מקורות לפרק

דף צג

מנהג גדול היה בירושלים, המוסר סעודה לחברו וקילקלה, נותן לו דמי בושתו ודמי בושת אורחיו – מהרש"א

מנהג גדול היה בירושלים, מפה פרוסה על גבי הפתח. כל זמן שהמפה פרוסה אורחין נכנסין. נסתלקה המפה, אין האורחין נכנסין – מהרש"א

דף צו ע"ב

חמרא אכתפיה דמאריה שוואר – [הוא הצבוע המפגין מצוותיו ונושאם על כתפיו כדי שיראו הכל שהוא צדיק, לכן גם היין שלו מחמיץ] - מהרש"א על כתובות צח ע"א חמרא מזליה דמריה גרים

חמרא אכתפיה דמאריה שוואר – ר' צדוק, פרי צדיק, ח"ד 85 בהעלותך, ז'

דף צח

חמרא מזליה דמאריה גרים – [זהו משל על צבוע המראה את עצמו צדיק ואינו כן, כמ"ש על איש יהיר ("משרבו היהירים", סוטה מז ע"ב) ולכן גם היין שלו מחמיץ. וע"פ זה מובן מאמרם "חמרא אכתפיה דמאריה שוואר" (כתובות צו ע"ב] – מהרש"א

חמרא מזליה דמאריה גרים - פתח עינים

האי מאן דיהיר, אפילו על אנשי ביתו לא מתקבל – [כי מבדיל עצמו מבני אדם] - אגדות ג' 121

האי מאן דיהיר, אפילו על אנשי ביתו לא מתקבל – נתיב ב' 9 ענוה , ד

האי מאן דיהיר, אפילו על אנשי ביתו לא מתקבל – [אשתו נישאת לו כי חשבה שהוא נוהג בחסידות, וכאשר ראתה שזה כזב, הוא נעשה זול בעיניה] – מהרש"א ד"ה אפילו אאינשי ביתיה

כל המתגאה בטלית של ת"ח ואינו ת"ח – מאירי

כל המתגאה בטלית של ת"ח ואינו ת"ח – [כיון שנכנס לתחום ת"ח שלא כמדתו, ירחיקו אותו מתחומם גם בעולם הנצח] - אגדות ג' 121

כל המתגאה בטלית של ת"ח ואינו ת"ח – [כיצד היא טלית של ת"ח? "כל שאין חלוקו נראה מתחתיו טפח" (בבא בתרא נז ע"ב) וצניעות יתירה הוא. וגסות הרוח הוא למי שאינו ת"ח] – מהרש"א על סנהדרין יט ע"ב

כל המתגאה בטלית של ת"ח ואינו ת"ח – תורת חיים

כל המתגאה בטלית של ת"ח ואינו ת"ח – [שהוא אומר דברי תורה של אחרים בלי להזכיר את שמם, כאילו מפי עצמו אומר אותם] – עיון יעקב

כל המתגאה בטלית של ת"ח ואינו ת"ח – דברי שאול

כל המתגאה בטלית של ת"ח ואינו ת"ח – [כי בני העולם חושבים עליו שהוא ת"ח ולומדים ממנו הנהגות שאינן ראויות] - בן יהוידע

קל מסובין - תורת חיים

לא מצאתי קל מסובין, וקל מסובין חתן הדר בבית חמיו – [הקשה מהרש"א מה הקשר בין זה לזה? והישוב ע"פ "בן יהוידע"] - בן יהוידע

אורח מכניס אורח –

"משיב דבר בטרם ישמע, איולת היא לו וכלימה" (משלי יח, יג) – [הוא נוהג בגסות רוח, שמחזיק את עצמו כיודע] – ריטב"א

איולת היא לו וכלימה – [כי בעל שיחו חושב עליו שלא הבין כראוי את השאלה] – תורת חיים (מובא בעץ יוסף)

איולת היא לו וכלימה – [מדוע הלשון כפולה? אלא כיון שלא נתברר לו מה ששואלים, תשובתו היא בספק ואיולת. והוא לכלימה בעיני השומע אותו] – מלבי"ם, משלי יח, יג (אמר המלקט: ואפילו אם ממתין עד שגומר השואל את שאלתו, והוא נבהל [ממהר] להשיב, הוא נחשב לגולם (אבות, ה)

דף צט
כרובים בנס היו עומדים – [בא לרמוז כי כל מה שיוציא האדם הוצאות לצורך לימוד תורה, אינו ממעט מהקיצבה מן השמים שהקציבו לו בראש השנה] - בן יהוידע

כרובים - הנצי"ב, שמות כה, כ הרח"ד

מקום ארון אינו מן המדה – [כי הארון נבדל משאר הבית בקדושתו, ונבדל מן הגשמי] - אגדות ג' 121-122; מהרש"א
ע"ע יומא כא:

מקום ארון אינה מן המדה – [כי שם מקום של שכינה, ושום גשמי לא יכילוהו] - מהרש"א

מקום ארון – [זה נרמז במלכים א' (ח, ו) "אל מקומו אל דביר הבית אל קדש הקדשים אל תחת כנפי הכרובים", במלים "אל מקומו"] - ר' יחיאל הליר, בספרו "עוטה אור" על שיר השירים, במבוא

מקום ארון – שפת אמת (על מגילה י' ע"ב)

בזמן שישראל עושין רצונו של מקום – [יש ב' בחינות בענין עילה עם העלול] - אגדות ג' 122

בזמן שישראל עושין רצונו של מקום - נפש החיים, שער א, ה

בזמן שישראל עושין רצונו של מקום - נצי"ב, שמות כה, כ. הרחב דבר

בזמן שישראל עושין רצונו של מקום - אגרא דפרקא (ממחבר בני יששכר), ס"ק ו'

דף ק

שבעה מעמדות – [מתי יש לעשותם? בדרך לקבר או בחזרה מהקבר? רש"י ורמב"ם סבורים בדרך לקבר, ורבנו גרשום מאור הגולה ורשב"ם סבורים בחזרה מהקבר, ויש להביא ראיה להם מהסוגיא כאן] - אור הישר