מקורות לפרק

דף יד

דברים שבעל פה אי אתה רשאי לאומרם בכתב, ושבכתב אי אתה רשאי לאומרם על פה – עיין מפרשים על גיטין ס ע"ב

דף טו
מימות משה עד שמת יוסף בן יועזר - יערות דבש (ח"ב עמ' קח, תחילת ז')

יודע אני שאין בי כי אם עון אותו העז - פתח עינים

דף טז

שלושת אלפים הלכות נשתכחו – [ההשגות העמוקות שבתורה, הן שנשתכחו. והבלתי עמוקות כל כך, בהן נתרבו הספיקות] - אגדות ד' 144

אלף ות"ש גזירות שוות – אגדות ד' 144

לא בשמים היא - פתח עינים

לא בשמים היא - דברי שאול

מיד תשש כוחו של יהושע – [מפני עון שגרם להחליש דעתו של משה] – רש"י

מיד תשש כוחו של יהושע – [מפני עון שהתגאה, כלום הנחתיך שעה אחת? וכו'] – מהרש"א

מיד תשש כוחו של יהושע - יערות דבש (ח"א עמ' שיז, תחילת דרש י"ז)

נשתכחו ש' הלכות ונולדו לו שבע מאות ספקות - ר' צדוק, לקוטי מאמרים, 95-97

ועמדו עליו כל ישראל להורגו – ["עד שיאמר להם"] – רש"י

ועמדו עליו כל ישראל להורגו – ["משום שפשע, כיון שמשה היה עדיין חי והיה לו ממי לשאול"] – מהרש"א

אעפ"כ החזירן עתניאל בן קנז מתוך פלפולו – [חז"ל דרשו כך כי הפסוק לענין לכידת העיר מובא ב' פעמים, בספר יהושע ובספר שופטים, וקראו לעיר "קרית ספר". וכן "דביר" הוא מקום שהחכמים עוסקים בדברי תורה] – מהרש"א

"ותצנח מעל החמור" (יהושע טו, יח) – [כיון שהביטוי הזה כמיותר בפסוק דרשו ממנו שהיא תבעה מזונות כשם שהחמור נוהק מתוך רעבונו] – מהרש"א

וכלב בן קנז הוא - גר"א לדברי הימים א' (ב, ט)

יפונה שפינה עצמו מעצת מרגלים – עיין מפרשים על סוטה יא ע"ב

יפונה שפינה עצמו מעצת מרגלים - גר"א (דהי"א ב, יח)

יעבץ - צדקת הצדיק, ריג-ריד

אם ברך תברכני בפריה ורביה – [מדוע לא נוח לו לדרוש פסוק זה על לימוד התורה] – אגדות ד' 144

אם ברך תברכני – [לשון כפולה, על לימוד בגירסא ובעיון; או בנגלה ובנסתר; או ללמוד וכן ללמד לאחרים] – בניהו

שלא ישתכח תלמודי מלבי – [כמה סיבות יש להתבטל מלימוד תורה. אחד מהפיתויים הוא שהאדם חושש שמא ישכח מה שילמד, ולכן בשביל מה לו לטרוח?] – מהרש"א ד"ה הוא עתניאל

שיזדמנו לי ריעים כמותי – [בשביל מה "כמותי"? אלא אם הם גדולים ממני יתגאו עלי ואצטער. ואם אני גדול מהם, פן אכשל ואתגאה עליהם] - בניהו

רש ואיש תככים – מדרש ויק"ר לד' ד

רש ואיש תככים - אשתשר ספר חסידים, תתקמ"ו

רש ואיש תככים – [ה' נתן לו לזה תורה כדי שילמד לאחרים. ואם אינו מקיים כך, נוטלה הימנו] – אגדות ד' 144

רש ואיש תככים - שו"ת חתם סופר, חו"מ סי' קסד

רש ואיש תככים - תורה תמימה איכה א, ו "וילכו בלא כח"

שלא יהא בי מיחוש ראש ומיחוש אזנים ומיחוש עינים – [כי באברים אלו יש גם חושים רוחניים (כלומר שעל ידיהם האדם מבין בתורה]] – מהרש"א