יבמות פרק ד

תַּנְיָא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: לֹא יִשָּׂא אָדָם אִשָּׁה וְדַעְתּוֹ לְגָרְשָׁהּ, מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר: (משלי ג) "אַל תַּחֲרֹשׁ עַל רֵעֲךָ רָעָה".

מִשְׁנָה. הַיְבָמָה לֹא תַּחֲלֹץ וְלֹא תִּתְיַבֵּם, עַד שֶׁיֵּשׁ לָהּ שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים. וְכֵן כָּל שְׁאָר הַנָּשִׁים, לֹא יִתְאָרְסוּ וְלֹא יִנָּשְׂאוּ, עַד שֶׁיְּהוּ לָהֶן שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים. (ופרשו בגמרא: לא תתיבם: שמא יהיה הולד בן קימא, וקא פגע באסור אשת אח וכו'.)

פִּסְקָא. וְכֵן שְׁאָר כָּל הַנָּשִׁים וְכוּ'. בִּשְׁלָמָא יְבָמָה, כְּדַאֲמָרָן! אֶלָּא שְׁאָר כָּל הַנָּשִׁים, אַמַּאי? אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר שְׁמוּאֵל: מִשּׁוּם דְּאָמַר קְרָא: (בראשית יז) "לִהְיוֹת לְךָ לֵאלֹהִים וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ", לְהַבְחִין בֵּין זַרְעוֹ שֶׁל רִאשׁוֹן לְזַרְעוֹ שֶׁל שֵׁנִי. מַתִּיב רָבָא: לְפִיכָךְ גֵּר וְגִיּוֹרֶת צְרִיכִין לְהַמְתִּין שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים, הָכָא מַאי 'לְהַבְחִין' אִיכָּא? הָכָא נַמִּי אִיכָּא, לְהַבְחִין בֵּין זֶרַע שֶׁנִּזְרַע בִּקְדֻשָּׁה לְזֶרַע שֶׁלֹּא נִזְרַע בִּקְדֻשָּׁה:

הַהוּא דְּאָתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַב, אָמַר לְהוּ: כּוּתִי וְעֶבֶד הַבָּא עַל בַּת יִשְׂרָאֵל מַהוּ? אָמַר לֵיהּ: הַוָּלָד כָּשֵׁר. אָמַר לֵיהּ: הַב לִי בְּרַתָּךְ. לָא יָהִיבְנָא לָךְ! אָמַר רַב שִׁימִי בַּר חִיָּא לְרַב: אַמְרֵי אִינְשֵׁי: "גַּמְלָא בְּמָדַי אַקַּבָא רָקְדָא", הָא גַּמְלָא וְהָא קַבָא וְהָא מָדַי, וְלָא רָקְדָא? אָמַר לֵיהּ: אִי נִיהֲוֵי כִּיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן לָא יָהִיבְנָא לֵיהּ בְּרַתִּי! אָמַר לֵיהּ: אִי הֲוָה כִּיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן, אִי מַר לֹא יָהִיב לֵיהּ, אַחֲרִינִי יַהֲבֵי לֵיהּ. הַאי, אִי מַר לָא יָהִיב לֵיהּ, אַחֲרִינִי לָא יַהֲבֵי לֵיהּ. לָא הֲוָה קָא אָזִיל מִקַּמֵּיהּ, יָהִיב בֵּיהּ עֵינֵיהּ וְשָׁכִיב. וְאַף רַב מַתְנָה מוֹרֶה בָּהּ לְהֶתֵּירָא, וְאַף רַב יְהוּדָה מוֹרֶה בָּהּ לְהֶתֵּירָא, דְּכִי אָתָא לְקַמֵּהּ דְּרַב יְהוּדָה, אָמַר לֵיהּ: זִיל אִיטְמַר אוֹ נְסִיב בַּת מִינָךְ. וְכִי אָתָא לְקַמֵּהּ דְּרָבָא, אָמַר לֵיהּ: אוֹ גְּלִי אוֹ נָסִיב בַּת מִינָךְ:

תָּנוּ רַבָּנָן: גֵּר שֶׁמָּל וְלֹא טָבַל, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: הֲרֵי זֶה גֵּר, שֶׁכֵּן מָצִינוּ בַּאֲבוֹתֵינוּ שֶׁמָּלוּ וְלֹא טָבְלוּ. טָבַל וְלֹא מָל, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: הֲרֵי זֶה גֵּר, שֶׁכֵּן מָצִינוּ בָּאִמָּהוֹת שֶׁטָּבְלוּ וְלֹא מָלוּ. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: טָבַל וְלֹא מָל, מָל וְלֹא טָבַל, אֵינוֹ גֵּר עַד שֶׁיִּמּוֹל וְיִטְבֹּל. וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ נַמִּי, נֵילַף מֵאָבוֹת! וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר נַמִּי, נֵילַף מֵאִמָּהוֹת! וְכִי תֵּימָא וְכוּ':

