אתר דעת | אגדות חז"ל | שערי האגדה | מפרשים | מאמרים | אגדה בראייה עכשווית | מסכת אבות | מאמרים נוספים | אודות | צור קשר

מקורות לפרק


דף כד

לשנה הבאה נולדה לו פרה אדומה וכו' אמר להם יודע אני בכם שאם אני מבקש מכם כל ממון שבעולם אתם נותנים לי. עכשיו אני מבקש מכם אלא אותו ממון שהפסדתי בשביל אבא – [גוי שעושה דבר טוב מקבל שכר בעוה"ז ולא לעוה"ב. וחסיד זה מאומות העולם רצה לשמור שכרו עבור עולם הבא] – מהרש"א

"וישרנה הפרות" (שמו"א ו, יב) – [כיון שמלה זו היא אנדרוגינוס, יש בה לשון זכר ולשון נקבה, דרשו חז"ל על הוולדות] – מהרש"א

ומה שירה אמרו? אז ישיר משה (שמות טו, א) – [שם הוזכר "כי גאה גאה" לשלוח יד בפלשתים] – רש"י (מציין מהרש"א: במדרש ילקוט שמעוני דרשו שירת הים אמרו, כי כאן כתוב "הלוך וגעה" (שמו"א ו, יב. "וגעו" כתיב) ובשירה יש "כי גאה גאה", בחילופי אותיות אחה"ע שבגרון)

ומה שירה אמרו? אז ישיר משה (שמות טו, א) – [שם הוזכר "חיל אחז יושבי פלשת"] – מהרש"א

ר' יוחנן דידיה אמר: "ואמרתם ביום ההוא הודו לה' קראו בשמו" (ישעיה יב, ד) – [עיקר הענין הוא סיפא דקרא: "הודיעו בעמים עלילותיו"] – מהרש"א

ריש לקיש אמר וכו' "מזמור שירו לה' שיר חדש, כי נפלאות עשה" וכו' (תהלים צח, א) - [עיקר הענין הוא סיפא דקרא: "הושיעה לו ימינו וזרוע קדשו". כלומר אחרי שנפלו ישראל במלחמה מול הפלשתים, אבתבר נפלאות עשה ה' להוציא הארון מידי הפלשתים ובזה הודיע ה' ישועתו לעיני הגוים] – מהרש"א (זאת אומרת ללא המפלה הקודמת, לא היה בולטהעניןהישועה האלוקית הנפלאה)

רני רני השיטה – [כי הארון היה עשוי עצי שטים, וכאן הזהב בטל מול עצי שטים] – מהרש"א
קרו פרסאי לנדה דשתנא, מהכא "כי דרך נשים לי" (בראשית לא, לה) – [לא כפשוטו שהארמים למדו נוטריקון זה מהתורה, אלא כמו שהצדיקות כמו רחל אינן אומרות מלת גנאי זו של "נדה" אלא בדרך עקיפה,אבתבר כך גם אצל הפרסיים שהם צנועים בדבר אחר (ברכות ח ע"ב) אין להם מלה מיוחדת ל"נדה" אלא אומרים בדרך נוטריקון] - מהרש"א

דף כה

וידום השמש - מורה נבוכים, ח"ב פ"ה

וידום השמש - אגדות ד' 54-55; הקדמה שניה לספר "גבורות השם" 14

וידום השמש – [כל עת תנועת השמש היא מקלסת להקב"ה] – רש"י; מהרש"א

וידום השמש – [לא שהיא משמיעה קול, אלא עצם פעולת הטבע בסדריות מצויינת, היא עצמה שירה לה'. וכאשר איננה בתנועה, אין לפנינו שירה. וכך הוא בכל פעולות הטבע] – מלבי"ם על יהושע י, סוף פסוק יב)

ללמד בני יהודה קשת – [יחוד המלחמה כשהיא ע"י קשת, או זכות התורה או זכות אבות] – אגדות ד' 55

