מקורות לפרק

דף לט

מעלין בקודש ולא מורידין – [כי אין בקודש הפסד] - אגדות ד' 86

דף מא

ענשיתו על עשה? – [רק שאל על חוסר ציצית (נ"ל המלקט שהיא רשות, למישאיןלו בגד ד' כנפות, כמ"ש התוספות בערכין ב ע"ב ד"ה הכל חייבין בציצית), אבל על עשה גמור אפילו בית דין של מטה מכין אותו] – מהרש"א

בעידן ריתחא – ["בעידן ריתחא", כינוי לומר שמדת דין גמור שולטת בעולם. כי מוטל על האדם לקנות מעלה נוספת] - אגדות ד' 78

בעידן ריתחא – [כי מוטל על הצדיקים להגן על דורם בתפילה ובמצוות] – מהרש"א

בעידן ריתחא - בינה לעתים, עת תשובת השנה, דרוש ה' לשבת תשובה (קג)

בעידן ריתחא - גר"א (משלי י, יב)

דף מא ע"ב

אין "ציצית" אלא יוצא (מפרש רש"י: תלוי ויוצא מן הכנף משהו) – [כי כל המצוות שהאדם עושה, על ידם הוא בפועל"] – אגדות ד' 78

דף מג

וראיתם אותו וזכרתם - אגדות ד' 78-79 (ד"ה ראה מצוה זאת, וד"ה תניא וראיתם )

וראיתם אותו וזכרתם את כל מצוות ה' – [כלומר שיקרא קריאת שמע, כי היא שקולה ככל מצוות ה' מחמת אמונת היחוד, כמ"ש חבקוק (מכות כד ע"א "וצדיק באמונתו יחיה")] – מהרש"א

וראיתם אותו – [לשון יחיד, כי מוסב על חוט של תכלת] – מהרש"א

וראיתם אותו וזכרתם - תורה תמימה, במדבר טו, לט (ס"ק קכד-קכו)

וראיתם אותו וזכרתם – זהר ח"ג דף קעד ע"ב ודף קעה ע"א

ראה מצוה זו וזכור מצוה אחרת, ואיז זו? מצות כלאים – [דרשו זאת מפני סמיכות הפרשיות. וביאור מפני מה קשרה התורה ב' מצוות אלו יחדיו] – מהרש"א

כל הזריז במצוה זו זוכה ומקבל פני שכינה –

זוכה ומקבל פני שכינה – [שהאדם יוצא ממדריגתו החומרי ודבק בנבדל] – אגדות ד' 80

זוכה ומקבל פני שכינה - אור הישר ד"ה כל הזריז

חביבים ישראל שסיבבם במצוות - נתיב א' 122-124 (עבודה, טו)

חביבים ישראל שסיבבם במצוות - [תפילין של ראש מול הנשמה, ושל יד מול הלב, שם רוח חיים. והטלית לגוף האדם] - אגדות ד' 79

חביבים ישראל שסיבבם במצוות – [התפילין סביב לראש וליד, ציצית סביב לאדם בארבע פינות, והמזוזה על מחיצות הבית] – מהרש"א ד"ה חביבין ישראל

חביבים ישראל שסיבבם במצוות – [על לשון סיבוב והיקף] - יפה מראה על הירושלמי סוף ברכות

שבע ביום הללתיך – [חשבון של רש"י וקושיית מהרש"א עליו שהציצית נחשבת רק מצוה אחת, וחשבון אחר ע"פ סוד] - בן יהוידע

ערום בלא מצוות - זרע אברהם, על הספרי, סוף ואתחנן

ערום בלא מצוות - ברכי יוסף או"ח סי' ח, יא

ערום בלא מצוות – [מדוע לא נתקררה דעתו במה שנמצא שקיים בגופו "לא תקיפו פאת ראשכם" והשאיר פיאות?] - בן יהוידע

למנצח על השמינית – [מילה היא מצוה שמינית לאברהם, נוסף על ז' מצוות בני נח] - פי' חרדים, על ירושלמי, בסוף ברכות; מהרש"א ד"ה כנשזכר במילה

הכל בחיזוק שלא יחטא - רמב"ם, הל' מזוזה פ"ו, יג

הכל בחיזוק שלא יחטא – [שאר המצוות הן מגינות מהפורענות. אבל ג' מצוות אלו מגינות גם כן מהחטא] – מהרש"א

הכל בחיזוק שלא יחטא - גר"א (דברים לב, יא)

