אתר דעת | אגדות חז"ל | שערי האגדה | מפרשים | מאמרים | אגדה בראייה עכשווית | מסכת אבות | מאמרים נוספים | אודות | צור קשר

מקורות לפרק



דף פד
רב לא שביק לבריה - שו"ת עונג יו"ט סי' כ"א

רב לא שביק לבריה - משך חכמה, דברים כז, טז

דף פו


דף פז
א"י גבוהה מכל הארצות – באר הגולה 131, באר ו

א"י גבוהה מכל הארצות – פרי צדיק, חלק חמישי 230 האזינו, ג'

חומר דברי סופרים - תפארת ישראל, 82 (כז); באר הגולה 33 (באר ב); גור אריה, שמות יט, טו

דף פח

שלא ירבו מחלוקות בישראל – [פסקי התורה ראוים לצאת רק מידי יחידים מומחים, ולא כל מי שיכול לקרות בספר יכריע בעניני הלכה. והם המקלקלים האחדות שבישראל] - תפארת ישראל, 215 (סט)

שלא ירבו מחלוקות בישראל – דף פח ע"ב, מרגליות הים, ס"ק ג

כך דרשתי וכך דרשו חברי – [הזכיר "חברי" בסוף בלשון ענוה, כאילו הם הקובעים מה נכון] - מרגליות הים, דף פח ע"ב פסקא ו

משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שמשו כל צרכם, רבו מחלוקת בישראל ונעשית תורה כשתי תורות – [שימוש ת"ח הוא שורש ומקור ללימוד התורה על בוריה. כשזה חסר, זה מטמא וזה מטהר, זה מתיר וזה אוסר, כל אחד נותן טעם לדבריו, ודעת כל אחד נראית כתורת אמת] – מהרש"א

שלחו מתם איזהו בן עוה"ב – [זוכה לכך עוד לפני מיתה ועונשים על עוונותיו] - מרגליות הים, דף פח ע"ב פסקא יד

שלחו מתם – [הוא ר' אליעזר] - מרגליות הים, דף פח ע"ב פסקא טו (עיי"ש ראיותיו)
בן עוה"ב, ענוותן ושפל ברך – [כיון שנוהג בפשיטות ונבדל מהגשמיות, יזכה לעוה"ב] - נתיב ב' 4 (ענוה, א); אגדות ג' 174

ענווותן [בדעתו], שפל ברך [בגופו, בברכיים], שייף עייל [בעושרו, שאינו מהדר להיות לו דירה נאה ובית גבוה כדרך העשירים], גריס באורייתא תדירא ואינו מחזיק טובה לעצמו [במה שגריס באורייתא תדירא, לסבור שכבר יצא ידי חובתו בפחות מזה רק הוא כאילו המוסיף על חובתו] – מהרש"א

איזהו בן עוה"ב, ענוותן ושפל ברך - נצי"ב, העמק דבר, במדבר יב הרח"ד (ס"ק ב)

איזהו בן עוה"ב, ענוותן ושפל ברך - תורת חיים

איזהו בן עוה"ב, ענוותן ושפל ברך וכו' – [עניו בפנימותו, ושפל ברך בהתנהגותו החיצונית] - בן יהוידע (אמר המלקט: גם ב"מסילת ישרים", תחילת פרק כב, הדגיש כי עיקר הענוה היא בלב. ההתנהגות החיצונית היא רק התוצאה מהפנימיות)

איזהו בן עוה"ב, ענוותן ושפל ברך -

ענוותן ושפל ברך - [ינהג בענוה ובריחוק מהכבוד. אבל אם גם מבטל הכבוד המגיע לאחרים, אין זה טוב. אלא ינהג כבוד באחרים (שפל ברך)] – עיון מנחם, מובא ב"לקוטי בתר לקוטי" על עירובין נד ע"א

איזהו בן עוה"ב, ענוותן ושפל ברך – [מבטל דעתו מפני דעת חברו] - ר"ח שמואלביץ (ח"א כז) וע"ע שם ח"ב כא

שייף עייל ושייף נפיק – [משפיל עיניו כדי לא להסתכל ברכוש של חברו. וזהו כשנכנס (עייל) לבית חברו, או "נפיק" מביתו לרשות הרבים. "גריס באורייתא תדירא ואינו מחזיק טובה לעצמו", כלומר אע"פ שמנדד שינה מעיניו וגורס בכל שיה שהוא פנוי ממלאכתו, אינו מחזיק לעצמו טובה על כך. או פירוש נוסף, למרות שהוא חכם גדול מפני רוב שקידתו, אינו מייחס זאת לשקדנותו אלא למתנת ה' ואינו מחזיק טובה לעצמו. ואם יש לו כח חזק בזכירה, מייחס זאת למתנת ה'] – בן יהוידע