כתובה על ספר הישר – [כי הישר אין לו תנועה לשום צד חוץ מהאמצע] - אגדות ד' 56

כתובה על ספר הישר - הנצי"ב, העמק דבר, פתיחה לספר בראשית

ויעמד השמש בחצי השמים - גבורות השם 13 (הקדמה שניה); אגדות ד' 55

ויעמד השמש בחצי השמים – [מובא בפרקי דר' אליעזר, פרק נא, שה' עשה מופת זה כדי שישראל לא יחללו את השבת. וצ"ע הרי במלחמת חובה (כמו לירש את א"י) מותר לחלל שבת. אלא כאן המלחמה היתה להציל את הגוים יושבי גבעון, ולכן היו צריכים לנס] – מהרש"א

ויעמד השמש בחצי השמים - מראית העין

ויעמד השמש בחצי השמים – [טעם לחילוקי הדיעות בענין שיעורי ההפסקה של מהלך החמה] - בן יהוידע (ד"ה ברם מהרש"א

כשם שעמדה לו חמה ליהושע כך עמדה לו חמה למשה – בן יהוידע, ד"ה שעות הוא דלא נפישן

מגופיה דקרא "אשר ישמעון שמעך ורגזו וחלו מפניך" (דברים ב, כה) – [צ"ע כי גם בעת קריעת ים סוף נתקיים רוגז לגוים כדכתיב "שמעו עמים ירגזון, חיל אחז יושבי פלשת" (שמות טו, יד). הישוב לזה כי כאן כתוב "מפניך" כלומר בנוכחותו של מנהיג ישראל. אבל בשירת הים רגזו וחלו אומות שהן רחוקות במקום, ולא נתקיים "מפניך"] – מהרש"א

"ידך בעורף אויביך" (בראשית מט, ח) – [רש"י פירש שמדובר בעורף של בעל הקשת, כאשר מושך חוט הקשת מול עיניו, והן לנגד העורף; אבל מהרש"א פירש שמדובר בעורף האויב הנס מפני היורה בקשת. ובא לברך את יהודה שאויביו ינוסו מפניו, ולא יצטרך להשתמש בחרב מקרוב]- מהרש"א

"ידיו רב לו" (דברים לג, ז) איזה היא מלחמה שצריכה ב' ידיים? זו קשת – [גם כי "רב" הוא קיצור "רובה קשת"] – מהרש"א

"למען דעת דורות בני ישראל ללמדם מלחמה" (שופטים ג, ב) – [כי כל עוד לא חטאו ישראל היה ה' לוחם מלחמותיהם. וכאשר נכשלו בחטא היו צריכים ללמוד תכסיסי מלחמה] – מהרש"א

דף כו

אזלו עבוד גניבתא עשרין ותרתין שנין – [יחודיות מספר כ"ב] – מהרש"א

מינים, מורידים ולא מעלים - מורה נבוכים, ח"ג פמ"א; הל' רוצח (פ"ד ה"י); הל' ממרים פ"ג ה"ג (עיי"ש פירוש רדב"ז ודברי מהר"י קאפח)

מינים - חזון איש, יו"ד, ב' סוף טז

דף כז
טרקיה חויא דרבנן דלית ליה אסותא - דברי שאול

דף כח
(תרופות שהובאו בתלמוד, ע"ע שבת סו: דברי המאירי; וב"מגן אברהם" לשו"ע או"ח סי' קע"ג שנשתנו הטבעים מאז. ועיין על כך ספרו של הרב נריה משה גוטל, "השתנות הטבעים בהלכה", מכון יחדיו, תשנ"ח)

דף כח ע"ב

דשורייני דעינא באובנתא דליבא תליא - נצח 56 (ט); דרך חיים 205 (פ"ד, קנאה, תאוה, כבוד)

דשורייני דעינא באובנתא דליבא תליא – מהרש"א

דף כט

השיאו לדבר אחר א"ל ישמעאל אחי היאך אתה קורא: "כי טובים דודיך מיין" (שיר השירים א, ב) – [ביאור לכמה פרטים בסוגיא לענין קריאה במסורת, ולענין איסורי הנאה וגזירות דרבנן] - מהרש"א