תָּנוּ רַבָּנָן: מִי שֶׁבָּא וְאָמַר: גֵּר אֲנִי, יָכוֹל נְקַבְּלֶנּוּ? תַּלְמוּד לוֹמַר: 'אִתְּךָ', בְּמֻחְזָק לְךָ. בָּא וְעֵדָיו עִמּוֹ, מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: (ויקרא יט) "וְכִי יָגוּר אִתְּךָ גֵּר בְּאַרְצְכֶם", אֵין לִי אֶלָּא בָּאָרֶץ, בְּחוּץ־לָאָרֶץ מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: 'אִתְּךָ', בְּכָל מָקוֹם שֶׁאִתְּךָ. אִם כֵּן, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר: 'בָּאָרֶץ'? בָּאָרֶץ צָרִיךְ לְהָבִיא רְאָיָה, בְּחוּץ לָאָרֶץ אֵין צָרִיךְ לְהָבִיא רְאָיָה, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: בֵּין בָּאָרֶץ בֵּין בְּחוּץ לָאָרֶץ, צָרִיךְ לְהָבִיא רְאָיָה:

תָּנוּ רַבָּנָן: (דברים א) "וּשְׁפַטְתֶּם צֶדֶק בֵּין אִישׁ וּבֵין אָחִיו וּבֵין גֵּרוֹ", מִכָּאן אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: גֵּר שֶׁנִּתְגַּיֵּר בְּבֵית־דִּין, הֲרֵי זֶה גֵּר. בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ, אֵינוֹ גֵּר. מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁבָּא לִפְנֵי רַבִּי יְהוּדָה, וְאָמַר לוֹ: נִתְגַּיַּרְתִּי בֵּינִי לְבֵין עַצְמִי, אָמַר לוֹ: יֵשׁ לְךָ עֵדִים? אָמַר לוֹ: לָאו. יֵשׁ לְךָ בָּנִים? אָמַר לוֹ: הֵן. אָמַר לוֹ: נֶאֱמָן אַתָּה לִפְסֹל אֶת עַצְמְךָ, וְאִי אַתָּה נֶאֱמָן לִפְסֹל אֶת בָּנֶיךָ:

