מקורות לפרק

דף קמא

בת תחילה, סימן יפה לבנים – [כי כאשר יש בן תחילה ויורש פי שנים, שולטת עין הרע כנאמר בגמרא "דלא שלטה בהו עינא בישא". ובת תחילה מונעת מצב זה] – מהרש"א

בת תחילה, סימן יפה לבנים - גר"א (ישעיה ט, י)

בת תחילה, סימן יפה לבנים - דרכי נועם דף מז (ע"פ סוד)

לדידי בנתן עדיפי לי – [כי כל בנותיו היו חכמות וצדקניות] - אגדות ג' 127

לדידי בנתן עדיפי לי – [היו כבר לר"ח ז' בנים, ולכן רצה בת] - ר' צדוק, דברי סופרים, י"ב

דף קמג

אביי, רבא, רב יוסף – [הגמרא סידרה סדר השמות האמוראים לפי סדר פסוקים שהביאו] – רמ"ע מפאנו, מאה קשיטה, פסקא עו

ובני דן חושים – [דרשה על פי שמו של בן אדם] - אגדות ג' 128

ובני דן חושים – [דרשו כך, כי במקום אחר שמו מובא "שוחם"] – מהרש"א

ובני דן חושים - תוספת ברכה, במדבר כו, ח

קרו אינשי לבר ברא "ברא" או לא – [בנדרים הלך אחרי לשון בני אדם. אבל בתורה עצמה נחשבו לבנים כפירוש חז"ל (יומא סו ע"ב) על "האומר לאביו ולאמו לא ראיתיו" (דברים לג, ט) כלומר אביו, אבי אמו מישראל] - אור הישר

הכל בידי שמים חוץ מן צנים פחים – [כי קור וחום יוצאים אל הקצה ויוצאים מהיושר. אבל הקב"ה הוא היושר] - מהר"ל, אגדות ג' 53 לבבא מציעא קז ע"ב
הכל בידי שמים חוץ מן צנים פחים – [כי הם נזק במתפעל, ואין בהם דין פועל] - גור אריה, דברים י, יב (מהד' מכון ירושלים, פסקא ט, עמ' קסה-קסח)

דף קמה

עתיר נכסין, עתיר משח – מהרש"א

עתיר נכסין - שו"ת ריב"ש כ'

עתיר פומבי, בעל פלפול – מאירי

עתיר פומבי, בעל פלפול – [כי ע"י פלפולו יכול להשיג דברים רבים] - אגדות ג' 128

עתיר משח, עתיר כמוס – [זה בעל שמועות, שהם טמונות ולא ידועות לרוב בני אדם, וצריכים הם להוראותיו] – אגדות ג' 128 ד"ה עתיר נכסים

כל ימי עני רעים – [זהו בעל תלמוד, שצריך להתייגע מחמת קושיותיו] - אגדות ג' 128

זה בעל תלמוד – [כי מרוב תבונה מכיר כמה שידיעותיו חסרות ולקויות, ודלא כמתחילים בחכמה שאינם יודעים להכיר מה חסרונם] - רש"ר הירש (כתב-עת "המעיין", ניסן תשמ"ט דף 28)

זה בעל תלמוד - פרי צדיק (ח"ב 142 י"ד אדר א', קטע ב')

כל ימי עני רעים – [זה שיש לו אשה רעה, והיא נמצאת אצלו כל ימיו ומצערת אותו] – אגדות ג' 128 פסקא שניה

כל ימי עני רעים, זה בעל תלמוד - מהרש"א

כל ימי עני רעים - תורה תמימה, קהלת י, ט (ס"ק כו-כט)

מסיע אבנים יעצב בהם, בוקע עצים יסכן בהם – מהרש"א

בוקע עצים - פתח עינים

כל ימי עני רעים, זה שדעתו "קצרה" – [משים ללבו כל דאגות חברו, ודואג על מה שעתיד לבוא עליו] – רש"י על סנהדרין דף קא תחילת ע"א (ובסוגייתנו מפרש כך רשב"ם על מי שהוא "רחמן")

כל ימי עני רעים, זה שיש לו אשה רעה וכו' זה איסטניס – מהרש"א
"וטוב לב משתה תמיד", זה אכזרי – [על הרשעים, כמ"ש "ובאבוד רשעים רנה" (משלי יא, י)] – מהרש"א

כל ימי עני רעים, זה שדעתו קצרה – [הוא רגזן ולכן מוסיף טפשות] – מהרש"א

בשפל גגים גגו, ממטר גגים לגגו, במרום הרים כרמו, מעפר כרמו לכרמים – מהרש"א

דף קמו

אמר רב יהודה אמר רב: מעשה באדם אחד ששגר לבית חמיו יין חדש ושמן חדש וכלי פשתן חדש בעצרת. מאי קא משמע לן? איבעית אימא חשיבותא דארץ ישראל קמ"ל – הרמב"ם (הל' דעות פ"ב ה"ד) מביא מסורת כי רב לא שח שיחה בטילה (והוא בין י' דברי חסידות שאמרו עליו, בשו"ת הגאונים, שערי תשובה (סי' קעח). והמקור לזה בגמרא הוא הנאמר כאן ששאלו מפני מה דיבר דברים אלו. אלא מפני שדיבר בשבח א"י, ובזה כבר אינה שיחה בטילה] - בןיהוידע, על כתובות קיב ד"ה מעשה באדם אחד (ועיי"ש חידוש יפה מדוע הזכירו כאן עצרת)

דף קמז

ג' דברים צוה אחיתופל – [הוא שציוה נגד המחלוקת כי ראה כמה תוצאותיה רעות] - אגדות ג' 129

ג' דברים צוה אחיתופל – [ג' דברים: שלום בית, שלום עם רעהו, שלום האומה] - נתיב א' 227 (שלום, ג); אגדות ג' 129

ג' דברים צוה אחיתופל, אל תהיו במחלוקת – [לפעמים מוכרח אדם להיות במחלוקת כשמצירים לו, אבל אתם אל תחדשו מחלוקת] – מהרש"א

יום טוב של עצרת ברור - תשובות הגאונים, שערי תשובה, סי' פ"ה

יום טוב של עצרת ברור – מהרש"א

הכל צופים לעשן המערכה – מהרש"א

יומא קמא דריש שתא אי חמימא, כולא שתא חמימא – [כי החום והקור הם שני מקרים שחיים ומיתה תלויים בהם] - מהרש"א

זביניה לאו זבינא – [ביאור כיצד סמך רבא על מעשה זה של חציפות] - בן יהוידע

דף קנח

אוירא דא"י מחכים - בית אלהים (יסודות, ל"ד)

אוירא דא"י מחכים - נתיב א' 45, 55, 136 (תורה י, יג : עבודה, יח)

אוירא דא"י מחכים - [כי עיקר כל המצוות קיומן בארץ ישראל (כדברי רמב"ן, ויקרא יח, כה) ועל ידיהן משיג האדם חכמה להכיר שיש לעולם בורא. ועיקר "חכמה" זו משיגים בארץ ישראל] - רמ"א, תורת העולה אשתשר ח"ג פל"ח, עמ' קיח

דף קנט

"תחת אבותיך יהיו בניך" (תהלים מה, יז) – [הכוונה לאברהם, יצחק ויעקב. "תשיתמו שרים בכל הארץ" היא נחלת ארץ ישראל ] – מהרש"א