כי טובים דודיך מיין - הכתב והקבלה, סוף מאמר התורה (שבתחילת הספר), דף XIX

כי טובים דודיך מיין - שו"ת ריב"ש סי' רפ"ד

כי טובים דודיך מיין - תוספות יו"ט על המשנה (ע"ז ב, ה) וכן תפארת ישראל על המשנה פ"ב, ס"ק מ"ז

כי טובים דודיך מיין - גר"א, ליקוטים שבסוף שנות אליהו, לסדר משניות זרעים, מהד' "אל המקורות" (ומובא בקיצור בעץ יוסף)

כי טובים דודיך מיין - פתח עינים

כי טובים דודיך מיין – [מדוע כאשר רצה להשיא אותו לנושא אחר, בחר דוקא בפסוק זה? כי דברי סופרים הם חביבים, דוקא מפני שהעובר עליהם חייב מיתה. וזאת מפני חולשתם, כי יבואו אנשים לעבור עליהם. וזהו הטעם שאין לגלות טעם האיסור כאן, לבל יבואו לזלזל בדברי חכמים] - בן יהוידע

כי טובים דודיך מיין - תורה תמימה, שיר השירים א, ב (ס"ק כ); תוספת ברכה, שה"ש א, ב

דף לה

ערבים דברי סופרים, יין - תורה תמימה, שיר השירים א, ב (ס"ק כא)

השיאו לדבר אחר – [כל דבר חדש, נמצאים עוררין המבקרים ביקורת מכל הצדדים ולכן הרוצים בתקנה חדשה אינם נכנסים לויכוחים עד שנתיישן הדבר ונתקבלבפועל ע"י הציבור ואז אין לחשוש מהמקשים שאלות. כך חשש ר' יהושע שמתוךפלפולו של ר' ישמעאל יבואו לערער ולבטל קיום הגזירה. לכן השיאו לדבר אחר] - אור הישר

היאך אתה קורא "כי טובים דודיך מיין" (שיר השירים א, ב) – [בא לחבב בעיניו דברי סופרים (כפירושו של רש"י במשנה ורש"י על הסוגיא) והנה ברישא של הפסוק כתוב "ישקני מנשיקות פיך" ויש כאן רמז כי ע"י חישוק שפתיים האדם נושק לזולתו. כך רמז לו שישתוק ולא יפלפל בזה] – אור הישר (והוא מפנה לעיין בזה בדרשות הר"ן (דרוש שביעי), תשובות מהר"ח אור זרוע סי' י', שו"ת רשב"א ח"א סי' מג, עקידת יצחק (שער ששים)

ת"ח דומה לצלוחית של פלייטון. מגולה, ריחה נודף – [כלומר שאינו מעלים תורתו אלא מלמד לאחרים] - אגדות ד' 56

ת"ח דומה לצלוחית של פלייטון. מגולה, ריחה נודף – [צ"ע משום מה הזכירו "צלוחית"? היה צ"ל דומה לשמן ערב (סתם). אלא באו ללמד שבל יחזיק ת"ח תורתו לעצמו אלא יעביר מהצלוחית לעוד כלי קיבול. ואם ינהג כך, יהא ריחו נודף (כינוי למעשים טובים)] – מהרש"א

מלאך המות אוהבו – [כי מדריגת התורה למעלה ממדריגת מלאך המות] – אגדות ד' 56

"על כן עלמות אהבוך" (שיר השירים א, ג) – [כיצד דרשו חז"ל מאותו הפסוק שלש דרשות שונות] – מהרש"א ד"ה ולא עוד אלא שנוחל שני עולמות

דף מ

מסר עולמו לשומרים – הבונה

מסר עולמו לשומרים - דברי שאול

מסר עולמו לשומרים – [רביהבין מהמעשה הזה שהיה נצרך ליין תפוחים, והקב"ה הקדים רפואה למכה כי גוי אחד הכין כמות גדולה. והכל לשם להציל את הצדיק בעת מצוקתו. וזה מתקיים לא רק ביין, אלא בכל צרכיהם של בני ישראל] – בניהו [והרעיון הזה כתב הרמב"ם (הקדמה לפירוש המשנה, מהד' הגר"י קאפח, עמ' כד, ובש"ס וילנא, אחרי מסכת ברכות עמ' 110].