תָּנוּ רַבָּנָן: גֵּר שֶׁבָּא לְהִתְגַּיֵּר בַּזְּמַן הַזֶּה, אוֹמְרִים לוֹ: מָה רָאִיתָ [שֶׁבָּאתָ] לְהִתְגַּיֵּר? אִי אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁיִּשְׂרָאֵל בַּזְּמַן הַזֶּה, דְּווּיִים, דְּחוּפִים, סְחוּפִים, וּמְטֹרָפִים, וְיִסּוּרִין בָּאִים עֲלֵיהֶם? אִי אָמַר: יוֹדֵעַ אֲנִי וְאֵינִי כְּדַאי, מְקַבְּלִין אוֹתוֹ מִיָּד, *) וּמוֹדִיעִין אוֹתוֹ מִקְצָת מִצְווֹת קַלּוֹת וּמִקְצָת מִצְווֹת חֲמוּרוֹת. מַאי טַעְמָא? דְּאִי פָּרִישׁ נִפְרֹשׁ. דְּאָמַר רַבִּי חֶלְבּוֹ: קָשִׁים גֵּרִים לְיִשְׂרָאֵל כְּסַפַּחַת, דִּכְתִיב: (ישעיה יד) "וְנִלְוָה הַגֵּר עֲלֵיהֶם וְנִסְפְּחוּ עַל בֵּית יַעֲקֹב". וּמוֹדִיעִין אוֹתוֹ עֲוֹן לֶקֶט, שִׁכְחָה, וּפֵאָה, וּמַעֲשֵׂר עָנִי. מַאי טַעְמָא? אָמַר רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: בֶּן־נֹחַ נֶהֱרָג עַל פָּחוֹת מִשָּׁוֶה פְּרוּטָה, וְלֹא נִתָּן לְהִשָּׁבוֹן. וּמוֹדִיעִין אוֹתוֹ עָנְשָׁן שֶׁל מִצְווֹת, אוֹמְרִים לוֹ: הֱוֵי יוֹדֵעַ שֶׁעַד שֶׁלֹּא בָּאתָ לְמִדָּה זוֹ, אָכַלְתָּ חֵלֶב אִי אַתָּה עָנוּשׁ כָּרֵת, חִלַּלְתָּ שַׁבָּת אִי אַתָּה עָנוּשׁ סְקִילָה, עַכְשָׁיו, אָכַלְתָּ חֵלֶב אַתָּה עָנוּשׁ כָּרֵת, חִלַּלְתָּ שַׁבָּת אַתָּה עָנוּשׁ סְקִילָה. וּכְשֵׁם שֶׁמּוֹדִיעִין אוֹתוֹ עָנְשָׁן שֶׁל מִצְווֹת, כָּךְ מוֹדִיעִין אוֹתוֹ מַתַּן שְׂכָרָן. אוֹמְרִים לוֹ: הֱוֵי יוֹדֵעַ שֶׁהָעוֹלָם הַבָּא אֵינוֹ עָשׂוּי אֶלָּא לַצַּדִּיקִים, וְיִשְׂרָאֵל בַּזְּמַן הַזֶּה, אֵינָם יְכוֹלִים לְקַבֵּל לֹא רֹב טוֹבָה, וְלֹא רֹב פֻּרְעָנוּת. וְאֵין מַרְבִּין עָלָיו, וְאֵין מְדַקְדְּקִין עָלָיו. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: מַאי קְרָאָה? דִּכְתִיב: (רות א) "וַתֵּרֶא כִּי מִתְאַמֶּצֶת הִיא לָלֶכֶת אִתָּהּ וַתֶּחְדַּל לְדַבֵּר אֵלֶיהָ". אָמְרָה לָהּ: אָסִיר לָן תְּחוּם שַׁבָּת, (שם) "בַּאֲשֶׁר תֵּלְכִי אֵלֵךְ". אָסִיר לָן יִחוּד, "בַּאֲשֶׁר תָּלִינִי אָלִין", מִפְּקְדִנָּןתַּרְיַ"ג מִצְווֹת; "עַמֵּךְ עַמִּי". אֲסִיר לָן עֲבוֹדָה־זָרָה; "וֵאלֹהַיִךְ אֱלֹהָי". אַרְבַּע מִיתוֹת נִמְסְרוּ לְבֵית־דִּין, "בַּאֲשֶׁר תָּמוּתִי אָמוּת". שְׁנֵי קְבָרִים נִמְסְרוּ לְבֵית־דִּין, "וְשָׁם אֶקָּבֵר". מִיָּד, "וַתֵּרֶא כִּי מִתְאַמֶּצֶת הִיא" וְגוֹ':

תָּנוּ רַבָּנָן: (דברים כא) "וְעָשְׂתָה אֶת צִפָּרְנֶיהָ". רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: תָּקוּץ, רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: תְּגַדֵּל. תָּנוּ רַבָּנָן: (שם) "וּבָכְתָה אֶת אָבִיהָ וְאֶת אִמָּהּ" רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אָבִיהָ, אָבִיהָ מַמָּשׁ, אִמָּהּ, אִמָּהּ מַמָּשׁ. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: אָבִיהָ וְאִמָּהּ זוֹ עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: (ירמיה ב) "אוֹמְרִים לָעֵץ אָבִי אַתָּה" וְגוֹ':

תַּנְיָא, רַבִּי חֲנַנְיָא בְּנוֹ שֶׁל רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: מִפְּנֵי מַה גֵּרִים בַּזְּמַן הַזֶּה מְעֻנִּיםוְיִסּוּרִין בָּאִין עֲלֵיהֶם? מִפְּנֵי שֶׁלֹּא קִיְּמוּ שֶׁבַע מִצְווֹת שֶׁקִּבְּלוּ בְּנֵי נֹחַ. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: גֵּר שֶׁנִּתְגַּיֵּר, כְּקָטָן שֶׁנּוֹלַד דָּמִי, אֶלָּא מִפְּנֵי מַה מְּעֻנִּין? לְפִי שֶׁאֵין בְּקִיאִין בְּדִקְדּוּקֵי מִצְווֹת כְּיִשְׂרָאֵל. אַבָּא חָנָן אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֶלְעָזָר: לְפִי שֶׁאֵין עוֹשִׂין מֵאַהֲבָה אֶלָּא מִיִּרְאָה. אַחֵרִים אוֹמְרִים: מִפְּנֵי שֶׁשִּׁהוּ עַצְמָן לְהִכָּנֵס תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה. אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ, וְאִי־תֵּימָא רַבִּי חֲנִינָא: מַאי קְרָאָהּ? (רות ב) "יְשַׁלֵּם ה' פָּעֳלֵךְ וּתְהִי מַשְׂכֻּרְתֵּךְ שְׁלֵמָה מֵעִם ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בָּאת לַחֲסוֹת" וְגוֹ':

