מקורות לפרק

דף מא

ג' דברים מעבירים האדם על דעתו ועל דעת קונו, גוים ורוח רעה ודקדוקי עניות – [צ"ע הרי מיד אח"כ אמרו "אין רואין פני גיהנם" ואם מעביר על דעת קונו, כיצד ינצל מגיהנם? אלא מדובר שישמור על עצמו שלא להתקלקל, וזהו בקושי גדול] – מהרש"א

למיבעי עליה רחמים – [ צ"ע כי גם על שאר יסורים יש לבקש רחמים. אבל על אלו יש לבקש לפני בוא היסורים, לפני שתיטרף עליו דעתו ולא יוכל אז להתפלל] - בן יהוידע

ג' אין רואים פני גיהנם – [תמיד מלמדים שבזכות המצוות אדם ניצול מגיהנם, וכאן אמרו מפני צערו. עוד יש לחלק שהמקיים מצוות ניצול מדין של גיהנם אבל בכל זאת עובר על פניו (כמ"ש שאברהם אבינו יושב שם ומציל כל מי שנימול (עירובין יט ע"א) אבל אלו שלושה אפילו אינם עוברים שם] – מהרש"א

ג' אין רואים פני גיהנם, מי שיש לו אשה רעה – [גם כאשר היא תתנגד לו בכל דבר, גם זו לטובתו של הבעל, כי ינצל ע"י זה מגיהנם. ולכן כל זה נכלל במאמר הפסוק "אעשה לו עזר כנגדו". הכנגדו הוא עצמו "עזר"] – ילקוט סופר, מובא ב"לקוטי בתר לקוטי" על יבמות סג ע"א (אמר המלקט: הרי לכן כתב "פלא יועץ", ערך: אהבת איש ואשה: "עול יסבול ויהיה עלוב ולא עולב ויקבל עליו דין שמים בשמחה, כי מה' אשה לאיש (מועד קטן יח ע"ב) ולפי מאמר חז"ל (עירובין מא ע"ב) שאמרו שמי שיש לו אשה רעה אינו רואה גיהנם, היה ראוי לבקש אשה רעה, אם היה יכול לעמוד בנסיון, לפי חומר דין גיהנם. וכיון שעמד בנסיון, לא יירש תרתי גיהנם, אלא יקבל באהבה ויקבל שכר טוב בעמלו" עכ"ל)

דף מג
שמעתות ע"י שד - נצח 137 (כח)

עבדים "הם" לישראל – [מלת "הם"] - בן יהוידע

שפופרת היה לו לר"ג - (על ידיעות מדעיות שהיו לחז"ל, ע"ע "אוצרות המוסר", ח"א עמ' 271-275 ונכפל ב"בית יחזקאל", הל' דעות, עמ' קכו-קכח)

דף מה
קעילה עיר הסמוכה לספר - מרומי שדה