שבת פרק ז

אָמַר רַב הוּנָא: הָיָה מְהַלֵּךְ (בדרך או) בַּמִּדְבָּר, וְאֵינוֹ יוֹדֵע אֵימָתַי שַׁבָּת, מוֹנֶה שִׁשָּׁה יָמִים, וּמְשַׁמֵּר יוֹם אֶחָד. חִיָּא בַּר רַב אוֹמֵר: מְשַׁמֵּר יוֹם אֶחָד, וּמוֹנֶה שִׁשָּׁה (ימים). בְּמַאי קָמִיפְלְגֵי? מַר סָבַר, כִּבְרִיָּתוֹ שֶׁל עוֹלָם, וּמַר סָבַר, כְּאָדָם הָרִאשׁוֹן.

כִּי אָתָא רַב דִּימִי, אָמַר: שַׁבְּתָא דְּרַב בֵּיבָי הֲוָאִי, וְאִיקְלְעוּ רַב אַמִי וְרַב אַסִי; שָׁדָא קַמַּיְהוּ כַּלְכָּלָה דְּפֵירֵי, וְלָא יָדַעְנָא אִי מִשּׁוּם דְּסָבַר: אֹכֶל מִתּוֹךְ פְּסֹלֶת, אָסוּר. אִי מִשּׁוּם, 'עַיִן־יָפָה' הוּא דִּמְכַוִּין.

הַקּוֹשֵׁר וְהַמַּתִּיר. קְשִׁירָה בַּמִּשְׁכָּן הֵיכָא הֲוָאִי? אָמַר רָבָא: שֶׁכֵּן קוֹשְׁרִים בִּיתֵדוֹת אֹהָלִים. [אָמַר לֵיהּ אַבַּיֵּי]: קוֹשְׁרִים?! הַהוּא, קֶשֶׁר עַל מְנָת לְהַתִּיר הוּא! אֶלָּא אָמַר אַבַּיֵּי: שֶׁכֵּן אוֹרְגֵי יְרִיעוֹת שֶׁנִּפְסַק לָהֶם נִימָא, קוֹשְׁרִין אוֹתָהּ. אָמַר לֵיהּ רָבָא: תֵּרַצְתָּ 'קוֹשֵׁר', 'מַתִּיר', מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? וְכִי תֵּימָא: דְּאִי מִתְרַמִּי לֵיהּ תְּרֵי חוּטֵי קְשֻׁרֵי בַּהֲדֵי הֲדָדֵי, שָׁרִי חַד וְקָטַר חַד, הַשְׁתָּא, לִפְנֵי מֶלֶךְ בָּשָׂר־וָדָם אֵין עוֹשִׂין כֵּן! לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, עוֹשִׂים? אֶלָּא, אָמַר רָבָא, וְאִיתֵימָא רַבִּי אִלָעִאי: שֶׁכֵּן צָדֵי חִלָּזוֹן, קוֹשְׁרִים וּמַתִּירִים.

אָמַר רַב זוּטְרָא בַּר טוֹבִיָּה, אָמַר רַב: הַמּוֹתֵח חוּט שֶׁל תְּפִירָה בְּשַׁבָּת, חַיָּב חַטָּאת, וְהַלּוֹמֵד דָּבָר אֶחָד מִן הָאַמְגּוּשׁ, חַיָּב מִיתָה, וְהַיּוֹדֵע לְחַשֵׁב תְּקוּפוֹת וּמַזָּלוֹת וְאֵינוֹ חוֹשֵׁב, אָסוּר לְסַפֵּר הֵימֶנּוּ. (מגושתא) ['אַמְגּוּשָׁא'], רַב וּשְׁמוּאֵל, חַד אָמַר: 'חַרְשֵׁי', וְחַד אָמַר: 'גִּדּוּפֵי'. תִּסְתַּיֵּם דְּרַב אָמַר: 'גִּדּוּפֵי', דְּאָמַר רַב זוּטְרָא בַּר טוֹבִיָּה, אָמַר רַב: הַלּוֹמֵד דָּבָר אֶחָד מִן הָאַמְגּוּשׁ, חַיָּב מִיתָה, דְּאִי סַלְקָא דַּעְתָּךְ, 'חַרְשֵׁי', וְהָכְּתִיב: (דברים יח) "לֹא תִלְמַד לַעֲשׂוֹת", אֲבָל אַתָּה לָמֵד לְהָבִין וּלְהוֹרוֹת, תִּסְתַּיֵּם.

אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן פָּזִי, אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי מִשּׁוּם בַּר קַפָּרָא: כָּל הַיּוֹדֵעַ לְחַשֵׁב בִּתְקוּפוֹת וּמַזָּלוֹת וְאֵינוֹ חוֹשֵׁב, עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר: (ישעיה ה) "וְאֵת פֹּעַל ה' לֹא יַבִּיטוּ, וְמַעֲשֵׂה יָדָיו לֹא רָאוּ". אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי, [אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן]: מִנַּיִן, שֶׁמִּצְוָה עַל אָדָם לְחַשֵּׁב תְּקוּפוֹת וּמַזָּלוֹת? שֶׁנֶּאֱמַר: (דברים ד) "וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם, כִּי הִיא חָכְמַתְכֶם וּבִינַתְכֶם לְעֵינֵי הָעַמִּים". אֵי זוֹ הִיא חָכְמָה וּבִינָה שֶׁהִיא לְעֵינֵי הָעַמִּים? הֱוֵי אוֹמֵר: זֶה חִשּׁוּב תְּקוּפוֹת וּמַזָּלוֹת.