תַּנְיָא, שִׁמְעוֹן בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר: מָצָאתִי מְגִלַּת יוֹחֲסִין בִּירוּשָׁלַיִם, וְכָתוּב בָּה: אִישׁ פְּלוֹנִי מַמְזֵר מֵאֵשֶׁת־אִישׁ. וְכָתוּב בָּהּ: מִשְׁנַת רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב קַב וְנָקִי. וְכָתוּב בָּהּ: מְנַשֶּׁה הָרַג אֶת יְשַׁעְיָה. אָמַר רָבָא: מֵידַן דַּיְנֵיהּ וְקַטְלֵיהּ. אָמַר לֵיהּ: מֹשֶׁה רַבְּךָ אָמַר: (שמות לג) "כִּי לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי", וְאַתָּה אָמַרְתָּ: (ישעיה ו) "וָאֶרְאֶה אֶת ה' יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רָם וְנִשָּׂא". מֹשֶׁה רַבְּךָ אָמַר: (דברים ד) "מִי כַּה' אֱלֹהֵינוּ בְּכָל קָרְאֵנוּ אֵלָיו", וְאַתָּה אָמַרְתָּ: (ישעיה נה) "דִּרְשׁוּ ה' בְּהִמָּצְאוֹ, קְרָאוּהוּ" וְגוֹ'. מֹשֶׁה רַבְּךָ אָמַר: (שמות כג) "אֶת מִסְפַּר יָמֶיךָ אֲמַלֵּא", וְאַתָּה אָמַרְתָּ: (מ"ב כ) "וְהוֹסַפְתִּי עַל יָמֶיךָ חֲמֵשׁ־עֶשְׂרֵה שָׁנָה". אָמַר יְשַׁעְיָה: יָדַעְנָא בֵּיהּ דְּלָא מְקַבֵּל מַה דְּאֵימָא לֵיהּ, וְאִי אֵימָא לֵיהּ, לִישַׁוְיֵהּ מֵזִיד. אָמַר שֵׁם אִיבְלַע בְּאַרְזָא, אַתְיוּהָ לְאַרְזָא וְנַסָרוּהוּ, כִּי מָטָא לַהֲדֵי פּוּמָא, נָח נַפְשֵׁיהּ, מִשּׁוּם דְּאָמַר: (ישעיה ו) "וּבְתוֹךְ עַם טְמֵא שְׂפָתַיִם אָנֹכִי יֹשֵׁב". מִכָּל מָקוֹם קָשׁוּ קְרָאֵי אַהֲדָדֵי? "וָאֶרְאֶה אֶת ה'", כִּדְתַנְיָא: כָּל הַנְּבִיאִים נִסְתַּכְּלוּ בְּאַסְפַּקְלַרְיָא שֶׁאֵינָהּ מְאִירָה, מֹשֶׁה רַבֵּנוּ נִסְתַּכֵּל בְּאַסְפַּקְלַרְיָא הַמְּאִירָה. (שם נה) "דִּרְשׁוּ ה' בְּהִמָּצְאוֹ", הָא, בְּיָחִיד הָא, בְּצִבּוּר. וְיָחִיד אֵימַת? אָמַר רַב נַחְמָן, אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהָ: אֵלּוּ עֲשָׂרָה יָמִים שֶׁבֵּין רֹאשׁ־הַשָּׁנָה לְיוֹם־הַכִּפּוּרִים. "אֶת מִסְפַּר יָמֶיךָ אֲמַלֵּא", תַּנָּאֵי הִיא, דְּתַנְיָא: "אֶת מִסְפַּר יָמֶיךָ אֲמַלֵּא", אֵלּוּ שְׁנֵי דּוֹרוֹת, זָכָה, מַשְׁלִימִין לוֹ, לֹא זָכָה, פּוֹחֲתִין לוֹ, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: זָכָה, מוֹסִיפִין לוֹ, לֹא זָכָה, פּוֹחֲתִין לוֹ. אָמְרוּ לוֹ לְרַבִּי עֲקִיבָא: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר "וְהוֹסַפְתִּי עַל יָמֶיךָ חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה"! אָמַר לָהֶם: מִשֶּׁלּוֹ הוֹסִיפוּ לוֹ. תֵּדַע, שֶׁהֲרֵי נָבִיא עוֹמֵד וּמִתְנַבֵּא: (מ"א יג) "הִנֵּה בֵן נוֹלָד לְבֵית דָּוִד, יֹאשִׁיָּהוּ שְׁמוֹ", וַעֲדַיִן לֹא נוֹלַד מְנַשֶּׁה. וְרַבָּנָן, מִי כְּתִיב: "נוֹלָד מֵחִזְקִיָּה"? "לְבֵית דָּוִד" כְּתִיב! אִי מֵחִזְקִיָּה נוֹלָד, אִי מֵאִינַשׁ אַחֲרִינָא: