כתובות פרק ט

הַהוּא דְּאָמַר לֵיהּ: 'נְכָסַי לְטוֹבִיָּה', שָׁכִיב וְכוּ'. אַתּוּ שְׁנֵי טוֹבִיָּה, שָׁכֵן וְתַלְמִיד חָכָם, תַּלְמִיד חָכָם קוֹדֵם. קָרוֹב וְתַלְמִיד חָכָם, תַּלְמִיד חָכָם קוֹדֵם. אִבָּעְיָא לְהוּ: שָׁכֵן וְקָרוֹב, מַאי? תָּא שְׁמַע: (משלי כז) "טוֹב שָׁכֵן קָרוֹב מֵאָח רָחוֹק", שְׁנֵיהֶם קְרוֹבִים, שְׁנֵיהֶם שְׁכֵנִים, שְׁנֵיהֶם תַּלְמִידֵי חֲכָמִים? "שׁוּדָא דְּדַיְּנֵי":