בכורות פרק ה

(רב בר אידי) [רַב אִידִי] סַרְסֵיהּ דְּרַב שֵׁשֶׁת הֲוָה. שָׁמַע מִינֵיהּ. אָזַל אֲמָרָהּ בֵּי מִדְרָשָׁא וְלָא אֲמָרָהּ מִשְּׁמֵיהּ. שָׁמַע רַב שֵׁשֶׁת אִיקְפַּד. אָמַר: מַאן עָקַץ, לִיעַקְצֵיהּ עַקְרְבָּא. וְרַב שֵׁשֶׁת, מַאי נַפְקָא לֵיהּ מִינֵיהּ? דְּאָמַר רַב יְהוּדָה, [אָמַר רַב]: מַאי דִּכְתִיב: (תהלים סא) "אָגוּרָה בְאָהֳלְךָ עוֹלָמִים", וְכִי אֶפְשָׁר לוֹ לְאָדָם לָדוּר בִּשְׁנֵי עוֹלָמִים? אֶלָּא אָמַר דָּוִד לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם: יְהִי רָצוֹן שֶׁיֹּאמְרוּ דְּבַר שְׁמוּעָה מִפִּי בָּעוֹלָם הַזֶּה, דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי: כָּל תַּלְמִיד חָכָם שֶׁאוֹמְרִים דְּבַר שְׁמוּעָה מִפִּיו בָּעוֹלָם הַזֶּה, שִׂפְתוֹתָיו דּוֹבְבוֹת בַּקֶּבֶר. וְאָמַר רַבִּי יִצְחָק בַּר זְעִירָא: (ואמרי לה אמר רבי שמעון נזירא) מַאי קְרָא? (שיר ז) "וְחִכֵּךְ כְּיֵין הַטּוֹב הוֹלֵךְ לְדוֹדִי לְמֵישָׁרִים, דּוֹבֵב שִׂפְתֵי יְשֵׁנִים", כְּכֹמֶר שֶׁל עֲנָבִים. מַה כֹּמֶר שֶׁל עֲנָבִים, כֵּיוָן שֶׁאָדָם נוֹגֵעַ בּוֹ, דּוֹבֵב, אַף תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, כֵּיוָן שֶׁאוֹמְרִים דְּבַר שְׁמוּעָה מִפִּיו בָּעוֹלָם הַזֶּה, שִׂפְתוֹתָיו דּוֹבְבוֹת בַּקֶּבֶר.

אָמַר לוֹ רַב פָּפָּא לְאַבַּיֵּי: לְרַבִּי מֵאִיר דְּאָמַר: הֶחָשׁוּד עַל הַדָּבָר לֹא דָּנוֹ וְלֹא מְעִידוֹ, וְקָאָמַר רַבִּי מֵאִיר: הֶחָשׁוּד עַל דָּבָר אֶחָד, חָשׁוּד לְכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ. כַּהֲנֵי, הָכִי נַמִּי דְּלָא דַּיְנִי דִּינָא? וְהָכְּתִיב: (דברים כא) "וְעַל פִּיהֶם יִהְיֶה כָּל רִיב וְכָל נָגַע". אֵימַר דְּאָמַר רַבִּי מֵאִיר, לְחַשְׁשָׁא, לְאַחְזוּקִינְהוּ מִי אָמַר.

רַבִּי צָדוֹק הֲוָה לֵיהּ הַהוּא בּוּכְרָא, רָמָא לֵיהּ שַׂעֲרֵי בְּסַלֵּי נְצָרִים (של) [כַּיְלֵיהּ עֲרוּבָה] עֲרָבָה קְלוּפָה, בַּהֲדֵי דְּקָא אָכִיל אִיבְזָעִאי שִׂפְוָתֵיהּ. אָתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ. אָמַר לוֹ: כְּלוּם חָלַקְנוּ בֵּין חָבֵר לְעַם הָאָרֶץ? אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁע: הֵן. בָּא לִפְנֵי רַבָּן גַּמְלִיאֵל, אָמַר לוֹ: לָאו. וַהֲלֹא רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אָמַר לִי: הֵן? אָמַר לוֹ: הַמְתֵּן עַד שֶׁיִּכָּנְסוּ בַּעֲלֵי תְּרִיסִין לְבֵית הַמִּדְרָשׁ. כֵּיוָן שֶׁנִּכְנְסוּ בַּעֲלֵי תְּרִיסִין לְבֵית הַמִּדְרָשׁ. עָמַד הַשּׁוֹאֵל וְשָׁאַל: כְּלוּם חָלַקְנוּ בֵּין חָבֵר לְעַם־הָאָרֶץ? אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: לָאו. אָמַר לוֹ רַבָּן גַּמְלִיאֵל: וַהֲלֹא מִשִּׁמְךָ אָמְרוּ לִי: הֵן. יְהוֹשֻׁעַ, עֲמֹד עַל רַגְלֶיךָ וְיָעִידוּ בְּךָ! עָמַד רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ עַל רַגְלָיו וְאָמַר: הֵיאַךְ אֶעֱשֶׂה? אִלְמָלֵא אֲנִי חַי וְהוּא מֵת, יָכוֹל הַחָי לְהַכְחִישׁ אֶת הַמֵּת. עַכְשָׁיו שֶׁאֲנִי חַי וְהוּא חַי, הֵיאַךְ יָכוֹל הַחָי לְהַכְחִישׁ אֶת הַחָי? הָיָה רַבָּן גַּמְלִיאֵל יוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ, וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ עוֹמֵד עַל רַגְלָיו עַד שֶׁרִנְּנוּ כָּל הָעָם, וְאָמְרוּ (כל העם) לְחוּצְפִּית הַמְּתֻרְגְּמָן: עֲמֹד! וְעָמַד.