המאור לאגדה

ביאור קצר על כל אגדות הש"ס ע"פ הרמב"ם והמאירי
מאת הר' שלמה ב"ר שלום ב"ר יעקב צדוק הי"ו

אפשר מלך יושב על כסא דין וספרי חיים וספרי מתים פתוחים לפניו וישראל יאמרו שירה? (י)

על פי אמרתם רשעים אפי' בחייהם קרוים מתים אפשר לבאר, שזהו ענין ספרי חיים ומתים כאן דהינו - צדיקים ורשעים.

מנין לעיקר שירה בפה וכו' איזהו עבודה שבשמחה ובטוב לבב זו שירה (י)

השירה בפה, גורמת לנחת רוח לגוף ולנפש, יותר משמחה מופשטת הבאה מבחוץ. כי בפה באים לידי ביטוי מוחשי, כל רגשותיו והמיות לבו.

שילוח היה מקלח מים והחריבוהו כדי שיתרבו מימיו ונמעטו (י)

הם סברו שבהחרבת מקורו, ישפע יותר ושיתרבו כמו כלכל סתום, ואינם מבינים שאם כן היה מוצא לו דרך להתפרץ ולצאת. וכמשל החכמה שאינה בהתהללות מן הפה ולחוץ, אלא תלויה בנביעה פנימית והתגלות פנימית מעצמה.

כנור של מקדש ז' נימין וכו' ושל ימות המשיח ח' נימין ושל עוה"ב י' נימין (יג)

כיון שרצו לרמוז על גודל השמחה לע"ל ובעה"ב, ביטאו וציירו זאת בנימי כנור של שמחת מצוה שהיתה במקדש, ששמחה של ימות המשיח תעלה על זו שהיתה במקדש, ושמחת הנפש במושכליה בעוה"ב גדולה היא עשרת מונים מכל שמחה רוחנית בעוה"ז.

אמר הקב"ה של ים פלט אותם ליבשה וכו' נחל קישון ערב בדבר זה. (טו)

כוונתם שמה שפלט הים גופות המתים ונחל קישון שיקעם ולא פלטם, שניהם מעשה נס נפלא. כי טבע הימים יותר להשקיע, והמעינות לפלוט.

מנין שלא ישנה אדם מאכסניא שלו, ומאומנות אבותיו? (טו)

לא נתכוונו אלא לזרז לאדם על דרך ארץ שיועיל לו לחיים שיתמיד באותו אכסניא כי יש בכך גומלים. וכן שיחזיק באומנות אבותיו כי אותה יקל לו לקנותה ויסתיע גם בנסיון וקשרים שכבר רכשו אבותיו.

עד היכן תכלית יסורין וכו' אפי' הושיט ידו לכיס ליטול ג', ועלו שנים (טז)

כל זה כדי לחנך לאדם ליתן דעתו על כל דבר שיארע לו שלא לפי רצונו, שיפשפש במעשיו ואל יתלה במקרה. ויתרה מזו שיראה בזה דרכי הוראה והערה מן השמים לו ושמא פורענות מזדמנת לו לבא עליו. וכמו שאמרו וכל כך למה, לפי שכל שעברו עליו מ' יום בלי יסורין קבל עולמו. או, פורענות מזדמנת לו.