כל מי שיש לו תפילין בראשו וכו' הכל בחיזוק שלא יחטא – [צ"ע שהרי רואים אנו שגם אלו המניחים תפילין חוטאים הם לפעמים? אלא הלשון היא "תפילין בראשו" ולא "תפילין על ראשו". כי חייב הלובש לחשוב על התוכן הכתוב בתפילין, עליחוד הבורא, על השגחה, עלשכר ועונש (כמבואר בשו"ע או"ח סי' כה סעיף ה). שאם לא כן התפילין הם כמו מונחים על השולחן. והוא הדין ציצית, חייב הלובש להזכיר לעצמו חיוב קיום תרי"ג המצוות. ואז הם מועילים לו בהנחתם] – ענף יוסף, בשם "באר מים חיים" על פרשת משפטים, ופרשת תצוה (אמר המלקט: עיין שו"ת משיב דבר (להנצי"ב) ח"א סי' ו', שהמניח תפילין כל זמן שהסיח דעתו מהם אין לו מצוה בפועל של הנחת תפילין, וכל עוד שאינו עוסק בשחוק וקלות ראש, גם אין לו עבירה בהנחתם)

הכל בחיזוק שלא יחטא - אור הישר (ד"ה שנאמר והחוט המשולש)

"חונה מלאך ה' סביב ליראיו ויחלצם" (תהלים לד, ח) – ["כל מי שיש לו תפילין בראשו ובזרועו וציצית בבגדו ומזוזה בפתחו, מוחזק הוא שלא יחטא שהרי יש לו מזכירים רבים, והן הם המלאכים שמצילים אותו מלחטוא שנאמר "חונה מלאך ה' סביב ליראיו ויחלצם"] – רמב"ם, הלכות מזוזה, סוף פרק ששי

שקולה מצות ציצית ככל התורה - רבנו בחיי (במדבר טו, לח, במה' מוסד הרב קוק עמ' ק')

שקולה מצות ציצית ככל התורה – נתיבות עולם, עבודה, תחילת פרק טו); [ביאור באריכות] –
אגדות ד' 78-80 ד"ה ולפיכך שקולה וכו' וכן ד"ה תניא וראיתם אותו

שקולה מצות ציצית ככל התורה – [הענין שהשכר שלה מרובה, וכן העונש] – מהרש"א

שקולה מצות ציצית ככל התורה – [עיין מקורות רבים לענין זה] – אור הישר

תכלת דומה לים - אגדות ד' 79 (ד"ה והמצוה ליתן לבן ותכלת כנגד הקרן)

תכלת דומה לים וים דומה לכסא הכבוד – [כי הכסא הוא סמל למלכות ה' (כמליצת הכתוב: "רק הכסא אגדל ממך" (בראשית מא, מ). וכאשר האדם מקבל עליו עול מצוות, בזה מקבל עליו מלכות שמים] – מהר"ל, תפארת ישראל, 68 פרק כב (וכן כתב בגבורות השם, עמ' 323 פרק ע, שהכסא הוא סמל למלכות ה')

תכלת דומה לים, וים דומה לרקיע, ורקיע דומה לאבן ספיר, ואבן ספיר דומה לכסא הכבוד – [עולם התחתון דומה לים, שהיה מים במים; ועולם האמצעי דומה לעולם המלאכים (שהם ספיריים כאבן ספיר); ועולם העליון הוא הכסא] – מהרש"א על חולין פט ע"א ד"ה מפני שתכלת דומה לים

תכלת דומה לים, וים דומה לרקיע, ורקיע דומה לאבן ספיר, ואבן ספיר דומה לכסא הכבוד – [כוונתם שהאדם יעשה את המצוה לשם שמים] – מהרש"א, מנחות דף מג ע"ב

תכלת דומה לים – [עיין ירושלמי ברכות פ"א ה"ב: "ים דומה לעשבים, ועשבים לרקיע". ושם ב"מראה הפנים"] - אור הישר

ורקיע דומה לכסא הכבוד – [מזה נולד טעותו של קרח, בבואו לטעון כי טלית כולה תכלת תהיה פטורה מציצית. כי לא כמות התכלת קובעתאלא איכות. על חוט אחד נצטוינו ובזה מקיימים מצות ה'. אבל המוסיף על פי שכח אנושי טועה] – אור הישר

גדול עונשו של לבן מעונשו של תכלת – [למה נתנו משל על ב' עבדים ולא על עבד א'] - נצי"ב, העמק שאלה על שאילתות דר' אחאי גאון, קכז, ב

גדול עונשו של לבן מעונשו של תכלת –

חייב לברך בכל יום מאה ברכות – [כי רשות האדם נחשב עד עשרה. ומאה היא עשר פעם עשר. ואז יגיע האדם להכיר כי יש עליו עילה עליון על הכל ית"ש] - נתיב א' 122 (עבודה, סוף פרק יד); אגדות ד' 78

חייב לברך בכל יום מאה ברכות – עיין בטור, ובספר לבוש על שו"ע או"ח תחילת סי' מו טעמים לזה (ומובא בענף יוסף); וכן ערוך השולחן, או"ח תחילת סי' מו, ומקורו במהרש"א כאן. וע"ע אור הישר

