אגדות חז"ל | חולין פרק ו

תָּנוּ רַבָּנָן: (דברים יב) "כִּי יַרְחִיב ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת גְּבֻלְךָ" וְגוֹ'. לִמְּדָה תּוֹרָה דֶּרֶךְ אֶרֶץ, שֶׁלֹּא יֹאכַל אָדָם בָּשָׂר אֶלָּא לְתֵאָבוֹן. יָכוֹל יִקַּח אָדָם מִן הַשּׁוּק וְיֹאכַל? תַּלְמוּד לוֹמַר: (שם) "וְזָבַחְתָּ מִבְּקָרְךָ וּמִצֹּאנְךָ". יָכוֹל יִזְבַּח כָּל בְּקָרוֹ וְיֹאכַל? כָּל צֹאנוֹ וְיֹאכַל? תַּלְמוּד לוֹמַר: 'מִבְּקָרְךָ', וְלֹא 'כָּל־בְּקָרְךָ', 'מִצֹּאנְךָ', וְלֹא 'כָּל־צֹאנְךָ'. מִכָּאן אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה: מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מָנֶה, יִקַּח לְפָסוֹ לִיטְרָא יָרָק. עֲשָׂרָה מָנֶה, יִקַּח לְפָסוֹ לִיטְרָא דָּגִים. חֲמִשִּׁים מָנֶה, יִקַּח לְפָסוֹ לִיטְרָא בָּשָׂר. מֵאָה מָנֶה, יִשְׁפְּתוּ לוֹ קְדֵרָה בְּכָל יוֹם. וְאִינָךְ אֵימַת? מֵעֶרֶב שַׁבָּת לְעֶרֶב שַׁבָּת. אָמַר רַב: צְרִיכִין אָנוּ לָחוּשׁ לְדִבְרֵי זָקֵן. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אַבָּא, מִמִּשְׁפַּחַת בְּרִיאִים הֲוָה, אֲבָל כְּגוֹן אָנוּ, מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ פְּרוּטָה בְּתוֹךְ (ביתו) [כִּיסוֹ], יְרִיצֶנָּה לְחֶנְוָנִי. אָמַר רַב נַחְמָן: כְּגוֹן אָנוּ לוֹוִין וְאוֹכְלִין. (משלי כז) "כְּבָשִׂים לִלְבוּשֶׁךָ", מִגֵּז כְּבָשִׂים יְהִי מַלְבּוּשְׁךָ, (שם) וּמְחִיר שָׂדֶה עַתּוּדִים", לְעוֹלָם יִמְכֹּר אָדָם שָׂדֶה, וְיִקַּח עַתּוּדִים. וְאַל יִמְכֹּר אָדָם עַתּוּדִים וְיִקַּח שָׂדֶה. (שם) "וְדֵי חֲלֵב עִזִּים", דַּיּוֹ לָאָדָם שֶׁיִּתְפַּרְנֵס מֵחֲלֵב גְּדָיִים וּטְלָאִים שֶׁבְּתוֹךְ בֵּיתוֹ. (שם) "לְלַחְמְךָ לְלֶחֶם בֵּיתֶךָ", לַחְמְךָ קוֹדֵם לְלֶחֶם בֵּיתְךָ. (שם) "וְחַיִּים לְנַעֲרוֹתֶיךָ", אָמַר מַר זוּטְרָא בְּרֵיהּ דְּרַבִּי נָתָן: תֵּן חַיִּים לְנַעֲרוֹתֶיךָ. מִכָּאן לִמְּדָה תּוֹרָה דֶּרֶךְ אֶרֶץ שֶׁלֹּא יְלַמֵּד אָדָם אֶת בְּנוֹ בָּשָׂר וְיַיִן.

