולא אשה – [ג' ביאורים לזה. (א) שהאיש נושא קצת את עצמו, והאשה אינה יושבת זקופה, ומכבידה בזאת על הבהמה (ב) מי שאינו רגיל ברכיבה על בעל חי, מתוך פחדו הוא אינו מזדקף, ולכן מכביד משקלו. וכך האשה אינה רגילה (ג) היושב בפיסוק רגליים מחלק משקלו לשני צדדיו של הבהמה, ומיקל על הבהמה. אבל אשה (מתוך צניעותה) יושבת כששתי רגליה הן לצד אחד של הבמה] - בן יהוידע

דף פג

הנהו שקולאי דתברו חביתא - של"ה דף נה. (י' דברות, מאמר ז' ח"ב)

הנהו שקולאי דתברו חביתא - אלשיך על משלי ב, כ

הנהו שקולאי דתברו חביתא - פירוש עין יעקב על ב"מ פג (במהדורה של ה' כרכים, דף 38)

הנהו שקולאי דתברו חביתא - בינה לעתים, תשובת השנה, סוף דרוש ג' לשבת תשובה (פז)

הנהו שקולאי דתברו חביתא - גר"א על משלי ב, כ ועל אדרת אליהו, דברים א, יב

הנהו שקולאי דתברו חביתא וכו' למען תלך בדרך טובים- [צ"ע מדוע רבה בר בר חנה לא נהג כך בעצמו, בלי שיאמרו לו? אלא תמיהתו היתה שראוי לאדם לנהוג בחסידות, ולא שבית דין יגזור עליו! ולמה לקח גלימייהו? אלא הוא חשב להחזיר להם אח"כ אחרי ההפצרה ממנו, רק רצה להגן על עצמו לבל ידרשו ממנו שכר עבודה (שלא בוצעה)] - בן יהוידע

דינא הכי? – [היה מוטל עליו להבין בעצמו] - ספר חסידים, קנג

דינא הכי? - של"ה, תחילת פ' מטות וכן בתחילת ספרו, י' מאמרות, מאמר ז' תחילת ח"ב (55)

דינא הכי? - חיד"א, דברים אחדים, מהד' יהדות, בני ברק, שנת תשמ"ו, דף תכ"ד
"למען תלך בדרך טובים" (משלי ב, כ) - מראית העין

"למען תלך בדרך טובים" - [מתרץ למה לא הביא פסוק מהתורה, "אשר תעשון", זה לפנים משורת הדין] - דברי שאול

"וארחות צדיקים תשמור" (משלי ב, כ) – [מדוע חשוב לדרשתם של חז"ל שזה מופיע באותו הפסוק של "למען תלך בדרך טובים"] – מהרש"א

עוה"ז דומה ללילה – [ראוי שהרשעים ימשלו כאן, כי אין עוה"ז אמיתות המציאות] - אגדות ג' 30

עוה"ז דומה ללילה - תורת חיים

עוה"ז דומה ללילה – [רשעים דומים לחיות היער] - בן יהוידע

"בו תרמוש כל חיתו יער" (תהלים קד, כ), אלו רשעים שבו שדומים לחיה שביער – ר' ירוחם ממיר, דעת חכמה ומוסר, ח"א שיחות יא-יב, עמ' כז, לא

"בו תרמוש כל חיתו יער" (תהלים קד, כ), אלו רשעים שבו שדומים לחיה שביער –
אין לך כל צדיק וצדיק שאין לו [בעולם הבא] מדור לפי כבודו –

יצאו צדיקים לקבל שכרם, "ולעבודתו עדי ערב" (תהלים קד, כג), במי שהשלים עבודתו עדי ערב – [כפי פשוטו, עת מיתתו של האדם נקרא "ערב". ולפי הדרוש ענינו עריבות ועונג שיש לצדיק כשעובר לעולם האמת] – מהרש"א

"ולעבודתו עדי ערב" (תהלים קד, כג), במי שהשלים עבודתו עדי ערב – [כלומר שלא היה תוהא על הראשונות (קידושין מ ע"ב), וגם לא נתעצל לעת זקנותו במלאכת שמים] – נ"ל המלקט

פגע ביה ההוא כובס – [זה אדם שהיה חוטא וחזר למוטב] – אגדות ג' 31

חומץ בן יין – [אין כוונתו כפירוש רש"י, אלא שלא נהג חסידות כמו שאביו נהג, כי אביו היה מבטל הרבה גזירות רעות מישראל] - בן יהוידע

קוצים אני מכלה מן הכרם – [צ"ע הרי עיקר כוונתו של ר"א היה שתופש הגנבים לא יטעה ויקח צדיקים יחד עם הרשעים כמו שאמר לפני זה "דלמא שקלת צדיקי"? אלא ענה לו על מה שקרא לו "חומץ בן יין"] – מהרש"א

קוצים אני מכלה מן הכרם – [כי אמרו חז"ל "כל זמן שהרשעים בעולם, חרון אף בעולם" (תוספתא, סוטה, תחילת פרק י). ואיבודם הוא הבאת טובה בעולם. ושאלו "מאן רשעים"? וענה רב יוסף: גנבי (סנהדרין קיג ע"ב)]

קרי עליה "שומר פיו ולשונו שומרת מצרות נפשו" (משלי כא, כג) – [רש"י מפרש שמוסב על הכובס, ומהרש"א מפרש שמוסב על ר"א] – (עיין פירוש הרי"ף)

על ירע בעיניך שהוא ובנו בעלו נערהע מאורסה – [צ"ע היה כבר רשע על מעשה שלו, ומשום מה להזכיר את בנו? והתשובה על כך] – מהרש"א

שישו בני מעי, ומה ספקות שלכם וכו' אשתשר מובטח אני שאין רמה ותולעה – [כיון שהוא דבק במציאות האמתית, עד שאין בו ספקות, הוא רחוק מההעדר וגם גופו ישכון שאנן] – אגדות ג' 31

שישו בני מעי – [כלומר הלב והכליות, כדאמרינן בברכות (סא.) "כליות יועצות והלב מבין" והם הנקראים "בני מעים" (שו"ע יו"ד סי' נב)] – עיון יעקב

שאין רמה ותולעה שולטת בכם – [צ"ע משום מה לא הזכירו את ר"א יחד עם שבעה שלא שלטה בהם רמה (בבא בתרא יז ע"א) והישוב לזה] – מהרש"א

מפקי מיניה דקולי דקולי – [לא היה זה במוחש, אלא במהות השכלית] – אגדות ג' 31

מפקי מיניה דקולי דקולי – [זהו לא כפשוטו אלא גוזמא] - בן יהוידע