חייב לברך בכל יום מאה ברכות - תוספת ברכה, דברים י, יב ד"ה בגמרא מנחות

חייב לברך בכל יום מאה ברכות - אור הישר, ד"ה אמנם מקור החיוב

שלא עשני בור וכו' א"ל כולי האי נמי? – [כי הבור הוא גרוע מאד. עיין פירוש מחודד של מהרש"א] – מהרש"א (ובירושלמי וכן בתוספתא מובא שיש לברך "שלא עשני בור". ויש בימינו הנוהגים לומר "בריך רחמנא מלכא דעלמא שלא עשני בור" כדי להודות לה')

שלא עשני עבד – ר"א אבן עזרא, במדבר ו, ז

שלא עשני עבד – מאירי על אבות, פרק ששי, בן חורין

שלא עשני עבד - ["שאע"פ שחוזרים ומשתעבדים... הרי הן בני חורין ומלכים גמורים שממליכים השכל על כל ההרגשות". וכן כתב עוד בהפטרה לשבת הגדול, ד"ה "ואשרו אתכם כל הגוים": "ישראל עצמם 'עבדי הם' (ויקרא כה, כב) וקנוים להש"י ואינם יכולים להמכר לצמיתות... תהיו אתם ארץ חפץ ואינכם ברשותכם להמכר ולהכנע לבני אדם, כי עבדי הם ולא עבדי אחשורוש"] - משך חכמה (שמות יב, יט)

שלא עשני עבד - ברוך שאמר (על סידור התפילה, דף ל', ממחבר "תורה תמימה")

דף מד

חלזון זה - על בירור זהות החלזון, מאמר הרב אליהו טבגר (כתב-עת מוריה, טבת תשנ"ב, דף עב)

לבן ותכלת – [שכר ועונש] - אגדות ד' 79

מעשה באדם אחד שהיה זהיר במצות ציצית - אגדות ד' 79-80

מעשה באדם אחד שהיה זהיר במצות ציצית - מהר"ל, דרשה לשבת הגדול 210

באו ד' ציציותיו וטפחו לו על פניו – [למה דוקא על פניו ולא על אבר אחר? אלא "סימן לעבירה, הדרוקן" (שבת לג.) וזה ניכר על פניו של אדם] - בן יהוידע (וכן ד"ה אמרה לו, העבודה)

עמדה וחילקה, שליש למלכות ושליש נטלה בידה – [עם ישראל נחשבו שליש, כי הם היושר שבאמצע, והגוים נוטים לקצוות] - אגדות ד' 80

מצוה אחת ציוה אלוהינו וציצית שמה, וכתוב בה 'אני ה' אלוהיכם' שני פעמים. אני הוא שעתיד ליפרע, ואני הוא שעתיד ליתן שכר. ועכשיו נדמו עלי כארבעה עדים – [כי מצוה זו מעידה על כך בשינוי בגדים מכל האומות שאנו עמו והוא אלוהינו, כמ"ש 'להיות לכם לאלוהים'] – מהרש"א ד"ה וכתיב בה

מצעות שהציעה לו באיסור - ר"ח שמואלביץ (ח"א, ד)

כל שאינו עושה לו ציצית בבגדו, עובר בחמשה עשה – ["זה דוקא אם הוא לבוש בבגד של ד' כנפות ואין בו ציצית, אבל אינו מחויב לקנות בגד כזה אם אין לו] – אור הישר בשם התוספות (מנחות מא ע"א ד"ה ענשיתו. וכן שו"ע או"ח סי' יז, סעיף ב' רמ"א). ועיין ישובו שם בד"ה ובמש"כ מיושבת סתירה עצומה ב(דברי) רש"י וכו' בענין אם ציצית חובת גברא או חובת חפצא, שרש"י כתב כך רק בתור פרשן ולא בתור פסקן

כל המניח תפילין מאריך ימים – [כי הם נגד הלב והמוח, ושם חיותו של אדם] - אגדות ד' 80; נתיב א' 104 (עבודה, ט); נצח 48 (ז); גבורות השם 146

כל המניח תפילין מאריך ימים – [יש נפקא מינה לדינא בזה. כי על קיום מצות עשה בית דין כופין לקיים. אבל מצוה ששכרה בצידה, אין כופין. ולכן במצוה זו לא יכופו. והוא הדין במצות מזוזה שכתוב בצידה שכר "למען ירבו ימיכם וימי בניכם"] - אור הישר

שנאמר "אדני עליהם יחיו ולכל בהן חיי רוחי, ותחלימני והחייני" (ישעיה לח, טז) – [כי על בית התפילין יש אות ש', ואות ד' בקשר של ראש, ואות יו"ד בקשר של תפילין של יד, הרי אותיות שד"י] – רבנו בחיי, כד הקמח, ערך: תפילין