רַבִּי יוֹחָנָן: הָרוֹצֶה שֶׁיִּתְעַשֵּׁר, יַעֲסֹק בִּבְהֵמָה דַּקָּה, אָמַר רַב חִסְדָּא: מַאי דִּכְתִיב: (דברים ז) "וְעַשְׁתְּרֹת צֹאנֶךָ", שֶׁמְּעַשְּׁרוֹת אֶת בַּעֲלֵיהֶן. וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כַּסָּא דְּחָרָשִׁין וְלָא כַּסָּא דְּפוֹשְׁרִין. וְהַנֵי מִילֵי בִּכְלֵי מַתָּכוֹת, אֲבָל בִּכְלֵי חֶרֶשׂ, לֵית לָן בָּהּ. וּבִכְלֵי מַתָּכוֹת נַמִּי לָא אֲמָרָן אֶלָּא דְּלָא שָׁדִי בְּהוּ צִיבְיָא, אֲבָל שָׁדִי בְּהוּ צִיבְיָא לֵית לָן בָּהּ. וְכִי לָא שָׁדִי בְּהוּ צִיבְיָא, נַמִּי לָא אֲמָרָן, אֶלָּא דְּלָא צַיֵּץ, אֲבָל צַיֵּץ, לֵית לָן בָּהּ. וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מִי שֶׁהִנִּיחַ לוֹ אָבִיו מָעוֹת הַרְבֵּה וְרוֹצֶה לְאַבְּדָן, יִלְבַּשׁ כְּלֵי פִּשְׁתָּן וְיִשְׁתַּמֵּשׁ בִּכְלֵי זְכוּכִית, וְיִשְׂכֹּר פּוֹעֲלִים וְאַל יֵשֵׁב עִמָּהֶם. יִלְבַּשׁ כְּלֵי פִּשְׁתָּן, בְּכִיתְּנָא רוּמִיתָא. וְיִשְׁתַּמֵּשׁ בִּכְלֵי זְכוּכִית, בְּזוּגִיתָא חִיוַרְתָּא. וְיִשְׂכֹּר פּוֹעֲלִים וְאַל יֵשֵׁב עִמָּהֶם, בְּתוֹרֵי, דְּנָפִישׁ פְּסִידַיְהוּ. דָּרַשׁ רַב עֲוִירָא, זִמְנִין אָמַר לָהּ מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי אַמִי וְזִמְנִין אָמַר לָהּ מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי אַסִי: מַאי דִּכְתִיב: (תהלים קיב) "טוֹב אִישׁ חוֹנֵן וּמַלְוֶה, יְכַלְכֵּל דְּבָרָיו בְּמִשְׁפָּט".

לְעוֹלָם יֹאכַל אָדָם וְיִשְׁתֶּה, פָּחוֹת מִמַּה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ, וְיִלְבַּשׁ וְיִתְכַּסֶּה בְּמַה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ, וִיכַבֵּד אִשְׁתּוֹ וּבָנָיו יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ, שֶׁהֵם תְּלוּיִין בּוֹ, וְהוּא תָּלוּי בְּמִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם.

רַבִּי חִיָּא נָפַל לֵיהּ יָאנִיבָא בְּכִיתְנֵיהּ, [אָתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי, אָמַר לֵיהּ: שְׁקוֹל עוֹפָא וּשְׁחוֹט עַל בּוּבִיתָא דְּמַיָּא, דְּמוֹרַח דְּמָא וְשָׁבִיק לֵיהּ]. וּמִי נָפַל לֵיהּ יָאנִיבָא בְּכִיתְנֵיהּ? וְהָאָמַר רַבִּין בַּר אַבָּא, וְאַמְרֵי לָהּ רַבִּי אַבִּין בַּר שְׁבָא: מִשֶּׁעָלוּ בְּנֵי הַגּוֹלָה, פָּסְקוּ הַזִּיקִים, וְהַזְּוָעוֹת, וְהָרוּחוֹת, וְהָרְעָמִים, וְלֹא הֶחֱמִיץ יֵינָם, וְלֹא לָקָה פִּשְׁתָּנָם, וְנָתְנוּ חֲכָמִים עֵינֵיהֶם בְּרַבִּי חִיָּא וּבָנָיו. כִּי מְהַנְּיָא זְכוּתַיְהוּ, אֲעָלְמָא, אֲדִידְהוּ, לָא, כִּדְרַב יְהוּדָה אָמַר רַב, דְּאָמַר רַב יְהוּדָה, אָמַר רַב: בְּכָל יוֹם וָיוֹם בַּת־קוֹל יוֹצֵאת וְאוֹמֶרֶת, כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ נִזּוֹן בִּשְׁבִיל חֲנִינָא בְּנִי, וַחֲנִינָא בְּנִי, דַּי לוֹ בְּקַב חֲרוּבִין מֵעֶרֶב שַׁבָּת לְעֶרֶב שַׁבָּת.

