מקורות לפרק

דף כז

בהמה שנבראת מן היבשה, הכשרה (ה' ראשונה מנוקדת סגול) בשני סימנים, דגים שנבראו מן המים הכשרם בולא כלום, עוף שנברא מן הרקק, הכשרו בסימן אחד – [טעם לכך ע"פ חכמת הטבע] – מהרש"א

דף לז

לא בא בפי בשר פיגול (מבהמה שהורה בה חכם) אשתשר, אי אמרת בשלמא שריא, היינון רבותיה דיחזקאל. אלא אי אמרת אסירא, מאי רבותיה דיחזקאל? – [צ"ע מהפסוק בדניאל (א, ח) "וישם דניאל על לבו אשר לא יתגאל בפתבג המלך וביין משתיו" ושם בודאי מדובר באיסור ממש ולא בדברי חסידות. ובכן מאי רבותיה? אלא כאן יחזקאל אמר כך על עצמו, משמע שיש לו בזה מעלה מיוחדת. ושם המקרא מספר אודות דניאל מה אירע לו] - אור הישר

לא הרהרתי ביום - מראית העין

לא אכלתי מבהמה שהורה בה חכם - פתח עינים

לא אכלתי מבהמה שלא הורמו מתנותיה – [מדוע בא רבי להוסיף על הדיעות הקודמות?] - בן יהוידע

דף מב

תפס הקב"ה מכל מין – [סימני טהרה בבהמות וחיות אינם הטעם האמיתי למה הן טהורות, אלא הם סימן היכר בלבד. והסיבה שהן טהורות, כי הקב"ה אחז בהן בזמן שהראה למשה] - אגדות ד' 94; רבי שמשון רפאל הירש, ביאור על התורה (ויקרא יא, ד. עמ' קנט)