דף פט
סגנון אחד עולה לכמה נביאים – [עצם הנבואה מלמד על דבר אחד, אלא שהלשונות מתחלפים לפי בני אדם שונים] - אגדות ג' 175

הכובש את נבואתו לוקה – מאירי

הכובש את נבואתו לוקה, מאן דאכיל תמרי בארבלי לקי? – [ביאור המשל, האוכל פירות מתולעים בכלי, הרי אינם נראים לעיניבני אדם, כך לא הוחזק איש זה באיסור עד שיתרו בו] מאירי (דף שכג), מובא במרגליות הים, דף פט ע"ב ס"ק ה-ז (עיי"ש אריכות)

מי יפתה את אחאב? וכו' ויצא הרוח וכו' מאי רוח? רוחו של נבות היזרעאלי – [חז"ל דרשו כך מפני אות ה"א "הרוח", רוח ידועה שאחאב הרג לנבות ונסתלקה רוחו] – מהרש"א

צא ממחיצתי – [ואע"פ שהקב"ה נתן רשות לפתות, אבל לא רצה שיעשו זאת ע"י פיתוי של שקר, כדברי נבות "והייתי רוח שקר בפי כל נביאיו"] – מהרש"א

אין ב' נביאים מתנבאים בסגנון אחד – [כי אם דבריהם מכוונים ממש, הרי זה כאילו תיאמו דבריהם יחד מראש. כמו שאמרו בירושלמי (סנהדרין פ"ג ה"ח) לענין בדיקת העדים, שאם דבריהם מכוונים ממש יש לבדוק אחריהם] – מהרש"א

המתנבא מה שלא נאמר לו, כגון חנניה בן עזור – מהרש"א ד"ה הנני שובר את קשת עילם

ויהי אחר הדברים האלה, אחר דבריו של שטן – [דרשו כף כי מלת "אחר" הוא סמוך ("אחרי" הוא אחרי זמן מופלג) וקשה לפרש שמדובר אחרי הענין עם אבימלך (בראשית כא) שהרי כבר עברו מאז י"ב שנה! ואע"פ שבמשתה גמילה של יצחק עבר עוד יותר זמן? אבל כאן מדובר אחר קטרוגו של השטן, שהיה בזמן סמוך] – רא"ם (הרב אליהו מזרחי); מהרש"א

אברהם, היכי שמע ליה יצחק? – מהרש"א סוף ד"ה אם הקב"ה אמר לי זבח עצמך; מרגליות הים, דף פט ע"ב פסקא י

ביאור נסיון העקידה - מורה נבוכים ח"ג פ"כד

ביאור נסיון העקידה – הכתב והקבלה, בראשית כב, א

ביאור נסיון העקידה - נצי"ב, העמק דבר, בראשית כב, א

אחר הדברים האלה - תורה תמימה, בראשית כא, א (ס"ק ב)

אחר הדברים האלה - תורת חיים

אחר הדברים האלה והאלהים ניסה וכו' מאי "אחר"? אחר דבריו של שטן – [צ"ע עדיין לא השיבו על השאלה מפני מה אברהם לא הקריב קרבנות בלידת בנו?] - בן יהוידע (ד"ה כלום עשה אלא בשביל בנו, וד"ה עמוד לי בנסיון זה, ד"ה אני בתומי אלך)

אמר שטן, לא היה לו תור או גוזל? – [כי בברית בין הבתרים הביא תור, ולא הקריב אותו קרבן] - מרגליות הים, דף פט ע"ב פסקא טו

משל למלך בשר ודם – [ביאור המשל] - מרגליות הים, דף פט ע"ב פסקא טז (בשם ערוך לנר)

קדמו שטן לדרך - ערוך לנר

קדמו שטן לדרך, הנסה דבר אליך – [השטן פיתה לאברהם בטענה שכל הנפשות שקירב תחת כנפי שכינה, יתרחקו ממנו עת שינהג באכזריות ליצחק] - מרגליות הים, דף פט ע"ב פסקא יז

קדמו שטן לדרך - משאת משה (הר"מ חברוני, עניני מוסר), דף קס"ז

דף צ

אם יאמר לך נביא עבור על דברי תורה, שמע לו פרט לעבודה זרה - מרגליות הים, דף צ ע"א ס"ק ה-ז