תַּנְיָא: (ויקרא יז) "וְשָׁפַךְ וְכִסָּה", מִי שֶׁשָּׁפַךְ הוּא יְכַסֶּנּוּ. מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁשָּׁחַט, וְקָדַם חֲבֵרוֹ וְכִסָּה, וְחִיְּבוֹ רַבָּן גַּמְלִיאֵל לִתֵּן עֲשָׂרָה זְהוּבִים. אִיבָּעְיָא לְהוּ: שְׂכַר מִצְוָה, אוֹ שְׂכַר בְּרָכָה? לְמַאי נַפְקָא מִינָהּ? לְבִרְכַּת הַמָּזוֹן, אִי אָמַרְתָּ: שְׂכַר מִצְוָה, אַחַת הִיא, וְאִי אָמַרְתָּ: שְׂכַר בְּרָכָה, הַוְיָן אַרְבָּעִין. מַאי? תָּא שְׁמַע, דְּאָמַר לֵיהּ הַהוּא צְדוּקִי לְרַבִּי: מִי שֶׁיָּצַר הָרִים לֹא בָּרָא רוּחַ, וּמִי שֶׁבָּרָא רוּחַ לֹא יָצַר הָרִים, דִּכְתִיב: (עמוס ד) "כִּי הִנֵּה יוֹצֵר הָרִים וּבֹרֵא רוּחַ". אָמַר לֵיהּ: שׁוֹטֶה, שָׁפִיל לְסֵיפָה דִּקְרָא: "ה' אֱלֹהֵי צְבָאוֹת שְׁמוֹ". אָמַר לֵיהּ: נְקוֹט לִי זִמְנִי תְּלָתָא יוֹמֵי, וּמְהָדַרְנָא לָךְ תְּיוּבְתָּא. יָתִיב רַבִּי שָׁלֹשׁ תַּעֲנִיתָא. כִּי הֲוָה קָא בָּעִי (מיברא) [מִיבְרַךְ], אָמְרוּ לֵיהּ: צְדוֹקִי קָאִי אַבָּבָא. אָמַר: (תהלים סט) "וַיִּתְּנוּ בְּבָרוּתִי רֹאשׁ" וְגוֹ'. אָמַר לוֹ: רַבִּי, מְבַשֵּׂר טוֹבוֹת אֲנִי לְךָ, לֹא מָצָא אוֹיְבֶךָ תְּשׁוּבָה, וְנָפַל מִן הַגַּג וָמֵת. אָמַר לוֹ: רְצוֹנְךָ שֶׁתִּסְעֹד אֶצְלִי? אָמַר לֵיהּ: הֵן. לְאַחַר שֶׁאָכְלוּ וְשָׁתוּ, אָמַר לוֹ: כּוֹס שֶׁל בְּרָכָה אַתָּה שׁוֹתֶה, אוֹ אַרְבָּעִים זְהוּבִים אַתָּה נוֹטֵל? אָמַר לוֹ: כּוֹס שֶׁל בְּרָכָה אֲנִי שׁוֹתֶה, יָצָאתָ בַּת־קוֹל וְאָמְרָה: כּוֹס שֶׁל בְּרָכָה שָׁוָה אַרְבָּעִים זְהוּבִים. אָמַר רַבִּי יִצְחָק: עֲדַיִן יֶשְׁנָהּ לְאוֹתָהּ מִשְׁפָּחָה בֵּין גְּדוֹלֵי רוֹמִי, וְקוֹרִין אוֹתָהּ מִשְׁפַּחַת בַּר לוּיָאנוּס.

