מקורות לפרק

דף ס

רבא אייתי ליה חמרא, טעמא לא הוה בסים – [נ"ל המעתיק: צ"ע מדוע רבא הפגין קפידא לא לשתות יין שאינו משובח? אלא רבא הקפיד כי בהוריות (יג:) אמרו חמרא וריחני פקחין, הרי שיש לדקדק שיהא לו טעים כדי שיצליח בלימודו, וע"ע על כך ב"אורחות צדיקים", תחילת שער השמחה "כי היין יוסיף חכמת עמוקים"]

כגונב את העין – [למה אמר עם כ' הדמיון "כגונב"] – בן יהוידע

אין מפרכסין לא את האדם, ולא את הבהמה, ולא את הכלים – [מדוע פרטו ג' אופנים] - בן יהוידע

צדיק מצרה נחלץ – [אם אמרו פסוק זה על רבא או על רב פפא?] - בן יהוידע

דף סא

יציאת מצרים, משקלות, רבית, ציצית – [נגד כיווני ימין, שמאל, פנים ואחור (אמר המעתיק: הם נגד חסד, דין, תפארת ומלכות)] - גבורות השם, פמ"ה 173-174

יציאת מצרים, טיפה של בכור, תולה מעותיו בגוי, טומן משקלותיו במלח, תולה קלא אילן בבגדיו, מערב קרבי דגים טמאים – [ד' מצוות אלו, לענין הגוף, השכל, הנפש, והצלם (בגד)] - אגדות ג' 28

יציאת מצרים, בשביל שאין מטמאין בשרצים - תפארת ישראל 108 (לז)

יציאת מצרים ברבית וכו' ובמשקלות וכו' אני הוא שהבחנתי בין טפה של בכור לטיפה שאינה של בכור – [מה הקשר בין חטאים אלו להכאת בכורי מצרים] – מהרש"א ד"ה למה לי דכתב רחמנא

לא העליתי את ישראל ממצרים אלא בעבור שאין מטמאין בשרצים – [ע"פ דברי החיד"א כאשר ה' כועס על חטאי ישראל, נמנע מלהענישם כי גם ברא שרצים שלא לצורך, קל וחמר ישראל. אבל אם אוכלים מהשרצים, כבר "נבראו לצורך" ואין קל וחמר כדי להצילם] - בן יהוידע

לא העליתי את ישראל ממצרים אלא בעבור שאין מטמאין בשרצים - ר"ח שמואלביץ (ח"ב טו)
הבחנתי בין טיפה לטיפה – [כי קנו מדריגה עליונה למעלה מן הטבע] - גבורות השם 173 (מה); גור אריה על ויקרא (יט, לו) ועל במדבר (טו, מא)

דף סה
שכירות אינה משתלמת אלא לבסוף - נצח 101 (יט); דרך חיים 107 (סוף פרק ב')

דף סב

"וחי אחיך עמך" (ויקרא כה, לו), חייך קודמים לחיי חברך – [דרשו מלת "עמך" משמע שהאדם השני הוא רק טפל אליך] – מהרש"א (אמר המלקט: וכן מפורש בתוספות ישנים ליומא פה ע"ב על "יפה תורה עם דרך ארץ" כי לפי זה "דרך ארץ" הוא עיקר)

חייך קודמים לחיי חברך - נצי"ב על שאילתות, סוף קמ"ז

חייך קודמים לחיי חברך – [על קושית מהר"ם שיק, כי כאן דרש "עמך" ללמד כי חייךקודמים, ואצל עבד עברי דרש "טוב לו עמך" ללמד שעבדך קודם לך. והישוב לזה] - בן יהוידע

חייך קודמים לחיי חברך - חזון איש, חו"מ ליקוטים, דף 494

דף ע

לחונן דלים יקבצנו (משלי כח, ח) - [כי המלך גובה מהעם, וחלק מזה מחלק לעניים] – אגדות ג' 30

לחונן דלים יקבצנו – [כי המלך גובה מסים ובמקצת הכסף בונה גשרים על גבי נהרות, והדלים משתמשים בהם] – מהרש"א בשם רש"י על משלי כח, ח בשם התנחומא

לחונן דלים יקבצנו - גר"א על משלי כח, ח

לחונן דלים יקבצנו – [דרשו מלת "לחונן"] - מראית העין

דף עא

עני ועשיר, עני קודם - נתיב א' 181 (צדקה, ו)

סמיות עינים - אגדות ג' 30

והם מביאים עדים ולבלר וקולמוס ודיו וכותבין וחותמין פלוני זה כפר באלוהי ישראל – [מדוע המלוה ברבית נחשב לגוי] – מהרש"א

רבית, נכסיו מתמוטטין – [כי המלוה ברבית דבק בהעדר] - אגדות ג' 29; נתיב א' 184 (צדקה, ו); גבורות השם 172 (תחילת פרק מה); מהר"ל, דרשה לשבת הגדול 208

מלוה ברבית, נכסיו מתמוטטין - בינה לעתים, עת תשובת השנה, דרוש ג' לשבת תשובה (פ)

צדיק גמור אינו בולע – [כי צדיק גמור נבדל מהרשע כמו האור מן החושך. ולכן אין כח לרשע על הצדיק] - אגדות ג' 29

ת"ח מותרים ברבית זה מזה בדבר מועט - גבורות השם, 172 (מה)

דף עג

תקיף אינשי דלא מעלי ומעייל בגוהרקא - שו"ע יו"ד רסז סעיף טו

תקיף אינשי דלא מעלי ומעייל בגוהרקא - לבוש מרדכי, יו"ד רס"ז (דרש תיבת "ובאחיכם", בנוהג מנהג אחיכם)

תקיף אינשי דלא מעלי ומעייל בגוהרקא - ע"ע מאירי (לקידושין כח. "יורד עמו לחייו")

תקיף אינשי דלא מעלי ומעייל בגוהרקא - תוספת ברכה, ויקרא כה, מו

דף עה

אילו היה יודע משה רבנו – [כי דין זה איננו מפני קלקול משא ומתן, אלא גזירת מלך היא] - אגדות ג' 30

מלוי ברבית, יותר שמרויחים מפסידים – [כלומר אפילו רואה ריוח מהרבית, יפסיד יותר במקום אחר] – מהרש"א

[הנושה מחברו ברבית] כאילו דנו בשני דינים וכו' "באנו באש ובמים" (תהלים סו, יב) – [כי נכלם ממנו הלוה ומתבייש, ואזיל סומקא ואתי חיורא, הרי ב' תולדות של אש ומים] – מהרש"א

ג' צועקים ואינם נענים – [אין מרחמים עליו, כי הוא הגורם לעצמו. וג' דברים אלו הם מן החמור אל הקל] - אגדות ג' 30

ג' צועקים ואינם נענים – [ולמה לא מנו כאן הקונה עבד עברי, שהוא כאילו קנה אדון לעצמו? והישוב לזה] - בן יהוידע

הקונה אדון לעצמו – [אם אינו עובר למקום אחר, הוא שגרם לעצמו הצרות. מקום הרע הזה הוא האדון שלו] – מהרש"א

מאן דביש ליה בהאי מתא - שו"ת רשב"א ח"א סי' יט