מקורות לפרק

דף נג

ולא בר אוריין, אשא תכליה - דברי שאול

בר אוריין הוא - אגדות ד' 81

בר אוריין הוא - בניהו

אמרה כנסת ישראל החזק לי טובה – [מדוע פתח דוקא בדרשה זו?] - אגדות ד' 81 (ד"ה החזק לי, וד"ה לקדושים)

אמרה כנסת ישראל החזק לי טובה - בינה לעתים, עת לספוד, דרוש ד' להספד
אין אני מחזיק טובה אלא לאברהם, יצחק ויעקב – [כי לפעמים ישראל עוזבים את ה'] – אגדות ד' 81

אין אני מחזיק טובה אלא לאברהם, יצחק ויעקב – [כי הם הקדימו לפרסם אדנות ה' בעולמו עוד לפני שכנסת ישראל עשתה זאת] - מהרש"א

שהודיעוני בעולם תחילה – [כל אחד מהאבות היה תחילה בעולם לנסיון שלו] - בניהו

יבוא אדיר - אגדות ד' 81 (ב' פסקאות, סוף טור ימין, וסוף טור שמאל)

יבוא אדיר – [מדוע ישראל נקראו אדירים, כי הם מתחזקים בעבודת בוראם, נגד כל מפריע] – מהרש"א

מאדירים אלו מצרים וכו' באדירים אלו מים – [ביאור כיצד הם אדירים] – מהרש"א

מצרים נקראו "אדירים" - חיד"א, כסא דוד, דרוש ח'

מצרים נקראו "אדירים" - תורה תמימה, שמות טו, י (ס"ק יח)

יבוא ידיד – [יש כאן מול ימין ושמאל, ועוד דעת ויסוד] - אגדות ד' 81

יבוא טוב – [נבדל מן החומרי] - נתיב א' 150, 198 (גמ"ח, א : אמת, א); תפארת ישראל 41 (יב); דרך חיים 25, 78, 300 (פ"א, תורה עבודה וגמ"ח : פ"ב, ולא עם הארץ חסיד : וכן פ"ו, מ"ח דברים, מעמידו על האמת והשלום); אגדות ד' 81;-82; [משה מסולק מן המים, כמו שהצורה נבדל מהחומר] – גבורות השם 82, פרק יח

יבוא טוב – [יש טוב, ערב ומועיל. "טוב" הוא עצם הטוב ולא מפני עריבות או תועלת. וכך מעלתם של משה, תורה וישראל] – מהרש"א

יבוא טוב - חיד"א, כסא דוד, דרוש ח'

ויקבל טוב – [התורה נקראת טוב כי על ידה מטיבים לנו, אע"פ שתחילת קבלתה היא לנו לעול] – מהר"ל, תפארת ישראל, 23 פרק ו'; נצח ישראל 70 פרק יא

ויקבל טוב – ["טוב" מורה על דבר שהוא נבדל מן החומר. כי החומר הוא העדר ורע. ולכן נקראת התורה "לקח טוב"] – מהר"ל, תפארת ישראל 42 פרק יב

יבוא זה, זה משה – [לשון "זה" נאמרה על הצורה] – אגדות ד' 82; גבורות השם, 102 סוף פכ"ג

יבוא זה, זה משה – ["זה" מסמל דבר מיוחד וידוע, שאין אחר ראוי לכך אלא הוא. וכך היא מעלת משה, תורה וישראל] – מהרש"א

מה לידידי בביתי - נצח 100 (יט); [מדוע דוקא אברהם] - אגדות ד' 83

מה לידידי בביתי, "כי אכל את יעקב ואת נוהו השמו" (תהלים עט, ז) – [כיון ששפך ה' חמתו על עצים ואבנים, למה נהרגו? וענה כי לפי גודל החטא, היה די להענישם בגלות, ולא לכלות את כולם] - בן יהוידע

טייל עמו ארוכות וקצרות - יערות דבש (ח"א עמ' פ-פב, דרש ד')

שמא בשוגג? – [החטא בשוגג איננו לעצם האדם, כי עצם האדם הוא דעתו] – אגדות ד' 83

שמא בשוגג? – [כי כיון ששמע שנענשו "על עזבם את תורתי" (ירמיה ט, יא) אם כן דינם כעמי הארץ, שזדונותיהם כשגגות (ב"מ לג:). ענה לו ה' "עשותה המזימתה" שעדיין דינם כמזידים (הוספת המעתיק: כי פירוש "על עזבם" הוא רק שלא ברכו בתורה תחילה, אבל ידעו היטב דיני התורה, כי למדו)] - בן יהוידע

בשר קודש יעברו – מהר"ל, דרך חיים 135 (פ"ג, מיפר בריתו של אברהם)

בשר קודש יעברו מעליך" (ירמיה יא, טו) – [אברהם טען שימחל להם בזכות שקיים אברהם ברית מילה, אבל ה' ענה לו כי חטא שלהם ביטל זכות זו] – מהרש"א

בשר קודש יעברו – [אע"פ שנפתים אל החומר, אבל צורתם הנבדלת לא סרה מהם] – אגדות ד' 83

שמא חס ושלום אין להם תקנה? יצתה בת קול ואמרה לו "זית רענן יפה פרי תואר קרא ה' שמך" (ירמיה יא, טז) מה זית זו אחריתו בסופו, אף ישראל אחריתן בסופן – [תכליתו אינו אלא בסופו, כאשר נשתנה מלהיות זית ונהפך לשמן] – מהרש"א ד"ה וא"ל שמא חס ושלום אין להם תקנה

דבר גדול דברו המרגלים, "כי חזק הוא ממנו", אל תקרי ממנו אלא ממנו – [ודאי משום שהוציאו המרגלים דבה על הארץ כמשמעות הכתובים לא היה להם עונש כל כך להיות להם ע"י זה בכייה לדורות. אבל דבר דברו המרגלים כלפי מעלה 'כי חזק הוא ממנו' כביכול, בעון זה ודאי נגזרה בכייה לדורות] – מהרש"א ד"ה ומייתי דאר"ח

דבר גדול דברו המרגלים, "כי חזק הוא ממנו", אל תקרי ממנו אלא ממנו – עיין מפרשים על סוטה לה ע"א

"לקול המולה גדולה" (ירמיה יא, טז), קולך שמעתי וחמלתי עליהם – [חז"ל דרשו אות ה' כאילו היא אות ח', המולה, חמלה] – מהרש"א

ישתעבדו בארבע מלכיות – אשתשר [כי אלו מתנגדים לכח של אברהם, כמו במלחמתו נגד ד' מלכים] – אגדות ד' 84 ד"ה ואמר לו הקב"ה

אני אמרתי בזה אחר זה, עכשיו בבת אחת – מהרש"א

מה זית אין עליו נושרין לא בימות החמה ולא בימות הגשמים – [ימות הגשמים הוא משל לעולם הזה שהיו ימי שעבוד וכו'. "עלים" הם משל על ההמון של העם, כמ"ש עלים המה עמי הארץ (חולין צב ע"א)] – מהרש"א

למה נמשלו ישראל לזית, ע"י כתיתה – [אינו מוציא שמנו כי אם ע"י כתישה, כלומר יסורין] – אגדות ד' 84; מהרש"א ד"ה שמא ח"ו אין להם תקנה