הָיָה מְהַלֵּךְ בַּמִּדְבָּר, וְאֵין לוֹ (אפר) [עָפָר] לְכַסּוֹת, שׁוֹחֵק דִּינָר זָהָב וּמְכַסֶּה. הָיָה מְהַלֵּךְ בִּסְפִינָה, וְאֵין לוֹ עָפָר לְכַסּוֹת, שׂוֹרֵף טַלִּיתוֹ וּמְכַסֶּה. בִּשְׁלָמָא שׂוֹרֵף טַלִּיתוֹ וּמְכַסֶּה, אַשְׁכְּחָן אֵפֶר דְּאִיקְרִי עָפָר. אֶלָּא דִּינָר זָהָב מְנָא לָן? אָמַר רַבִּי זֵירָא: (איוב כח) "וְעַפְרֹת זָהָב לוֹ".

אָמַר רָבָא: בִּשְׂכַר שֶׁאָמַר אַבְרָהָם אָבִינוּ: (בראשית יח) "וְאָנֹכִי עָפָר וָאֵפֶר", זָכוּ בָּנָיו לִשְׁתֵּי מִצְווֹת; אֵפֶר פָּרָה וַעֲפַר סוֹטָה. וְלִיחְשׁוֹב נַמִּי עֲפַר כִּסּוּי הַדָּם? הָתָם, הֶכְשֵׁר מִצְוָה אִיכָּא, הֲנָאָה לֵיכָּא.

וְאָמַר רָבָא: בִּשְׂכַר שֶׁאָמַר אַבְרָהָם [אָבִינוּ]: (שם יד) "אִם מִחוּט וְעַד שְׂרוֹךְ נַעַל", זָכוּ בָּנָיו לִשְׁתֵּי מִצְווֹת; לְחוּט שֶׁל תְּכֵלֶת, וּרְצוּעָה שֶׁל תְּפִלִּין. בִּשְׁלָמָא רְצוּעָה שֶׁל תְּפִלִּין, כְּתִיב: (דברים כח) "וְרָאוּ כָל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם ה' נִקְרָא עָלֶיךָ", וְתַנְיָא: רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הַגָּדוֹל אוֹמֵר: אֵלּוּ תְּפִלִּין שֶׁבָּרֹאשׁ. אֶלָּא חוּט שֶׁל תְּכֵלֶת, מַאי הִיא? דְּתַנְיָא: רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: מַה נִּשְׁתַּנָּה תְּכֵלֶת מִכָּל הַצִּבְעוֹנִין? מִפְּנֵי שֶׁתְּכֵלֶת דּוֹמֶה לַיָּם, וְיָם דּוֹמֶה לָרָקִיעַ, וְרָקִיעַ דּוֹמֶה לְאֶבֶן סַפִּיר, וְאֶבֶן סַפִּיר דּוֹמֶה לְכִסֵּא הַכָּבוֹד, דִּכְתִיב: (שמות כד) "וַיִּרְאוּ אֵת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְתַחַת רַגְלָיו" וְגוֹ'. וּכְתִיב: (יחזקאל א) "כְּמַרְאֵה אֶבֶן סַפִּיר דְּמוּת כִּסֵּא". אָמַר רַבִּי אַבָּא: קָשֶׁה גֶּזֶל הַנֶּאֱכָל, שֶׁאֲפִלּוּ צַדִּיקִים גְּמוּרִים אֵינָן יְכוֹלִין לְהַחֲזִירוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: (בראשית יד) "בִּלְעָדַי, רַק אֲשֶׁר אָכְלוּ הַנְּעָרִים".

אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן: כָּל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא דְּבָרָיו שֶׁל רַבִּי אֶלְעָזָר בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי בְּהַגָּדָה, עֲשֵׂה אָזְנֶךָ כַּאֲפַרְכֶּסֶת. (דברים ז) "לֹא מֵרֻבְּכֶם מִכָּל הָעַמִּים חָשַׁק ה' בָּכֶם" וְגוֹ'. אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל: חוֹשְׁקַנִי בָּכֶם, שֶׁאֲפִלּוּ בְּשָׁעָה שֶׁאֲנִי מַשְׁפִּיעַ לָכֶם גְּדֻלָּה, אַתֶּם מְמַעֲטִין (את) עַצְמְכֶם לְפָנַי. נָתַתִּי גְּדֻלָּה לְאַבְרָהָם, אָמַר לְפָנָי: (בראשית יח) "וְאָנֹכִי עָפָר וָאֵפֶר". לְמֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, אָמְרוּ: (שמות טז) "וְנַחְנוּ מָה". לְדָוִד, אָמַר: (תהלים כב) "וְאָנֹכִי תוֹלַעַת וְלֹא אִישׁ". אֲבָל גּוֹיִם אֵינָם כֵּן. נָתַתִּי גְּדֻלָּה לְנִמְרוֹד, אָמַר: (בראשית יא) "הָבָה נִבְנֶה לָּנוּ עִיר". לְפַרְעֹה, אָמַר: (שמות ה) "מִי ה'". לְסַנְחֵרִיב, אָמַר: (מ"ב יח) "מִי בְּכָל אֱלֹהֵי הָאֲרָצוֹת" וְגוֹ'. לִנְבוּכַדְנֶאצַּר, אָמַר: (ישעיה יד) "אֶעֱלֶה עַל בָּמֳתֵי עָב". לְחִירָם מֶלֶךְ צוֹר, אָמַר: (יחזקאל כח) "מוֹשַׁב אֱלֹהִים יָשַׁבְתִּי בְּלֵב יַמִּים". אָמַר רָבָא וְאִיתֵּימָא רַבִּי יוֹחָנָן: גָּדוֹל שֶׁנֶּאֱמַר בְּמֹשֶׁה וְאַהֲרֹן יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁנֶּאֱמַר בְּאַבְרָהָם, דְּאִלּוּ בְּאַבְרָהָם כְּתִיב: "וְאָנֹכִי עָפָר וָאֵפֶר", וְאִלּוּ בְּמֹשֶׁה וְאַהֲרֹן כְּתִיב: "וְנַחְנוּ מָה". [וְאָמַר רָבָא, וְאִיתֵּימָא רַבִּי יוֹחָנָן: אֵין הָעוֹלָם מִתְקַיֵּם אֶלָּא בִּשְׁבִיל מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, כְּתִיב הָכָא: "וְנַחְנוּ מָה"]. וּכְתִיב הָתָם: (איוב כו) "תֹּלֶה אֶרֶץ עַל בְּלִימָה".

אָמַר רַבִּי אִילָעָא: אֵין הָעוֹלָם מִתְקַיֵּם אֶלָּא בִּשְׁבִיל מִי שֶׁבּוֹלֵם אֶת עַצְמוֹ בִּשְׁעַת מְרִיבָה. שֶׁנֶּאֱמַר: (שם) "תֹּלֶה אֶרֶץ עַל בְּלִימָה". רַבִּי אַבָּהוּ אָמַר: מִי שֶׁמֵּשִׂים עַצְמוֹ כְּמִי שֶׁאֵינוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: (דברים לג) "וּמִתַּחַת זְרֹעֹת עוֹלָם". אָמַר רַבִּי יִצְחָק: מַאי דִּכְתִיב: (תהלים נח) "הַאֻמְנָם אֵלֶם צֶדֶק תְּדַבֵּרוּן, מֵישָׁרִים תִּשְׁפְּטוּ בְּנֵי אָדָם". מָה אֻמָּנוּתוֹ שֶׁל אָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה? יָשִׂים עַצְמוֹ כְּאִלֵּם, יָכוֹל אַף לְדִבְרֵי תּוֹרָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: "צֶדֶק תְּדַבֵּרוּן". יָכוֹל יָגִיס דַּעְתּוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר: "מֵישָׁרִים תִּשְׁפְּטוּ בְּנֵי אָדָם".