נדרים פרק יא

אָמַר שְׁמוּאֵל: עִרְבּוּבִיתָא דְּרֵישָׁא, מַתְּיָא לִידֵי עַוִירָא. עִרְבּוּבִיתָא דְּמָאנֵי, מַתְּיָא לִידֵי שַׁעֲמִימוּתָא. עִרְבּוּבִיתָא דְּגוּפָא, מַתְּיָא לִידֵי שִׁיחְנֵי וְכִיבֵי. שָׁלְחוּ מִתָּם: הִזָּהֲרוּ בְּעִרְבּוּבִיתָא, הִזָּהֲרוּ בַּחֲבוּרָה, הִזָּהֲרוּ בִּבְנֵי עֲנִיִּים, שֶׁמֵּהֶם תֵּצֵא תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: (במדבר כד) "יִזַּל מַיִם מִדָּלְיָו", (מדלים) שֶׁמֵּהֶם תֵּצֵא תּוֹרָה, וּמִפְּנֵי מָה אֵין [מְצוּיִין] תַּלְמִידֵי חֲכָמִים (יוצאין) [לָצֵאת] מִבְּנֵי תַּלְמִידֵי חֲכָמִים? אָמַר רַב יוֹסֵף: שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ: תּוֹרָה יְרוּשָׁה הִיא לָהֶם. רַב שִׁישָׁא בְּרֵיהּ דְּרַב אִידִי אָמַר: כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְגַּדְּרוּ עַל הַצִּבּוּר. מַר זוּטְרָא אָמַר: מִפְּנֵי שֶׁהֵן (מתגדרין) [מִתְגַבְּרִין] עַל הַצִּבּוּר. רַב אַשִׁי אָמַר: מִשּׁוּם דְּקָרוּ לְאִינְשֵׁי, 'חַמְרֵי'. רַבִינָא אָמַר: שֶׁאֵין מְבָרְכִין בַּתּוֹרָה תְּחִלָּה. דְּאָמַר רַב יְהוּדָה, אָמַר רַב: מַאי דִּכְתִיב: (ירמיה ט) "מִי הָאִישׁ הֶחָכָם וְיָבֵן אֶת זֹאת". דָּבָר זֶה נִשְׁאַל לַחֲכָמִים, וְלַנְּבִיאִים, וּלְמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, וְלֹא פֵּרְשׁוּהוּ. עַד שֶׁפֵּרְשׁוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעַצְמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: (שם) "וַיֹאמֶר ה': עַל עָזְבָם אֶת תּוֹרָתִי" וְגוֹ'. הַיְנוּ: "לֹא שָׁמְעוּ בְקוֹלִי", וְהַיְנוּ: "לֹא הָלְכוּ בָהּ"? אָמַר רַב יְהוּדָה, אָמַר רַב: שֶׁלֹּא בֵּרְכוּ בַּתּוֹרָה תְּחִלָּה.
אִיסִי בַּר יְהוּדָה לָא אָתָא לִמְתִיבְתָּא דְּרַבִּי יוֹסֵי תְּלָתָא יוֹמֵי, אַשְׁכְּחֵיהּ וַרְדִימוּס בְּרַבִּי יוֹסֵי, אָמַר לֵיהּ: מַאי טַעְמָא לָא אַתִּי מַר לְבֵי מִדְרָשָׁא דְּאַבָּא הָא תְּלָתָא יוֹמִין? אָמַר לֵיהּ: כִּי טַעֲמֵיהּ דַּאֲבוּךְ לָא יָדַעְנָא, הֵיכָא אִיתָאִי? אָמַר לֵיה: לֵימָא מַר מַאי קָאָמַר לָךְ, דִּלְמָא יָדַעְנָא טַעֲמֵיהּ. אָמַר לֵיהּ: הָא דְּתַנְיָא, רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: כְּבִיסָתָן קוֹדֵם לְחַיֵּי אֲחֵרִים, קְרָא מְנָא לָן? אָמַר לֵיהּ: דִּכְתִיב: (במדבר לה) "וּמִגְרְשֵׁיהֶם יִהְיוּ לִבְהֶמְתָּם" וְגוֹ'. מַאי 'חַיָּתָם', אִילֵימָא חַיָּה, וַהֲלֹא חַיָּה בִּכְלַל בְּהֵמָה הִיא? אֶלָּא מַאי 'חַיָּתָם'? חַיּוּתָם מַמָּשׁ, פְּשִׁיטָא? אֶלָּא לָאו כְּבִיסָה, (והאיכא) [דְּהָא אִיכָּא] צַעֲרָא דְּעִרְבּוּבִיתָא.

הַהוּא גַּבְרָא דְּאִיתְּסַר הֲנָיָה דְּעָלְמָא עֲלֵיהּ, אִי נָסִיב אִיתְּתָא, כִּי לָא תַּנִינָא הִלְכְתָא. רָהִיט בְּגַפָּא וְתוּבְלְיָא, וְלָא מָצִי לְמִיתְּנָא. אָתָא רַב אַחָא בַּר רַב הוּנָא וְשַׁבְּשֵׁיהּ, וְאִינְסִיב אִיתְּתָא, וְשַׁרְקֵי טִינָא, וְאַתְּיֵי לְקַמֵּיהּ דְּרַב חִסְדָּא. אָמַר רָבָא: מַאן חַכִּים לְמֶעֱבַד כִּי הָא מִלְּתָא? אִי לָאו דְּרַב אַחָא בַּר רַב הוּנָא, דְּגַבְרָא רַבָּה הוּא.

הַהוּא נוֹאֵף דְּעַל לְגַבֵּי דְּהַאי אִינְתְּתָא. אָתָא גַּבְרָא, סָלִיק נוֹאֵף אֵיתִיב בִּכְלָאֵי בָּבָא, הֲוָה מַחְתָּן תַּחְלֵי תַּמָּן, וְטַעֲמִינוּן חִוְיָא. בָּעִי מָרִיהּ דְּבֵיתָא לְמֵיכַל מִן הַהוּא תַּחְלֵי בְּלָא דַּעְתָּא דְּאִינְתְּתָא. אָמַר לֵיהּ הַהוּא נוֹאֵף: לָא תֵּיכוּל מִנְהוֹן, דְּטַעֲמִינוּן חִוְיָא. אָמַר רָבָא: אִינְתְּתֵיהּ שַׁרְיָא, אִם אִיתָא דְּעָבַר אִיסוּרָא, נִיחָא לֵיהּ דְּלֵיכוּל וְלֵימוּת, דִּכְתִיב: (יחזקאל כג) ("אנשי דמים") ["כִּי] נִאֵפוּ וְדָם בִּידֵיהֶן". פְּשִׁיטָא? מַהוּ דְּתֵימָא: אִיסוּרָא עָבִיד, וְהַאי דְּאָמַר לֵיהּ, דְּנִיחָא לֵיהּ דְּלָא לֵימוּת בַּעַל, דְּתֶהֱוֵי אִינְתְּתָא עִילוּיֵהּ: (משלי ט) "מַיִם גְּנוּבִים יִמְתָּקוּ וְלֶחֶם סְתָרִים יִנְעָם". קָא מַשְׁמַע לָן.

הַדְרָן עֲלָךְ וְאֵלּוּ נְדָרִים וּסְלִיקָא לָהּ מַסֶּכֶת נְדָרִים